כמה ספרים יוצאים בשנה?
לפי הדו"ח השנתי ששחררה זה עתה הספריה הלאומית, בשנת 2012 יצאו 7487 ספרים חדשים. מדובר בגידל של יותר מאלף ספרים לעומת 2011 (הנתונים נוגעים לכל ספר שיצא לאור בחמישים עותקים ומעלה). רובם המוחץ של הספרים (6527, אם תרצו לדייק) יצאו בעברית – הבאים בתור אחריהם (הרבה אחריהם – מדובר ב-427 כותרים סה"כ) יצאו באנגלית, ואחר-כך מגיעים הכותרים ברוסית (220) ובערבית (181). 81% מהפרסומים הם ספרי מקור ישראליים.
ובאיזה ספרים מדובר?
למרות הנתונים המרשימים, רק 16% הם ספרי פרוזה או שירה,סה"כ 1224 (בכל זאת, הנתונים כוללים גם את דו"ח מבקר המדינה וספרי לימוד). מתוכם בעיקר ספרות מקור בעברית (873 במספר), ו-351 הם ספרות מתורגמת. רובם, אגב ספרי מתח (קוראים יקרים, מה נסגר? אינכם לחוצים דיה?). הנושא הבא בפופולריותו, ומלחיץ כלשעצמו, הוא יחסי גברים-נשים. עוד נושא שמככב, הן בספרות המקור והן בספרות המתורגמת, הוא השואה. כנראה שהג'ואיש פיפל עוד לא סבל מספיק. ספרי השירה מהווים, כרגיל, אחוז זניח יותר – 354 מהם פורסמו השנה, וזו ירידה של 15 כותרים מאז 2011. רובם (245) שירת מקור בעברית.
כמה מהם ספרי ילדים?
את רוב שוק הספרים בישראל תופסות ההוצאות המסחריות (60% ממנו, למעשה), בעוד כ-16% מהכותרים יצאו בהוצאה עצמית ע"י מחבריהם. אומרים שהילדים והנוער כבר לא קוראים כמו פעם, אבל לפי הנתונים צוין השנה גידול של של כ-25% בכותרי הילדים והנוער שראו אור, וספרים אלו מהווים כ-11% מכלל הספרים שיצאו בארץ ב-2012.
כמה קורא הישראלי הממוצע?
נתוני ההוצאות הרשמיים מעידים אמנם על ספרים באלפים, אבל כמה אנחנו באמת קוראים? ברשת סטימצקי ערכו סקר רגע לפני שבוע הספר הנוכחי, וממנו עולה ש73% מהישראלים קוראים לפחות ארבעה ספרים בשנה.
איריס בראל, מנכ"ל סטימצקי, ארבעה בשנה זה הרבה או מעט?
"תלוי מי הבנאדם, יש כאלה שארבעה ספרים בלו"ז שלהם זה מלא, ויש כאלה שעבורם זה מעט. אני אישית קוראת יותר מזה – אבל זה גם מגיע בתקופות. אם תשאלי אותי מה אני קוראת בחודש הספר, האמת היא שכלום, כי למרבה האירוניה אני כל כך עסוקה בריצות שאין לי שניה לקריאה"
"היו שנים בהם ישראל הייתה באמצע של הממוצע המערבי בקריאה" אומר דב אלפון, עורך כתב העת האלקטרוני 'אלכסון' ומקים המיזם הספרות-וידאו storyvid "אבל בזמן האחרון הנתונים מצביעים על ירידה בקריאה לתושב. זה מאוד מצער, וקשור במגמות דמוגרפיות בחברה הישראלית: מספר החרדים והערבים שאינם קוראים ספרות עברית הולך וגדל. זו תופעה תרבותית רחבה והקריאה היא רק סימפטום שלה. בנוסף, יש לנו כאן קיטוב מאוד חריף בין אליטה לבין שכבות אחרות, שאין להן את הפנאי או החינוך המתאים לקריאה. כך שיש ישראלים שקוראים שמונה ספרים בחודש, נתון שאי אפשר למצוא באירופה למשל, אבל זה לא בדיוק מתוך רצון להשפיע על הנתונים".
מי קורא יותר?
בהמשך לכך, מתברר כי 82% מבעלי הכנסה הגבוהה קוראים, לעומת 66% מבעלי ההכנסה הנמוכה, והיחס דומה גם בהתאם להשכלה הגבוהה שרכשתם. מה שכן, נשים קוראות יותר מגברים – 77% לעומת 67%.
ולמה?
ומה הגורמים המכריעים עבורנו ברכישת ספרים? בראש ובראשונה המלצות מחברים (30%) ואחר כך ביקורת תקשורתית (היוש, 27%). באחוזים מעט נמוכים יותר אנו מושפעים מהכריכה, מהמוכרים בחנות ומפרסומות. צעירים, בהתאם לקלישאה, יקנו יותר על-פי מראה הכריכה מאשר מבוגרים.
"גם אנחנו, אבל בעיקר הנוער, קוראים אחרות אחרי הפייסבוק והסמסים" אומר אלפון "הדורות הצעירים יותר ויזואליים מאשר בעבר. עוד לא מצאנו לזה את התשובה הספרותית. אי מניח שעוד יוולדו כמה וכמה ניסיונות. אני עומד בראש ניסיון כזה, סטורי וידאו storyvid.io, יחד עם אתגר קרת אנחנו מנסים לשלב בין ספרות למדיה חדשה. יש לא מעט ניסיונות בתחום – בסוף מישהו יצליח לפצח את זה".
נתון ייחודי לישראליים הוא כי 70% מהישראלים מדווחים שהם נוהגים לקנות ספרים כמתנה, ובעיקר נשים ובני/ות שלושים ומעלה. "יש שתי תופעות שמאפיינות את קונה הספרים הישראלי" מפרט אלפון "אחת היא קניית ספרים במתנה, וזה קורה בישראל יותר מאשר בכל מדינה אחרת: ספרות, שוקולד ופרחים הם שלושת האייטמים הפופולריים ביותר למתנות. התופעה השניה היא ספרים שעוברים מפה לאוזן, כי אנחנו מאוד סומכים אחד על השני. אנחנו עם שבטי, ולכן כוחה של הביקורת הספרותית הולך ויורד מאז תקופת הזוהר בשנות החמישים, ואנחנו יותר מאמינים לשבט שלנו, לחברים שלנו, כולל ברשת החברתית. זה נובע מהאופי האינטימי של החברה כאן"
מי מוכר הכי הרבה?
בתחרות הסופר הפופולרי מנצח רם אורן (כבר אמרנו שאתם אוהבים מתח) ואחריו מאיר שלו, יוכי ברנדס ודוד גרוסמן. הסקר מראה כי השמות האלו עלו יותר אצל ישראלים הקוראים בתדירות נמוכה, ואילו אצל אלו הקוראים בתדירות גבוהה צוינו גם כותבים אחרים דוגמת מישל קישקה ומיכל שלו. אגב, כשנשאלו ענו רוב הנסקרים שאין להם העדפה לספרות מקור, אבל לפי הסטטיסטיקה רובנו בכל זאת קונים בעיקר סופרות וסופרים עבריים.
"זה לא בא לי אוטומטי ועבדתי על זה קשה מאוד" אומר אורן כשהוא נדרש לפופולריות הגדולה שלו "הקדשתי הרבה מאוד שנים בחיי לכתיבה ובתוכה למחשבה מה אכתוב שהקהל יאהב. זה אתגר שמורכב מהרבה רבדים. יש לי קבוצת ביקורת שקוראת כל ספר שלי שלי כשהוא יוצא. היא מורכבת מאנשים מכל הסוגים הרלוונטים ומחווה דעה על הספר שאני כותב. לא אחת אני לא מצליח לעבור אותה וצריך לחזור ולשכתב עד שייצא לאור. בהתחלה מדובר היה בחמישה-שישה חברים, ועם הזמן זה הצטבר לעשרים ושניים איש שקוראים ומחווים דעה.
ומה אתה אוהב בקוראים הישראלים, שהכתירו אותך כסופר הכי פופולרי?
"הקהל הישראלי הוא קהל חם ואוהב ספר, שכיף לכתוב בשבילו וכיף להופיע בפניו. הוא יודע לפרגן וזה העיקר. הוא יודע מתי להביע את האהבה שלו ולחבק אותך כמו שצריך. היום יש לי למשל דף פייסבוק ובו 5000 חברים, ואני מקבל שם המון פידבקים נהדרים וחשובים כל הזמן".
מה עם ספרים אלקטרוניים?
קשה שלא לשים לב שהספרים האלקטרוניים, שנכנסו לרשתות לפני כשנתיים, מהווים עדיין נתח זניח כל כך שאפילו לא נכנסו לסטטיסטיקה. "ספרים אלקטרוניים לא כל כך תופסים פה" מודה בראל "והמבחר שקיים בתחום הזה היום הוא קטן. אבל אני מאמינה שבמשך השנים זה יתפוס תאוצה. אנחנו כבר רואים שימוש במי שנוסע הרבה לחו"ל ולא רוצה לסחוב, וחלק מהיתרון של הספר האלקטרוני הוא לא רק זה שהוא לא תופס מקום, אלא זה שהוא לא תקוע אצלך אחר כך – וכולנו יודעים אף אחד הרי לא יזרוק ספר. אגב, גם בארה"ב, איפה שזה הכי תופס, מסך הספרים שלהם זה בערך 20%. עם כל החדשנות, קשה להיגמל מריח של ספר".