הסופר א. ב. יהושע הלך לעולמו הבוקר (שלישי) בגיל 85. יהושע היה מהסופרים הפעילים והמוערכים בארץ הודות לגוף עבודות שמתפרש על פני יותר מ-50 שנה וכולל קבצי סיפורים קצרים, רומנים, ספרי עיון, ספרי ילדים ומחזות. על פועלו בענף זכה יכה יהושע בפרס ישראל לספרות ושירה ב-2015, וכן בפרס דן דוד ופרס ביאליק. אוניברסיטאות תל אביב, בר אילן, בן גוריון וחיפה - שהייתה במשך עשרות שנים ביתו ומושא כתיבתו של יהושע - העניקו לו תארי גם הן תארי כבוד. הלוויתו תתקיים מחר ב-17:30 בבית העלמין בעין כרמל.
אברהם גבריאל יהושע - ה-ב' שבשמו הספרותי נלקחה מהכינוי "בולי" - נולד וגדל בירושלים כבן למשפחה ספרדית בעלת שורשים עמוקים בעיר. אביו היה הסופר והמזרחן יעקב יהושע וסבו הוא הרב חנניה גבריאל - חבר ועד העדה הספרדית בירושלים ואחד הצירים באספת הנבחרים הראשונה בישוב היהודי בישראל. יהושע למד בגימנסיה בירושלים, שירת בחיל הצנחנים והינו בוגר של החוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית. הוא ערך את עיתון תנועת הצופים ובמקביל החל לפרסם סיפורים קצרים, שקובצו לספרו הראשון, "מות הזקן", שראה אור ב-1963. באותו עשור פרסם גם את קובץ הסיפורים "מול היערות", שם הופיע הסיפור הקצר המוכר "שלושה ימים וילד", שעובד בהמשך גם לסרט מצליח בבימויו של אורי זוהר.
את הרומן הראשון שלו, "המאהב", פרסם יהושע ב-1977. זהו ספר רב קולי (כלומר, שמסופר מנקודות מבט של דמויות שונות) על חייהם של שישה ישראלים שמלחמת יום הכיפורים הופכת את חייהם - במישרין ובעקיפין - על פיהם. יהושע השתמש בטכניקה הרב קולית גם בספרו "גירושים מאוחרים", שיצא מספר שנים לאחר מכן. "המאהב" הפך לרב מכר וזכה לשבחי המבקרים, וברבות השנים נכנס גם לתוכנית הלימודים.
"בסך הכל אני מחליק לתוך המוות"
לאורך שנות ה-80 וה-90 המשיך יהושע לפרסם מאמרים, טורי דעה, ביקורות וגם לא מעט רומנים, בהם "מולכו", "מר מאני" (שעובד לסדרת טלוויזיה) ו"השיבה מהודו" (שעובד לסרט קולנוע). ספרו "מסע אל תום האלף" אף עובד לאופרה, לה כתב יהושע את הליברית. ספרי העיון שפרסם חקרו מגוון רחב של סוגיות - מהיסטוריית הציונות ועד ביטויים של מוסר בספרות. יהושע נותר סופר פורה עד שנתו האחרונה, שבה יצאה הנובלה "הבת היחידה". בשנים האחרונות כתב ופרסם את הספרים "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" (שעובד גם לסרט קולנוע), "אש ידידותית", "ניצבת" ו"המנהרה" - כולם היו לרבי ונמכרו באלפי עותקים.
נוסף על פועלו הספרותי, יהושע נודע בעקבות פעילותו הפוליטית והחברתית. הוא היה חבר מפלגת העבודה וכן חבר מרכז המפלגה, זכה למקום של כבוד ברשימה של מפלגת מרצ והיה חבר בוועד הציבורי של ארגון בצלם. הוא חתום על שורה של עצרות ומכתבים שעסקו בתכנים פוליטיים ובטחוניים - הוא הביע את תמיכתו ביוזמת ז'נבה, גינה את פעילות ישראל בשטחים וקרא להפסקת אש במהלך מלחמת לבנון השנייה.
יהושע היה נשוי לפסיכואנליטיקאית רבקה "איקה" יהושע עד מותה לפני כחמש שנים. הוא הותיר אחריו שלושה ילדים ושבעה נכדים. לפני כחצי שנה שודר הסרט "הפרק האחרון של א. ב. יהושע" שיצר יאיר קדר, שליווה את יהושע בשנים האחרונות לחייו, לאחר שהתאלמן. לקראת השידור התראיין יהושע ב"כאן תרבות" ונשאל על מותו הקרב. הוא אמר: "אני מצטער על דברים אישיים פה ושם לגבי אנשים, אולי עוול שעשיתי פה ושם לאחד מהילדים שלי. בסך הכל אני מחליק לתוך המוות". בראיון אחר אמר כי ""אני חולה ונאבק במחלת הסרטן. את המוות אני מקבל בהשלמה וברוח טובה אפילו. חיי היו טובים ואני מקווה שהמוות יהיה מהיר וקל".