כניעה / מישל וולבק (בבל)

בסיבוב יחסי הציבור הקודם שלו, כשיצא לאור "המפה והטריטוריה", מישל וולבק אמר בראיון שככל שאתה הולך ומקבל מעמד של סופר גדול, פחות אנשים קוראים את הספרים שלך. "כניעה" קיבל ביקורות פושרות – פחות טוב מ"המפה והטריטוריה", פחות מ"אפשרות של אי", פחות מ"החלקיקים האלמנטריים" – אבל אתם צריכים לקרוא אותו, פשוט כי אם לא תקראו אותו, לא תוכלו להשתת, בשיחה הספרותית הכי ערה שמתנהלת כרגע. בהוצאת בבל שיחקו אותה ותרגמו תוך חצי שנה בלבד את "כניעה", ספר שהוא גם אירוע חדשותי: דיסטופיה על מהפכה איסלאמית בצרפת, שהוציאה מהארון את כל החרדות של הצרפתים דקה לפני הטבח ב"שארלי הבדו". רשע, אכזר, מיזוגן וציני, וולבק הוא סמל של תקופה.

ואם אין לכם כח לקרוא: תגידו שהעיסוק שם בנשים פשוט מזעזע. זה נורא, איך שהוא כותב על נשים.

אין תמונה
רוקנ'רול

האיש שרצה לדעת הכל / דרור משעני (אחוזת בית)

ב-2011, כשיצא לאור "תיק נעדר", הספר הראשון בסדרת הבלש אברהם אברהם של דרור משעני, היעדרו של הבלש מהספרות הישראלית היה עניין של ממש. הייתה ליזי בדיחי והיה ג'וש שירמן, אבל משפחת לפיד התפנתה לעיסוקים אחרים, והשדה הזה, שבחו"ל הצמיח כוכבים ונעשה פופולרי ומסחרי וסקסי, נשאר נטוש. משעני הוא איש ספרות במלוא מובן המילה, חוקר, עורך פרוזה נחשב וכמובן סופר, וברצינות וההשקעה האלה גם כתובה הסדרה הבלשית שלו, שעם כל ספר נכנסת יותר ויותר למחזור הדם של הספרות פה. בספר החדש בסדרה אברהם אברהם עומד בראש מחלק הרצח של משטרת חולון, ובלב תעלומת הרצח הראשונה שלו מתגלה קרבן מוכר.

ואם אין לכם כח לקרוא: תעופו על הניימדרופ של סאגה נורן בפרק הראשון.

אין תמונה
ממלא את החלל

איך אדם צריך להיות / שילה הטי (כנרת-זמורה-ביתן)

כבר בעמוד הראשון שילה הטי מפציצה: "אני יודעת שהאישיות אינה אלא המצאה של אמצעי התקשורת". אפשר לקרוא לזה הטריק הספרותי על שם מירנדה ג'ולי, או על שם ניקול קראוס, או כל אחד מהסופרים האמריקאים הרבים ששולט בו: כתבי כאילו את מעט תמימה ומטומטמת, ואז הבריקי עם משפטי המלך הוא עירום. ובכל זאת, היא עושה את זה יפה.

ואם אין לכם כח לקרוא: סכמו בכך שזה דווקא ממש סבבה לקנות את אותה שמלה שחברה שלך קונה.

אין תמונה
גם לקחת השראה מניקול קראוס צריך לדעת

ללכת בשדות הכחולים / קלייר קיגן (זיקית)

זה אחד הספרים היותר עצובים וכבדים שהביאה לנו הוצאת זיקית. הסיפורים של קלייר קיגן, סופרת אירית מוערכת, הם סיפורים איריים טיפוסיים: הגיבורים שלהם הם כפריים עניים מאוד, שגדלים תחת חינוך דתי אדוק, הזנחה ואלימות. בחודש שבו אירלנד אישרה נישואים דתיים, עוד יותר מעניין לקרוא ספר כזה ולהבין איזה דרך ארוכה הלכו האירים.

ואם אין לכם כח לקרוא: תגידו שלא ייאמן שכל זה התרחש בשנות ה-80.

אין תמונה
אירלנד המדוכדכת

בנדיט / איתמר אורלב (עם עובד)

הסיפור של איתמר אורלב הוא הסיפור שעדיין לא סופר, על עשרות אלפי ישראלים שעלו לכאן כילדים והשאירו מאחוריהם אב, לפעמים רק דמות אב, לא מפרנסת ולא נוכחת. הגיבור של אורלב חוזר לפולין, לחפש אבא שיש לו ממנו רק זכרונות דלים ולנסות להתחיל לתפור את הפצעים העצומים של הזמן שעבר. אביו של הסופר, אגב, דווקא נוכח יחסית בחיים של כולנו: הוא הסופר אורי אורלב. הספר מבוסס על סיפור אמיתי של קרוב משפחה.

ואם אין לכם כח לקרוא: קחו במתנה את אחת ההברקות של הספר – "אם הסקס טוב, הכל בסוף מסתדר, אבל אם גם הסקס מתחרבן אין שום תקווה".

אין תמונה
הסיפור שלא סופר

תמונות עירום / ענת עינהר (עם עובד)

ענת עינהר היא הבחורה הכי מגניבה שמסתובבת כרגע בסצנה הספרותית, אם כי יש להודות שלא מדובר במקצה תחרותי כל כך. היא כוכבת אינסטגרם בלונדינית, מאיירת איורים מיניים גרוטסקיים, וכותבת סיפורים אפלים, משונים וסקסיים על התאהבויות, סטוקינג, סלבס והתעללות. חוויית המשתמש האדג'ית מתחילה אפילו בגיגול תמים של השם של הספר שלה, כשהצירוף 'תמונות עירום ענת עינהר' גורם לך להרגיש לא הכי סבבה מול המקלדת. כשהיא תכתוב רומן היא כנראה תפרוץ בגדול, אבל אתם ממש לא צריכים לחכות עד אז.

ואם אין לכם כח לקרוא: ספרו שהיא איירה את העטיפה בעצמה.

אין תמונה
רוקנ'רול

אגם הצללים / רוני גלבפיש (דג זהב)

נכון, אנחנו יודעים, אתם לא קוראים ספרים לנוער. אין בזה סקס. אבל הספר של רוני גלבפיש הוא הוכחה לכח של ספרות גם בעולם של מכירות מתדלדלות, רשתות ספרים תאבות בצע ושוק במשבר. "אגם הצללים", ספרה השני של גלבפיש (הראשון, "סיפור קטן ומלוכלך", יצא בהוצאת כנרת-זמורה-ביתן), יצא לאור בזכות פרויקט מימון המון שאפתני והוצאה עצמית שהיא תולדה של קהילה אינטרנטית של אנשי ספר ואוהבי ספרים, שעקבו במשך שנים אחרי תהליך ההוצאה לאור שגלבפיש תיעדה ברשת. היא ביצעה את כל שלבי ההפקה של הספר בעצמה, ובניגוד לרוב המוחץ של ספרים בהוצאה עצמית, הוא כבר מכר מהדורה שלמה. משמח.

ואם אין לכם כח לקרוא: הללו את הצלחתו של ז'אנר שכמעט ולא קיים בספרות העברית – ספרי פנטזיה לנוער.

אין תמונה
לא מה שאתם חושבים על ספרות נוער

ועוד כמה ספרים שיצאו לאור החודש:

הקוסמים / לב גרוסמן (הקיבוץ המאוחד). ספר ראשון בטרילוגיית פנטזיה מאת מבקר הספרות של הניו-יורק טיימס ואחד האנשים המשפיעים בעולם הספרות.

הבן / פיליפ מאייר (מודן). רומן אמריקאי רחב יריעה על צמיחתה של טקסס מתוך סיפוריהם של העבדים והאינדיאנים.

חיי הטבסקו / דנה מרקוביץ' (אבן חושן). ספר ביכורים למשוררת מסקרנת שצמחה מכתב העת "מעין", עם שירים קצרים שמפצחים את המובן מאליו של השפה.

אנשים מאושרים קוראים ושותים קפה / אנייס מרטן-לוגאן (כנרת-זמורה-ביתן). ספר עם שם נהדר שמתאר את ההתגברות של אישה שאיבדה בתאונה את בעלה ואת בתה.

הלא בלתי אפשרי / קרן שפי (כתר). יומן של אישה שמנהלת רומן עם גבר נשוי במשך שנים.

ציפורים מתות בסתר / קולין מקאלוג (כנרת-זמורה-ביתן). הוצאה מחודשת לרומן האוסטרלי ששבר קופות בשנות ה-80.