האם ז'ול ורן אהב להתחיל את הבוקר שלו עם נוטלה? זאת כנראה השאלה המוזרה שעלתה בקרב הורים שלקחו את ילדיהם להצגה "מסביב לעולם ב-80 יום", המבוססת על ספר הילדים הקלאסי מאת הסופר הצרפתי. מספר הורים שצפו בהצגה הביעו מחאה על כך שבמהלכה, דמותה של חנה לסלאו מורחת לעצמה פרוסה עם הממרח המתוק ואומרת את המשפט המוכר: "'הכי טוב להתחיל את הבוקר עם נוטלה".
אם לשתי ילדות שצפו בהצגה סיפרה כי בנותיה הופתעו מכך שבאמצע ההצגה הושתל מה שנראה כמו פרסומת בוטה: "הבנות חזרו היום ממופע חנוכה עם סבתא, 'מסביב לעולם ב-80 יום', וסיפרו שבזמן ההצגה היתה פרסומת לנוטלה. ניסיתי להבין למה הכוונה, אז סיפרו שבמהלך אחת הסצנות חנה לסלאו מכינה לעצמה ארוחת בוקר ואומרת: 'הכי טוב להתחיל את הבוקר עם נוטלה, זה מחדד את המחשבה'. תוהה אם אני תמימה ממש או שבאמת נחצה פה עוד קו, כי 'פרודוקט פלייסמנט' - מילא, שתהיה צנצנת על הבמה, אבל ככה בבוטות כחלק מהטקסט של ההצגה? זה נורא בעיניי. כמו כן, ממש גאה בהן ששמו לב שזו פרסומת ושזה הפריע להן".
חשוב לציין כי חברת נוטלה פרסמה את שיתוף הפעולה באופן גלוי, עם מבצע נושא פרסים. עם זאת, בדף הפייסבוק של המופע, כמו גם באתר מכירת הכרטיסים, לא מצאנו אזכור לכך שההצגה בחסות נוטלה.
הורה נוסף שצפה בעצמו בהצגה סיפר ל-mako תרבות כי המשפט שולב בהצגה באופן שמטעה את הצופים הצעירים, ואמר שרוב הילדים שצופים בהצגה לא יכולים להבחין בעובדה שמדובר בפרסומת. בנוסף, הוא הביע תרעומת על הפגיעה ביצירה עצמה: "זה קצת חוצפה שמכניסים פרסומת לנוטלה בתוך טקסט של ז'ול ורן מהמאה ה-19, שלא לדבר על כך שזה נראה קצת משפיל עבור פיגורה כמו חנה לסלאו באמצע ההופעה פתאום לדקלם כמה פרוסה עם נוטלה זה דבר טעים".
"אני מבין שנוטלה תומכת כלכלית בהפקה - אבל זה שהיא מאלצת את היוצרים לשים משפטים על נוטלה בפיות השחקנים זאת ממש זילות תרבותית, ומוכיח שלא אכפת להם מלתמוך באיכות כמו שהם רוצים לשטוף את המוח של זאטוטים שלא מסוגלים להתנגד לכך. היה יותר חכם ואלגנטי מצדם לשים פוסטרים של נוטלה בכניסה ולא להוריד לזנות את התיאטרון בישראל".
המחזאי וכותב השירים להצגה, ירון כפכפי, אמר בשיחה עם mako תרבות כי החדרת הפרסומת נובעת מהתחרות הגבוהה בין הצגות הילדים, שמביאה להורדת מחירים ומאלצת את המפיקים למצוא פתרונות בסגנון הזה: "מה לעשות, אם הקהל רוצה לשלם 40 שקל לכרטיס, זה מאלץ את המפיקים למצוא פתרונות אחרים. כנראה שזאת הברירה שמשאירים למפיקים. להגיד לך שאני מת על זה? אני לא מת על זה, אבל בתוך עמי אני יושב, אני לא יכול לבוא ולהעמיד פנים ש'למה זה לא כמו ברודווי?'. בברודווי משלמים 100 דולר לכרטיס, לא 40 שקל, אז הם פטורים מפרסומות".
מחיר ההופעה הרשמי הוא 149 ש"ח, אך עם זאת, באתר מכירת הכרטיסים מופיעים מגוון מבצעים בשיתוף עם חברות אשראי שונות, שמוזילות את המחירים. כפי שסיפר אותו הורה: "אני הייתי צריך שלושה כרטיסים, כל כרטיס עלה 149 ש"ח והיה 1+1. מכיוון שהייתי צריך רק שלושה כרטיסים זה יוצא שכל כרטיס עלה לי 100 ש"ח. זה הרבה מאוד כסף. כשאתה משלם 100 ש"ח והולך למרכז לאמנויות הבימה בתל אביב אתה מצפה לחוויה איכותית, לא לפרסום סמוי. אני מבין שהמפיקים מנסים למקסם את הרווחים שלהם - אבל זאת חציית קו".
כפכפי סיפר כי המעורבות שלו בהחדרת התוכן השיווקי הייתה מינימלית: "כתבתי את ההצגה כבר בשנת 99' כשהיא עלתה לראשונה. לא הייתי מעורב בהפקה הזאת, אני רק נתתי את הזכויות, והקטע הזה הוא סוג של תוכן שיווקי. אני לא כתבתי את זה, אבל אני הייתי מעורב בבחירה של איזה דמות יכולה להגיד את זה, ככה שזה ייפגע הכי פחות. לפחות כשעושה את זה חנה לסלאו, במסגרת הדמות, זה הרע במיעוטו".
"אני חושב שאנשים היום התרגלו לקבל דברים בחינם, האינטרנט גרם לזה להיות ככה, ותמורת החינם מקבלים פרסומת... לא מת על זה, מעדיף שלא יהיה תוכן שיווקי, אבל לצערי זה המצב, כל עוד הקהל רוצה רמה כזאת של מחירים, ומצפה להפקה גדולה ומושקעת, אז המפיק חייב לפתור את זה. האופציה השנייה זה שהמפיקה הייתה אומרת 'בוא נוריד שני שחקנים, שזה יהיה כלכלי' - זה פחות טוב לקהל. עדיף לפתור את זה ככה".
אך למרות הבעייתיות בהחדרת הפרסומת, כפכפי סיפר כי היה מאוד מרוצה מההפקה: "זאת פעם ראשונה שישבתי בקהל וראיתי הצגה שלי, שאני לא מעורב בה, זה היה מרגש מאוד, והם עשו עבודה מדהימה".
מפיקת המופע מעיין צלנר מסרה בתגובה: "נוטלה הם נותני חסות מרכזית של הפרויקט, במסגרת החסות שלהם אנחנו משלבים את התוכן של נוטלה בתוך המופע, כמובן בצורה עדינה ורהוטה. אנחנו דואגים לעשות את זה בצורה מאוד מאוד יפה, עם סלוגן שלהם במשפט אחד, לא משהו צועק, ולא משהו שפוגע חלילה באיכות המוצר".
mako תרבות בפייסבוק