"הגרפיטי ואומנות הרחוב הם שלוחה ישירה לאומנות שאני יוצר על דף או על קנווס, אני אוהב את הרעיון שלך במה חופשית שמאפשרת להוציא סערות פנימיות שבי על פניו של קיר ציבורי, אומנות לכל ורעיון הגלריה ברחוב זה רעיון רומנטי מאוד בעיניי"
"העבודות הראשונות שעשיתי ברחוב היו לפני כעשר שנים, כשחזרתי לגור בכרמיאל שכוחת האל עם אימי. הייתה לי אופציה לקשט קירות בעיר שאומנות רחוב היא בהחלט לא חלק ניכר בה".
"הטכניקות האהובות עליי הן הטכניקות שמאפשרות לי להתבטא בצורה הטובה ביותר ובשאיפה לאותנטיות- צבעי מים, דיו, אקריל, צבעי זכוכית, נייר דבק , ספריי וכל מה שבא ליד. ובאופן כללי, אני הכי מושפע ומתרגש מאמנים שהתוכן הויזואלי שלהם הוא אישי, אותנטי ולא מתפשר ".
"לרוב היצירה שאני הכי אוהב היא היצירה האחרונה שעשיתי, אבל תכלס, בערך שמונים אחוז מהעבודות שלי מאבדות מבחינתי את הקסם והחיות שלהן לאחר זמן מה, ורק חלק קטן מהן הופך להיות משהו שנשאר איתי ושאולי אפילו אתלה על הקיר בבית".
"ככל שעוברות השנים אני מגלה שהטעם של רוב האוכלוסייה לא הולך יד ביד עם הטעם שלי. היצירות שלרוב מתקבלות יותר הן היצירות הנגישות יותר, שמתקשרות בצורה פשוטה יותר עם הקהל. אני נמצא בקונפליקט תמידי – האם עדיף לעשות יצירה שהיא משחררת בשבילי או שעדיף ליצור עבודות שיהיו ניתנות למכירה ופופולריות יותר".
"לרוב הפרויקטים המעניינים ביותר שלי הם כאלה שהם הכי אישיים, הנעשים מצורך פנימי להתמודדות. מעבר לזה, דווקא יצירה בקהילה או בקרב אוכלוסייה שאינה מתחום האומנות היא מעניינת יותר בעיניי, משום שהיא גוררת תגובות אחרות וכנות, חסרות ידע מוקדם".
"אני בטוח שאצייר עד יום מותי, גם אם ארוויח כסף בתחום וגם אם לא. הצורך האומנותי הוא צורך בסיסי שלי וברגע שהוא ייעלם חלק גדול ממני עלול להיעלם איתו".
"אין יום שאני לא מגלה אמן חדש או קו חדש שלא ראיתי לפני כן, זה עולם אין סופי שרכישת המיומנות בו לא נגמרת. בעולם אידיאלי אוכל ליצור בסטודיו ולחיות מהיצירה הזו, לשם אני חותר ואם לא וויתרתי עד עכשיו לא נראה לי שזה יקרה בעתיד".
"באופן לא מפתיע אני ומשטרת ישראל אף פעם לא היינו חברים הכי טובים, כשהתחלתי לצייר בחוץ חטפתי מספר קנסות לא מאוד גדולים, וכמובן אזהרה לא רלוונטית, בשנים האחרונות אני משתדל ליצור עבודות גדולות באישור, עובדה שמאפשרת ריכוז גדול ביצירה עצמה. אבל, גם כשאני לא עובד באישור אני מסגל לעצמי תכונות של עובד באישור, ברגע שאתה מקרין תחושה שהקיר שאתה מצייר עליו הוא פרוייקט חוקי לחלוטין לרוב גם לא שואלים שאלות".
"את אחת מהעבודות הראשונות שלי ציירתי על גבי קיר בתיכון שלי בכרמיאל, לא כהתרסה אלא כמחווה. אבל בצורה טיפשית מאוד חתמתי את שמי ומנהלת בית הספר פחות אהבה. מפה לשם היא פנתה אליי בבקשה לנקות את הקיר, מה שלא עשיתי, והסיפור הסתיים בכמה תחלופות מייל ובלי שאני הוצאתי שקל מהכיס, והציור נשאר. אין בעד מה חברים".
* Zivink יתציג בקרוב בתערוכה בגלריית Tiny Tiny שבתל אביב. התערוכה תיפתח ביום חמישי, 26 למאי, ב-20:00, ברחוב פלורנטין 18. התערוכה תהיה פתוחה לחודש ורוב העבודות יוצעו למכירה.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן