להפקה החדשה של תיאטרון הבימה המבוססת על ספרו האוטוביוגרפי של שי גולדן "הבן הטוב" הגעתי די חשדן. אחרי שחשף גולדן את סיפור חייו הכואב בספר ולאחר מכן לאורך עונה שלמה של "מחוברים", נשאלת השאלה האם אנו באמת זקוקים גם להמחזה תיאטרלית של סיפור חייו? חששתי מהצגה נוטפת אגו טריפ, בה מחזאי ידוען מנסה לגנוב את כל הפוקוס, אך להפתעתי ולשמחתי "הבן הטוב" היא קודם כל הצגה של שחקנים. הקאסט המצוין של ההפקה הוא העיקר – הוא שגורם להצגה לעבוד גם ברגעים חלשים יותר והוא שגורם לקהל לדמוע ברגעים החזקים ביותר. אז נכון, את הסיפור הקשה של גולדן כבר שמענו, אבל לא ככה. בזכות הקאסט בניצוחו הרגיש של איציק ויינגרטן הסיפור הזה מכמיר לב מתמיד.
את האחים שטרן הצעירים מגלמים שני שחקנים פחות מוכרים, מה שכמובן רק עוזר למידת השכנוע של העסק כולו. ניר זליחובסקי מפליא לדייק את דמותו של שי ואף מצליח לתפוס את הדרך בה הוא מדבר ומחזיק את עצמו באופן כללי מבלי ליפול לחיקוי זול. יובל שלומוביץ כובש בתפקיד רן העקשן והוא אחראי לכמה מהרגעים העוצמתיים ביותר של ההצגה. החיבור המיוחד ביניהם, בעיקר בקטעי התנועה המפתיעים שעיצבה גליה פרדקין, מרגש בצורה יוצאת מגדר הרגיל. הם נוגעים ללב מעבר למילים, ולעיתים השתיקה שלהם רועמת יותר מהטקסט עצמו. גם הליהוק המבריק של טטיאנה קנליס-אולייר ורוברטו פולק הנפלאים בתור זוג העולים הרומנים עושה את שלו. כשהם מלהגים ביניהם ברומנית לא מובנת (לפחות לרוב הקהל) הם מספקים אתנחתא קומית משובחת וכה נחוצה שהיא כמו פיקניק אביבי בתוך שדות הדרמה הקודרים והאינסופיים שמסביב. אפילו עמוס בוארון בתפקידו המזערי כמנהל בית היתומים הרחום מצליח להוכיח שאין באמת דבר כזה תפקיד קטן מדי אם יודעים מה לעשות איתו.
שלא כמו בטרגדיה, במלודרמה הגיבור עשוי להצליח להשיג את מטרתו למרות האירוע הטרגי, וכך אכן קורה, שי גואל את עצמו מבית הוריו ומצליח להקים משפחה משלו. רן לעומתו, הוא גיבור טרגי קלאסי. הוא משלם מחיר כבד על הבחירה שלו למרוד בהוריו ולדבוק באמת שלו. הבעיה היחידה שמטרידה במהלך הצפייה היא הרחמים העצמיים האישיים של גולדן שלא פעם צפים על הבמה. הוא נותן לנו את כל הסיבות לחוש אמפתיה רבה כלפיו ולרחם עליו, באמת שאין סיבה שהוא יצטרף אלינו וירחם על עצמו. גולדן מספר בסוף המחזה שאת נחמתו היחידה הוא מוצא בשיתוף הסיפור האישי שלו. אז "הבן הטוב" אמנם מומלצת בעיקר לחובבי הממחטות, אבל גם לאלו שמחבבים את הבחור ורוצים לספק לו מנה הגונה של נחמה.