הקוראים נענו לוייל במהרה. בתוך שעות ספורות הוא גייס את מלוא הסכום ואף יותר מכך, מה שאפשר לו להשלים את הרומן במהרה, וגרם להוצאת מודן שהתעתדה להוציא את הרומן לנצל את המומנטום ולהקדים את הוצאתו. חלק מהתומכים, שהובטחה להם מהדורה מוקדמת, זעמו: הספר כבר בחנויות, נמכר במבצעים, מה איתנו? בתוך שעתיים הפך וייל לאויב העם, או לפחות הפייסבוק. סטטוסים כועסים הופצו בהמוניהם, בלי שמישהו יואיל לבדוק: האם וייל דיבר על הוצאה עצמית? לא, הוא רק ביקש כסף שיאפשר לו לגמור לכתוב את הספר. העותקים החתומים מהמהדורה המוקדמת כבר היו בדרכם אל המממנים, אבל כמה קל לעטות זעם קדוש, לרומם ולמוטט אנשים, בשר ודם, בתוך שעות, בלי לבדוק את העובדות.
עם המטען הזה ניגשת הקוראת המצויה לבסוף אל "חמישה חלומות", וכשתתחיל לקרוא תרגיש קצת מוזר. זה אמנם מאוד קריא, וכתוב יפה, אבל למה זה רץ כל כך מהר? למה הנייר כל כך עבה? למה השוליים כל כך רחבים? למה יש רווח כפול בין השורות? למה, לכל הרוחות, ההוצאה לאור הונתה אותי וגרמה לי לחשוב שאני קוראת רומן עב-כרס כשלמעשה מדובר ברומן דקיק במעטה ובמחיר של רומן עב-כרס? ושוב, עניינים שוליים מעיבים על הקריאה ברומן של וייל, וחבל.
נעמה, הגיבורה האמיתית של הספר, מצויה בתקופה מלחיצה. חמישה חלומות שהיו לה בעבר והובטח לה שיתגשמו בזה אחר זה מתחילים להתגשם. היא רק צריכה להיזהר, אומרות לה דמויות שונות בחלומה, מהרווח בין הקיר לרצפה. הרווח שבין העולם האמיתי והמדומיין, הרווח שבין הכמעט-אושר לאושר האמיתי, הרווח שבין ברור למטושטש, בין הקיים ללא-קיים. וברווח הזה עוסק הרומן ללא הרף, באופן שבו כתובים התיאורים וכתובות הדמויות וגם בנושאים שבהם הוא עוסק. כך, למשל, נזכרת נעמה בעצמה בגיל 17, כשהחלומות התחילו:
"וזה היה יום חורפי,
ולאט לאט השמש נעלמה,
ונעמה חשה שגם היא נעלמת,
טובעת ונעלמת בתוך נהר האנשים, שאף אחד לא רואה אותה ולא יראה אותה יותר, שאם היא לא תעשה מאמץ מיוחד, תקום ותצעק או תשיר או תרקוד או תקים מפלגה, או תפנה לדרך הטרור או תעלה על השולחן ותשיר את כל השירים של ג'וני מיטשל בזה אחר זה –
אף אחד לא ישים לב יותר שהיא קיימת, וזה יהיה בסדר." (עמ' 96-97)
בין החלומות של נעמה, האהבה ההולכת ומסתברת כנצחית בין נתי לשירי, היחסים שבין אבי לדנה ולנעמה שבינתיים הפכו לחברות טובות, מסתתרות כמה דמויות שמפציעות לרגע וגם בהן גלום עולם שלם וכתוב נפלא, כמו גידי, החבר העורך-דין של אבי שהקים מועדון קריוקי-חשפנות, ודמותו של אביה המת של נעמה שאף אחד לעולם לא יוכל להשתוות אליו בחייה. הדמויות הללו והכתיבה של וייל הופכות עלילה מפוקפקת לעיתים לסיפור יפה מאוד.
אז נכון, ישנה תחושה שהרומן יצא מהר מדי, שהוא היה יכול להרוויח מעריכה יותר קפדנית, מהידוק של הסוף, בעיקר. ועדיין, מתחת לכל סיפור ההדסטארט, מתחת לשוליים הרחבים מדי, מתחת לכל העניינים הללו, מסתתר רומן מוצלח למדי של עוזי וייל, שפעם ממש אהבתם אותו. נסו פשוט לקרוא.
חמישה חלומות / עוזי וייל. הוצאת מודן, 276 עמ', 98 ₪