שבוע האיור (12): "תיבת תהודה", "קרשנדו" ו"חילופי דברים"

איתמר דאובה ואולג מילשטיין

קרשנדו הינו מושג מעולם המוסיקה שפירושו הגברה או התגברות הדרגתית בעוצמה. מרצי, בוגרי ותלמידי שנקר מציגים בגלריה אלפרד איורים זזים (לופ אינסופי של רצף דימויים על ציר הזמן המייצרים תנועה) על גבי סוגים שונים של מסכים, שיעסקו בהמחשת המושג התגברות. אוצרי התערוכה, איתמר דאובה, ראש מסלול איור בשנקר, ואולג מילשטיין, מרצה בכיר במחלקה, מספרים שהרעיון להציג איורים בתנועה עלה לאור נוכחותם ההולכת וגדלה של מסכים בחיינו - החל מהטלפון הסלולארי, דרך המחשב והטאבלט ועד לטלוויזיה ולקולנוע. אלו מעוררים דרישה וציפייה לדימויים ״חיים״ המשתמשים בציר הזמן, שהוא חלק בלתי נפרד מעולם זה.

http://giphy.com/gifs/3o85xJJ54CeH2uH2c8">via GIPHY

תמר עקביה

1. למה כדאי לבוא לבקר בתערוכה שלכם?

בגלל השילוב המעניין בין תלמידים מהמסלול לאיור לבין בוגרים מתקופות שונות ומרצים, מעין מיקס של כמה דורות. ובגלל שמדובר באיור על ציר זמן - כלומר איורים זזים\אנימטיביים, הרצים בלופ ומוצגים על גבי מסכים.

2. את מי/מה הייתם רוצים לאייר?

אין לנו מושג.

3. מי המאייר/ת שאתם הכי אוהבים?

שמוליק כץ, בגלל הבטחון שיש בקווים המשוחררים שלו והיחסים בין קווי הדיו וכתמי הצבע. טרי קולון (Terry Colon) בגלל ההומור והCARTOONיות האנימטיביים המגולמים אצלו באיור סטטי בודד. פאבלו לובטו (Pablo Lobato) בשל היכולת לזקק דימויים מורכבים, בעיקר פורטרטים לכדי צורות פשוטות. וג׳יימי הרננדז (Jaime Hernandez) בגלל שהוא מאייר בני אדם ולא דמויות, והוא הסטורי-טלר הכי טוב שיש.

4. על איזה אירוע בשבוע האיור אתם ממליצים?

על התערוכה של אסף בן ארוש במנשר, סנדלים באורגון. אסף, זוכה פרס גרוס למצוינות באנימציה, הוא מאייר מרענן ומלבב ביותר, בעל תפיסה חזותית מאד מיוחדת.

5. מה תאחלו לנו לשנה החדשה?

ברוח התערוכה: שנה צבעונית במובן הטוב של המילה, ושנצליח לצאת מהלופים.

http://giphy.com/gifs/xTiTnxhB4eHrYu6B44">via GIPHY

גל שקדי

http://giphy.com/gifs/xTiTnCE22yJch37uOk">via GIPHY

דן אלון

http://giphy.com/gifs/xTiTnFD7KT3hxW5FOE">via GIPHY

איתמר דאובה

http://giphy.com/gifs/3o85xtipoS4oYrKtwc">via GIPHY

אורי טור

ענת ורשבסקי

שלושה סיפורים חזותיים, היוצאים מתחומי המרחב והמקצב של הדפדוף המסורתי בספר, מתמקמים מחדש בחלל פיזי שאפשר להתהלך בו, בתערוכה חילופי דברים של המחלקה לתקשרות חזותית בבצלאל, המוצגת בגלריה בנימין. בחלל המשותף, ובסיוע מספר חוקים שהמציאו, הסיפורים משוחחים זה עם זה, מתגרים זה בזה, ומאתגרים את הקורא-צופה בדרכי קריאה חדשות. התייחסותם של שלושת הסיפורים החזותיים למבנה הפיזי של החלל ולממדים החדשים שנוצרו בתוכו, משפיעה על המבנה הנרטיבי הקלאסי של הסיפור, ומעוררת שאלות הנוגעות לזכות קיומו של האיור בפורמט של תערוכה. ענת ורשבסקי, סיימה את הלימודים במחלקה ביחד עם שני המשתתפים האחרים בתערוכה, איתן אלוא ואלנה לרמן.

ענת ורשבסקי

1. למה כדאי לבוא לבקר בתערוכה שלכם?

התערוכה שלנו קודם כל משמחת. מי שיבקר בה יהנה מהצבעוניות העשירה והמשחקים של התלת ממד והדו ממד שמפעילים את החלל.

2. את מי/מה היית רוצה לאייר?

הייתי רוצה לאייר סצנה מאולם התעמלות קרקע ומכשירים. מעבר לסלטות והגלגלונים שמאוד מגניב לצייר, יש המון אמוציות ומצבים נפשיים ופיזיים קיצוניים בספורט הזה. נראה לי מרתק.

3. מי המאייר/ת שאת הכי אוהבת?

אני תמיד חוזרת לחפש השראה מאיורים של ימי הביניים והנצרות, דמויות מהמיתולוגיה ההינדואיסטית למשל, מסכות שבטיות וכו׳. אלו איורים מאוד גסים, יצריים בחלקם, וססגוניים. אני תמיד מגלה בהם המון עושר חדש.

4. על איזה אירוע בשבוע האיור את ממליצה?

התערוכה האגף לציפורים משונות בגלריה חנינא נשמעת מאוד מסקרנת, גם בגלל השם שלה וגם מדברים ששמעתי.

5. מה תאחלי לנו לשנה החדשה?

נאחל לכם לשנה החדשה שתחייכו הרבה, תצחקו הרבה, תאכלו אוכל טעים ושירד הרבה גשם.

אלנה לרמן

איתן אלוא

ענבל לייטנר

חמשת האמנים המשתתפים בתערוכה תיבת תהודה, המוצגת בחנות הרהיטים קסטיאל As Is, מתייחסים לחמישה סיפורים שנכתבו ע״י סופרים ישראלים, מרפרטואר ״מעבורת״, ערוץ דיגיטלי לסיפורים קצרים. הסיפורים - שעוסקים בביקורת חברתית, ביחסי משפחה מורכבים, באלימות אבסורדית ועוד - היוו בסיס להשראה וליצירה חזותית במדיומים שונים. ענבל לייטנר, אחד המשתתפות בתערוכה, עוסקת מזה שנים באיור ספרים ובאמנות. בעידן מסכי המגע השטוחים, היא עדיין מעדיפה ללכלך את הידיים בצבעים ודבק כשהיא ניגשת ליצירת דימויים.

ענבל לייטנר

1. למה כדאי לבוא לבקר בתערוכה שלכם?

התערוכה שלנו מציגה נקודת מפגש מעניינת בין סופרים וסיפוריהם הקצרים, לבין מאיירים שמגיבים אליהם ממקום של אמנות רב תחומית. האיור שתראו לא יהיה בהכרח כפוף לז׳אנר המסורתי של נייר וצבעים, אלא כזה שמתפרס לכיוונים אחרים ומפתיעים. גם המפגש בין הממד הפיזי לממד הדיגיטלי - בין העבודות שתראו בגלריה לבין ״מעבורת״ - הולך להיות מעניין.

2. את מי/מה היית רוצה לאייר?

חלום ישן (אבל בועט) שלי הוא לאייר את שיריה של ויסלבה שימבורסקה. באופן כללי מעניין אותי הקשר בין איור לשירה, שלעתים מתאפיינת בעצמה באיוריות מילולית. השירה של שימבורסקה מדויקת באופן חד כזה, שמאתגר אותי להגיע לרמת דיוק דומה גם בוויז׳ואל.

3. מי המאייר/ת שאת הכי אוהבת?

ליזבט זוורגר (Lisbeth Zwerger) אהובה עלי מאוד: העבודה שלה עם צבעי מים, במיוחד בעבודות מוקדמות יותר, הווירטואוזיות והדרך שבה היא נותנת לצבעים לעשות את מה שהם יודעים, יוצרות אווירה מכושפת, כזאת שמרגשת אותי. בנוסף, יש המון מאיירים שעובדים בקולאז׳, ואחת המאיירות שאני אוהבת היא הלגה באנש (Helga Bansch) מאוסטריה, שמפגישה מדיומים שלא מובן מאליו שיפגשו על אותו דף. גם היא מצליחה ליצור אווירה חזקה (ואירופאית) בעבודות שלה, וכשהיא בוחרת לרדת לפרטים של חפצים או דמויות זה בכלל נהדר.

4. על איזה אירוע בשבוע האיור את ממליצה?

חלק מהאמנים שמשתתפים ב״תיבת תהודה״ משתתפים גם בעוד תערוכות - לכו לראות את הדר ראובן וינון זינגר שמשתתפים בהחיים עצמם, תערוכה ייחודית בבית האמנים שמשתנה ונבנית במהלך שבוע האיור; את הדר ראובן עם קבוצת האמדראם במיכלים בגלריה משונע, שמציגים מעבר מעניין מיצירה משותפת במדיום הקומיקס לפרוייקט חדש, הפעם כתערוכת אמנות; ואת שרי כהן, שמציגה שיתוף פעולה מעניין עם מעצבי מוצר בתערוכה סינדיקט ב-SAGA TLV.

5. מה תאחלי לנו לשנה החדשה?

הרבה צבעים, חמים או קרים - זה לא משנה. וכמה שפחות מונוכרום.