קפקא, יהדות ומלון הילטון בחוף תל אביב. אלו הם שלושת האלמנטים שחוזרים על עצמם או יותר נכון רודפים אחר הדמויות הראשיות בספרה החדש של ניקול קראוס, "יער אפל". הספר מגולל שני נרטיבים וכתוב בשני קולות; הדמות הראשונה היא ג'ולס אפשטיין, עורך דין אמריקאי אמיד שעקבותיו נעלמו בישראל, הדמות השנייה היא ניקול, סופרת אמריקאית בת 39 שחייה תפסו מפנה עגמומי. שתי הדמויות נמשכות למדינת ישראל, כל אחת בשל מניעיה שלה ובחיפוש אחר שינוי, איזושהי הארה או מרגוע שאולי מדינת ישראל תוכל לספק עבורם. למן הפרק הראשון יכולת הכתיבה המפוארת של קראוס נגלית אל הקורא - העלילה הראשונית של ג'ולס אפשטיין מיד שואבת פנימה.
לאחר מות הוריו של ג׳ולס אפשטיין הוא מחליט לקחת משכנתא של שני מיליון דולר לעזוב הכל ולנסוע לישראל, הוא מאמין שמאחר שאמו נכנסה להריון איתו בתל אביב, שבריר מתוכו בוודאי נשאר כאן, שבריר מהם, ובצעד מפתיע הוא מגיע לישראל ומשתכן במלון הילטון על חוף תל אביב.
במקביל, ניקול, סופרת מצליחה שעל אף שספרייה הקודמים הכו גלים, נאבקת בכתיבת הרומן הבא שלה. היא סובלת מנדודי שינה, ממועקות נפשיות ועל אף שהיא מאד אוהבת את שני ילדיה, היא מבינה כי מערכת היחסים בינה ובין בן זוגה כבר כמעט ולא קיימת. ניקול נמשכת למחשבה על קיום כפול, על קיום בשני מישורים, הרעיון הזה כפי שהיא מתארת קסם לה כבר מן הילדות - כפילות. משהו בה מתעורר באי נחת ומניע אותה באבחה אחת החוצה מן החיים שלה וללא צעד מקדים:
״שבועות ארוכים ישנתי רע מאוד. העבודה שלי לא התקדמה יפה, וזה עורר בי תחושת חרדה תמידית. אבל אם הכתיבה שלי היתה מעין ספינה שוקעת [...] זה היה המצב בחיי. ועכשיו גם לא יכולתי לכתוב, ויותר ויותר לא יכולתי לישון. היה עשוי להיות קל לפטור את התחושה המוזרה שחוויתי באותו אחר צהריים כמעידה של מוח לחוץ ומבולבל. אבל בדיוק להפך, לא יכולתי לזכור מתי הרגשתי שמוחי צלול כל כך כמו באותם רגעים שעמדתי במטבח, משוכנעת שאני נמצאת גם במקום אחר בסמוך״ (עמ 43-45).
על אף ששתי הדמויות מצויות בתל אביב וקווי העלילה שלהן מקבילים, הן אינן נפגשות. הפרקים שעוסקים באפשטיין מעלים את הקשר למסורת היהודית, למדינת ישראל וגם לסכסוך הישראלי פלסטיני. לפני נסיעתו של אפשטיין לישראל הוא נוכח בערב בניו-יורק שכולל גם ראיון עם אבו מאזן, במהלך אותו ערב נוכח רב בשם מנחם קלאוזנר, ואפשטיין נמשך אחר הרעיונות שלו ואחר המיסטיקה היהודית.
בעוד אפשטיין נמשך אחר הדמות המנחה שלו הרב קלאוזנר, הרי שגם לניקול יש דמות מנחה משלה - אליעזר פרידמן, ד"ר לספרות שטוען כי יש בידיו כתבים לא מפורסמים של קפקא. ניקול נמשכת אחר העלילה הזו, אחר הכתבים ואחר קפקא, היחס לקיום הכפול חוזר גם כאן: האפשרות ואי האפשרות לכתוב והיחס של קפקא ליהדות. קראוס שהחליטה לשזור בספרה רעיונות פילוסופיים והתייחסויות לכתבים של מחברים שונים ובעיקר של קפקא ופרויד יוצרים העמסה של פרטים זאת לצד הנהירה אחר הארה יהודית מיסטית מכבידים על ההנאה מהנרטיב האמיתי של שתי הדמויות בספר.
על הנושאים המרובים המועלים בספר אין מענה, הם נידונים כקונספט מחשבתי פילוסופי שהדמות בספר מהרהרת בו. במובן מסוים דמותה של ניקול מהדהדת לסופרת עצמה, על אף שקראוס טוענת כי אין לראות בפרקים של ניקול הפיקטיבית ככתבים ביוגרפיים. למרות זאת קשה להתעלם מן המימד הביוגרפי שיש בפרקים אלו המתקיים בין עמודי הספר, הדמיון בינה לבין דמותה הממשית של ניקול קראוס הסופרת משיקים מדי. קראוס עד לפני שלוש שנים הייתה בת זוגו לחיים של הסופר ג׳ונתן ספרן-פויר וכיום מצויה בזוגיות חדשה ומסקרנת עם הסופר הישראלי גון בן-ארי. גם בספר וגם במציאות, חיי הנישואים של שתי הניקוליות עולים על שרטון ולבסוף מתרסקים, לשתיהן שני בנים, שתיהן יהודיות אמריקאיות שמתגוררות בברוקלין ולשתיהן חיבור עמוק וחזק לישראל ולתל-אביב.
קראוס מצטרפת לשורה של סופרים יהודיים עכשוויים, ביניהם גם בעלה לשעבר ג׳ונתן ספרן-פויר, שספריהם מקבלים תהודה ביקורתית נרחבת. חלק מזה בוודאי קשור באלמנטים היהודיים וחלק מזה מתרחש בשל היותה סופרת שלא מפחדת ליצור נרטיבים מורכבים ולעסוק בתהיות פילוסופיות. "יער אפל" מצטרף לשני רבי המכר הקודמים שלה - "תולדות האהבה" ו"בית גדול" - ומעניין יהיה לראות אם גם הוא יזכה להערכה עצומה כמו קודמיו.
למרות יכולותיה המרשימות של קראוס, המורכבות של הספר רחבה מדי, והיא מאתגרת יתר על המידה את הצורך בפרשנות מתמדת של הפרקים ושל העלילה במהלך הקריאה. מוטב היה לו קראוס הייתה מתמקדת בנושא מרכזי אחד או בדמות מרכזית אחת, העירבוב של בליל הנושאים שאמנם קשורים זה בזה, אך יוצרים תמהיל נרטיבי סבוך מדי שמפחית מהנאת הקריאה.
"יער אפל"/ניקול קראוס, תרגום מאנגלית: שאול לוין. הוצאה לאור: מחברות לספרות, 255 עמ׳.
mako תרבות בפייסבוק