"התחלתי לצייר על דפים בכיתה ג׳, כי זה הדבר היחיד שגרם לי להיות קשוב לחלוטין, ולפני שנתיים הרגשתי שהדף לא מספיק לי ורציתי שהיצירות שלי יגדלו ויקבלו חיים. בעקבות אחי הגדול ZivInk ואמן הרחוב SWAN שפגשתי בטיול במזרח, הבנתי שאני צריך להתחיל לעשות גרפיטי"
"התחלתי להעביר את העבודות שלי לממדים גדולים יותר, וחשבתי על כל עבודה - מה מתאים לרחוב? מה יקבל משמעות מעניינת במרחב הציבורי?"
"למה אני עושה גרפיטי? בגלל היצירה עצמה. החברה שלנו משתנה כל הזמן ועוברת אתגרים, והיצירה בעיניי היא עוגן בתוך כל הסיפור הזה. זה מעניין לראות את הסביבה והיחסים שנוצרים לאנשים בתוך היצירה שלך"
"משמעות הגרפיטי מתחלקת אצלי לשתיים, יש את היצירה בשביל עצמי, בשביל להשתפר ולחקור את תוכן היצירה לעומקה, ויש את המשמעות שפונה כלפי חוץ ומשפיעה על הסביבה. זה מעניין לראות כיצד אומנות במרחב הציבורי משפיעה על הסביבה, מה היא גורמת לאנשים להרגיש ואיך היא מתחברת לחיי היומיום"
"קשה לי להגדיר מה הסגנון שלי ואני לא יודע אם צריך להגדיר אותו. אני יכול לומר שההשפעה האמנותית היא מאוד מגוונת, ממוכה ועד ראלף סטדמן. אני אוהב את הרישום ואת הקו המחפש והאקספרסיבי ומאידך גם את הגרפיות וההחלטתיות. אני מאוד מרוצה מההתפחות של קהילת אמנות הרחוב בישראל, היא הולכת למקומות חיובים ואין ספק שהיא משפיעה עליי גם כן"
"היצירה האהובה עלי היא Listen, כי יש המון שקט וגם צבעונית בסיפור שלה. היא ממוקמת בתוך השוק בחיפה, מה שמעצים אותה עוד יותר בעיניי, הניגוד שבין הסביבה התזזיתית שבה היא ממוקמת לבין השקט שנגלה אליך מתוך היצירה"
"קשה לי לבחור עבודה שלי שאני ממש לא אוהב, אבל אני נוטה להעדיף את העבודות שיש בהן סיפור, אחרת זה לא מעניין. אני אוהב שבציור שלי יש משהו אישי שמייצר חוויה"
"היצירה שלי שאנשים הכי אוהבים היא FREEDOM, אני חושב שהסיבה לכך היא בעיקר בגלל הנגישות של הציור הזה. זו עבודה שאפשר לראות, להבין וישר להתחבר. אני אוהב ביצירה הזאת את המיקום שלה, באחד הרחובות הרועשים, עניים ומטונפים של חיפה, היחס בין העולם שמשתקף בעבודה לבין מה שקורה במציאות לידה ממש גורם לך לחשוב"
"אני מעדיף להתעסק בליצור ושיקרו פה דברים כמה שיותר משמעותיים. לכן את רוב העבודות שלי אני עושה באישור, אין לי חסימה מבחינת תוכן הציור ואני יכול לעבוד בשקט ולהשקיע בציור עצמו"
"השתתפתי בכמה פרוייקטים מעניינים, אבל הפרוייקט שחרוט לי בראש הוא "צובעים את נורדאו" פסטיבל אמנות הרחוב שהרמנו בנורדאו בחיפה, ריכזנו 17 אמנים לרחוב אחד ופשוט הרמנו אותנו, בלי שום תמיכה כספית. מילאנו את כל הרחוב המוזנח הזה בצבע, וגם סידרנו הופעות חיות ומוזיקה עם המון אווירה טובה. הפרוייקט הזה גם פתח את הדלת ויצר עוד שלושה אירועים אחריו"
"לצד האומנות האישית שלי, גם לצייר ציור משותף נראה לי תהליך מורכב ומאתגר שדורש היכרות ושיחה בין היוצרים, אבל אני מאמין לגמרי בתמיכה של אמנים אחד בשני, לדעת לפרגן ולדחוף אחד את השני קדימה - כמה יותר אמנות יותר טוב"
"אני עובד לפעמים גם בלי אישורים וברגעים האלו אני מתמקד בלצייר ולא בסביבה. מראש אני מחפש מקומות שלא יכערו את הדברים הקיימים, מקומות שיתמכו באמנות והיא בהם, אני רוצה לייפות את מה שהעיר חושפת ולא להיפך"
"השאיפות שלי לעתיד הן קודם כל ליצור, אחר כך כבר יגיעו עוד מלא רעיונות. אני אשמח לצייר כמה שאפשר ולהשתפר כמה שיותר, ובנוסף לקדם את הסצנה של אמנות הרחוב בארץ, יש לי הרבה תוכניות מעניינות בראש, יש למה לצפות בעתיד"
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן