ספרות מקור
דויד גרוסמן - "אתי החיים משחק הרבה"
גרוסמן לקח את סיפורה המדהים של אווה פאניץ‘-נהיר, שהלכה לעולמה בגיל 97, ופיצל אותו בין שלוש תודעות - של סבתא, של אם ושל בת. הסיפור מתחיל אי שם באי העונשין גולי אוטוק, כשהסבתא מסרבת לבגוד בבעלה ולהכריז עליו "אויב העם", ומתגלגל לאורך שנים של סודות, שתיקות ואהבות שלא דועכות, טעון באש עטו של הסופר זוכה פרס המאן בוקר, שמצליח בפעם המי-יודע-כמה לסחוף את הקורא.
מתן חרמוני - "שפילפוגל, שפילפוגל"
"בוקר אחד התעורר הד"ר יהושע רדלר וגילה שהוא אישה", כותב חרמוני ברומן הרביעי שלו, המספר על ד"ר לספרות שהופך לאישה, ועל כל הנלווה לכך - ואכן, המין והיחסים בין המינים הם חלק בלתי נפרד מהטרלול של הספר הזה. למרות המסגור העלילתי הזה, העיקר בספרו של חרמוני דווקא היחסים הפנימיים בברנז'ת הספרות הישראלית, סצנה קטנונית שחרמוני עושה ממנה מטעמים. לא מעט ספרים נכתבו על הנושא הזה בעבר, אבל קשה לדמיין מישהו מתעלה על מה שחרמוני עשה כאן.
א"ב יהושע - "המנהרה"
מהנדס דרכים בפנסיה מתחיל לסבול משיטיון מתקדם, וכדי לשפר את מצבו נשלח ללוות בהתנדבות מהנדס צעיר המתכנן כביש צבאי סודי במצפה רמון. השיטיון אצל א"ב יהושע הוא לא משהו להתאבל עליו יותר מדי, אלא הזמנה להתפרע עם הדמיון ולמצוא דרכי התמודדות לא קונבנציונליות. וכן, לצד העלילה, יש פה גם אמירה פוליטית נוקבת ועוקצנית.
לאה איני - "השמלה"
אנשים שהופכים לפסלים, כלה בחיפוש מהגיהנום אחר שמלה ובובות ראווה מדברות: לאה עיני יוצרת סיפורים מופרעים לחלוטין, שבכל זאת מצליחים להיות הכי ישראליים שיש. זהו ספר הפרוזה ה-12 שלה וקובץ הסיפורים השלישי, ואם עוד לא יצא לכם להיתקל בסיפורים המכשפים של עיני, "השמלה" יקח אתכם לסיבוב בעולם של יוצרת שלא משחקת לפי שום כלל.
יעל נאמן - "היה היתה"
פזית, העומדת במרכז ספרה המשובח של יעל נאמן, הייתה אישה אמיתית - מתרגמת ועורכת שמתה ערירית בביתה שבתל אביב וביקשה שלא להותיר אחריה זכר. נאמן מתעלמת לחלוטין מהציווי הזה, ודרך ראיונות עם קרוביה של המנוחה והתחקות אובססיבית אחר חייה, היא חושפת לא רק את השפעתה של זו על התרבות הישראלית בעשורים האחרונים, אלא את דמותה האניגמטית ואת סיפורה המרתק שאלמלא הפיקסציה שלה - לעולם לא היה מסופר.
שירי כץ - "האיש עם הטבעת"
כתבת אוכל מחליטה להגשים את חלומה וליצור סרט קולנוע. כדי לממן אותו היא צריכה להתקבל למלגה מסוימת המיועדת לנשים בלבד, ולצורך כך היא יוצאת בחיפוש אחרי בעלה, אותו לא ראתה עשרים וחמש שנה. כמו שציפינו מכתבת האוכל שירי כץ, הספר הזה חובק לא רק עולם אלא גם מטבחים, ומגולל תעלומה בלשית בתנופה הומוריסטית שלא חפה מרגעים מרגשים באמת.
שהרה בלאו - ”האחרות"
פעילה פמיניסטית מתגלה מתה בביתה, קשורה לכיסא כשלידה מודבקת בובת תינוק ועל מצחה חרוטה המילה "אמא". הקורבנות במותחן הראשון של שהרה בלאו הן נשים שמסרבות להביא ילדים לעולם, כך שכמו שאפשר לצפות ממנה, זה הרבה יותר ממותחן טוב - זהו ספר העוסק ללא פחד בנושא הנפיץ של האל-הורות.
ספרות מתורגמת
אנדרו שון גריר - "לס"
הספר הזה זכה בפוליצר ולא בכדי: גיבור הרומן הוא ארתור לס, סופר הומו מזדקן שמקבל הזמנה לחתונה של האקס הצעיר והחתיך שלו. אם יגיע - יזכה למבטי רחמים; אם לא - ייראה עלוב ונלעג. לכן הוא מחליט לצאת למסע באירופה, במהלכו ייענה לכל הזמנה ספרותית שאי פעם נשלחה אליו. סיפור המסע ההזוי של לס ברחבי העולם, חושף לא רק את סיפור חייו ודמותו הנוגעת ללב של לס, אלא מתמודד גם עם נושאים כמו השלמה עם הזדקנות, התמודדות עם אקסים וגם אובדן הכבוד של המילה הכתובה, כבוד ששון גריר לחלוטין מצליח להחזיר.
אנדרה אסימן - "קרא לי בשמך"
התרגום של נעמה תורן הביא לעברית את הספר עליו מבוסס הסרט מ-2017, שהפך לאחד מהלהיטים הלהט"בים הבולטים ביותר של העשור האחרון בכל מדיום שהוא. גרסת הספר הרבה יותר כבדה ואיטית לקריאה משהיה אפשר היה לצפות, אבל גם חושנית ונועזת יותר. כבונוס, סיפור האהבה בין הסטודנט האמריקאי לנער האיטלקי ממשיך בספר קצת מעבר למה שמתואר בסרט - אבל ממילא אף אחד לא בא לכאן בשביל העלילה, אלא בעיקר בשביל הכתיבה והאווירה.
רוקסן גיי - "רעב"
בספר הנפיץ הזה מספרת גיי, סופרת פמיניסטית ומבקרת תרבות, על חייה דרך שני אירועים מכוננים שקרו לגופה: האונס הקבוצתי שעברה בגיל 12, וההשמנה הקיצונית שלה כאישה בוגרת. בישירות זכה כל כך שהיא כבר מעוררת אי נוחות, גיי הופכת גם את חשיפת נימי נפשה לאקט של כוח ועצמאות, מפרקת ומרכיבה מחדש את האופן שבו אנחנו חושבים על בושה, השמנה והאוטונומיה שלנו על הגוף שלנו.
קרל אובה קנסגאורד - "גשם חייב לרדת"
די מדהים שאוטוביוגרפיה בת 3,500 הפכה אותה לאחת מיצירות הספרות המדוברות והמוערכות ביותר של המאה, שאף הוכתרה בידי מבקרים רבים ליצירת המופת הגדולה ביותר של המאה ה-21 עד כה. זהו הכרך החמישי מתוך שבעה בסדרה של הסופר הנורווגי הגר בשוודיה, ובו הוא מתחיל את לימודי הספרות באוניברסיטה ומתמודד עם משברים יצירתיים ואישיים לרוב. אם יש לכם אומץ לצלול פנימה, התגמול מובטח.
מייקל שייבון - "אור ירח"
גיבור ספרו החדש של מייקל שייבון הוא גבר בשם מייקל שייבון, שנוסע לבקר את סבו על מיטת חוליו ונחשף לסיפור חייו המדהים. ואכן, מעלליו של הסבא - גיבור מלחמת העולם השנייה ומהנדס בחסד - מבוססים במידה רבה על מעלליו של סבו של שייבון הסופר. הפרוזה שלו אמריקאית וגברית: מטורללת, דחוסה מאוד, רבת אירועים אבל גם לא מפורשת מדי רגשית, וכאן היא מגיעה לשיאים של נועזות ושל חשיפה אישית.
קריסטן רופניאן - "אתה יודע שאתה רוצה את זה"
קובץ סיפורים ראשון למחברת הסיפור הוויראלי "טיפוס של חתולים" - 12 סיפורים נועזים, מזעזעים, מפחידים ומצחיקים על מין, על תשוקות ועל אכזריות. פרובוקטיבי במובן הטוב ביותר של המילה, ואחת הקריאות המהנות והמסעירות של השנה.
האניה ואנגיהארה - "חיים קטנים"
זה נשמע בנאלי: ארבעה גברים עוברים לניו יורק כדי להתחיל את חייהם, וזהו סיפורם, ובמיוחד סיפורו של אחד מהם, ג'וד החידתי והמופנם. אבל יש סיבה שכל מי שלקח ליד את הספר עב הכרס הזה, עתיר הפרטים, התיאורים האלימים והרגעים שוברי הלב, טולטל כל כך: הוא מפתיע, סוחף, מרגש וכתוב בתנופה עזה כל כך שקשה להוריד אותו מהיד.
אמיל גַבּוֹריוֹ - "הזקן החביב מבטיניול"
המותחן הצנום הזה ראה אור כספר ב-1876, והפך לאב טיפוס של המותחן הקלאסי: פשע אחד, רוצח אחד, חוקר אחד. מֶשינֵה, איש המשטרה הפלילית הפריזאית, הוא הדמות שבעקבותיה נולדו שרלוק הולמס, הרקול פוארו והפקד מגרה. תעלומת הרצח של הזקן החביב מגוללת בסבלנות ובעידון שכבר אי אפשר למצוא בספרות הז׳אנר של היום, אבל גם בתמצות מספיק כדי לא להיות בסכנת חפירה.
דומיניקו סטרנונה - "תעלול"
איך אפשר שלא להתאהב בספר עם שם כזה? זהו הספר השלישי המתורגם לעברית מאת סטרנונה, אשר חשדו בו שהוא בעצם אלנה פרנטה שחיברה את סדרת הספרים המופתית "החברה הגאונה" - אבל ספריו של סטרנונה טובים מספיק בזכות עצמם. בייביסיטר בן ארבעה ימים של מאייר נרגן ומזדקן על נכדו החכם בן הארבע הופך לדו קרב רציני אך משעשע בעת ובעונה אחת. אם אהבתם את הכתיבה של "החברה הגאונה", אתם בטוח תתחברו גם לסיפור הקטן והמקסים הזה.
איטלו סבבו - "תודעתו של זנו"
הוצאה חדשה לרומן המודרניסטי של הסופר היהודי איטלקי אהרון אטורה שמיץ, או בשם העט שלו איטלו סבבו. לבקשת הפסיכיאטר שלו, איש עסקים נוירוטי מגולל בכרך הארוך הזה את סיפור חייו ואת המרדף אחר שלוות נפש באירוניה עוקצנית. סבבו היה אלמוני לאורך חייו, ואז פרסם ג'יימס ג'ויס את הרומן הזה שלו בשנת 1923. היום הוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בספרות האיטלקית המודרנית, וזהו כנראה ספרו החשוב ביותר.
עיון
נתן שיפריס - "ילדי הלך לאן? פרשת ילדי תימן - החטיפה וההכחשה"
ספר עצום הבוחן באופן שיטתי את פרשת חטיפת ילדי תימן, שהתרחשה לפני שבעים שנה ועדיין עוכרת מנוחה בערפיליותה ובעמימות הגורל של 2,000 הילדים שנעלמו. ההיסטוריון ד"ר נתן שיפריס לא רק מאשר סופית את היותה של החטיפה אמיתית ולא קונספירציה, אלא חושף באמצעות מחקר מעמיק כיצד היא בוצעה ומי האחראים לכך, ומציג מסקנות ברורות וחותכות.
עמוס עוז ושירה חדד - "ממה עשוי התפוח?"
ספר הראיונות של עוז המנוח ושל שירה חדד, העורכת שלו בספריו האחרונים (כולל "סיפור על אהבה וחושך"), הוא הצצה למוחו, לדעותיו ולחוויותיו של הסופר המבריק, המנוסחות בזהירות ובחישוב אך גם בכנות רבה. אחרי מותו של עוז בדצמבר 2018, אחד מאנשי הרוח הגדולים שפעלו כאן, הצלילה אל מחשבותיו מקבלת גם מימד אחר.
דב חנין ודני פילק - "מה לעשות עכשיו"
דמוקרטיות מתפוררות, גזענות גואה וקרחונים נמסים: המצב לא מזהיר, אבל זו לא סיבה להרים ידיים. זהו מדריך וקובץ מידע היסטורי ושימושי לאנשים שמתחילים להבין את המצב של העולם שאנחנו חיים בו, אבל גם לא רוצים ליפול לייאוש משתק. חבר הכנסת לשעבר והאקטיביסט ד"ר דב חנין והרופא ומרצה פרופ' דני פילק סוקרים מאבקים מהארץ ומהעולם שצלחו, ומנסים להבין למה דווקא הם - ומה אפשר ללמוד וליישם בחיינו שלנו.
ספרים מוקלטים נוספים ניתן למצוא באייקאסט