דמויות רבות ב"אינטימיות", ספרה של קייטי קיטמורה, ניחנות בכריזמה ממגנטת. אבל הקורא חווה את הכריזמה הזו לראשונה לא מתוך אחת מהן - אלא מתוך הכתיבה עצמה. מספיק לקרוא את הפסקה הראשונה בלבד כדי להבין שקיטמורה היא מספרת מחוננת, עם דרכים אינטליגנטיות למסור מידע רב במשפטים ספורים, להצפין זרמים תת-קרקעיים של סאבטקסט באמירות פשוטות, וליצור אווירה מטרידה של אי-נחת דווקא מתוך כתיבה מסוגננת, מוזיקלית ושלווה. זהו הרומן הרביעי של המחברת - הראשון המתורגם לעברית - ואורכו 175 עמודים בלבד; וכך, כבר בפרק הראשון מתפתחת אצל הקורא תקווה שהוא לא ייגמר, שאפשר לכנותה גם חרדת נטישה.
החרדה הזו מכניסה אותנו לחווייתה של המספרת חסרת השם, שבדיוק עברה להאג ומצאה משרה כמתורגמנית בבית הדין הבינלאומי. היא ממוצא אסיאתי, ונראה שאת רוב חייה העבירה בארצות הברית; אולם לאחר מותו של אביה אמה החליטה לחזור לסינגפור, והיא עצמה חיפשה התחלה חדשה במקום אחר. בהאג יש לה חברה אחת שהיא פוגשת רק מדי פעם, וגבר שהיא נכנסת איתו לקשר רומנטי. הגבר, אדריאן, הוא נשוי ואב, אם כי אשתו עזבה אותו ועקרה במפתיע לפורטוגל מבלי להתגרש. את הסיטואציה הוא מסביר לה כבר בהתחלה במילים פשוטות מאוד, ושואל אותה ישירות: "זה בסדר?". המספרת מבחינה בחוכמה ש"חזות של פשטות אינה זהה לפשטות כשלעצמה", ובכל זאת, הכנות של אדריאן פורקת אותה מנשקה.
יש לציין שאדריאן מתואר כגבר נאה ומושך, והוא לא היחיד: ישנה גם אשתו היפהפייה, סוחר ספרים צולע שהותקף ברחוב ושניחן ב"כריזמה אפלה", וגם פושע מלחמה אפריקאי שעומד למשפט בבית הדין ושהמספרת מתרגמת את דבריו. קיטמורה מתארת בהרחבה יחסית את כל מה שקשור לעבודתה של המספרת, והתוצאה מרתקת לא רק בזכות הייחודיות של העבודה הזו אלא גם בזכות הכר שהיא מציעה להבחנות חדות ומעניינות. פושע המלחמה הוא נשיא של מדינה שנתפס והועמד למשפט על מספר רב של אשמות מזוויעות, ובכל זאת, בבית המשפט הוא מופיע כולו מעונב ונתמך בטוב מראה ובכריזמה ממגנטת שמסבירה, לפחות חלקית, למה אנשים הסכימו לציית לפקודותיו המחרידות.
בעבודת המתורגמנות, המספרת מסבירה, לעיתים קרובות המתורגמן משמש רק צינור, ולא תופס בכלל את משמעותן של המילים היוצאות מפיו. אבל הנשיא לשעבר מבלבל אותה: נראה שהיא היחידה שאת נוכחותה הוא מסוגל לסבול, ומצד שני הוא לא מהסס להעמיד אותה באי נוחות גדולה ולבסוף ממש להתעמת איתה ישירות. אי הנוחות הזו היא רק לבנה אחת שנופלת מהמגדל שהמספרת מנסה לבנות: הקשר שלה עם אדריאן נתקל בקשיים, החברויות שלה לא מחזיקות, והיא מפתחת אובססיה לתקיפה אלימה שמתרחשת בחזית ביתה של חברתה ולקורבן המסתורי שלה.
הכתיבה המושלמת של קיטמורה יוצרת בקורא תחושה שהוא בידיים טובות כבר מההתחלה, אבל קשה לחזות לאן הרומן יתפתח או להבין מה בעצם המרכז של העלילה. בהתחשב במימדיו הצנועים, "אינטימיות" מציג קשת רחבה של דמויות, ויוצר ביניהן רשת קשרים מטרידה בהיקפה, בין אם הם קיימים במציאות או רק בראשה של המספרת. ככל שהיא מתקשה למצוא נקודת אחיזה היא נחשפת כדמות הסובלת מחוסר ביטחון עמוק, ממש בכל המובנים. לצד אנשים כריזמטיים כל כך, היא נתפסת כאישה רגילה עד כאב - ומצד שני, נראה ששאר הדמויות נמשכות אליה גם הן מתוך כוח מסתורי כלשהו. בניגוד לאמונה הרווחת, היא מעירה, כריזמה היא לא כישרון מולד ובלתי תלוי אלא משהו שצריך לתחזק באופן תמידי. הגברים והנשים - אם כי בעיקר הגברים - המסתוריים והמאיימים שמאכלסים את הספר ניחנים בכריזמה חזקה, ולא יפליא לגלות שהם עובדים בלתחזק אותה. אבל מה עם הגיבורה? האם היא כריזמטית גם כן, או שהשאר נמשכים אליה פשוט כי הם מריחים חולשה?
התהייה הזו מהדהדת בהצהרתה של המספרת: "יכולתי להבין כל דבר בנסיבות הנכונות ולמען האדם הנכון. זה היה מקור של כוח ובו-בזמן מקור של חולשה". הדואליות נוכחת גם בסופו של הספר, שהוא אולי ברור - אבל לא ברור כיצד צריך להרגיש לגביו. רגע לפני הסוף קיטמורה נסחפת לתוך סצנת דרמטית במידה תלושה משאר המתרחש, אולם ברגע האחרון שבה אליה שלוות הרוח שלה. קווי העלילה אמנם מגיעים למיצוי, אבל לא בטוח אם אפשר לקרוא לו פתרון - קיטמורה לא מחליטה עבור הקוראים כיצד הם צריכים להרגיש כלפי הדמויות והקשרים ביניהן, והתוצאה רק מחזקת את תחושת העומק של הרומן, הלא פורפורציונלית לאורכו הקצר.
"אינטימיות" - במקור "Intimacies", ברבים - הוא שם של רומן רומנטי, אבל קיטמורה מציעה שבלב האינטימיות מצוי פוטנציאל לא רק לאהבה אלא גם לאלימות. קרבה, בסופו של דבר, היא רק עניין של ווליום שמאפשר לעונג להיות עמוק יותר, ולפגיעה להיות אכזרית יותר. המתח הזה מטעין את הרומן בדחיפות ובעומק רב משמעי, ויוצר קריאה ממגנטת שממשיכה להטריד את הקורא גם אחרי העמוד האחרון.
"אינטימיות", מאת קייטי קיטמורה | תרגום: דנה אלעזר-הלוי | הוצאת סימנים וידיעות ספרים | 175 עמודים | מחיר: 88 שקלים חדשים