"זאת תקופה של שינויים ופחד גדול, והתמודדות עם לא נודע חדש כל פעם. לא רק בישראל, אלא בכל העולם. זה מפחיד, ומצד שני, יש בשינוי גם סיכוי גדול. אני לא יודע מה לעשות מעבר להשתדלות לשנות באופן הכי מצומצם שאני יכול. מבחינתי ככה אני חי, ואני לא מנסה לחזות 14 מהלכים קדימה. מצד שני, אני בן לניצולי שואה שלא ידעו לעזוב את אירופה בזמן, אז אולי זו איזו בעיה גנטית אצלנו במשפחה, אנחנו לא מצטיינים בלדעת לברוח בזמן".
כך אומר הסופר אתגר קרת, בראיון למגזין "ליידי גלובס" שעסק בצד האפל של ההצלחה.
בנוגע לשנאת תל-אביב, העיר שבה הוא חי, אומר קרת: "תל-אביב היא עיר של יזמות, החל מהייטק וכלה בתרבות. רוב מה שמתחדש מגיע מתל-אביב, וזה תמיד היה ככה, מאז הקמתה. כל עניין ה'בועה' הזה בעצם אומר דבר אחד: תל-אביב שונה ממקומות אחרים. ועם ההנחה הזאת אני מסכים. יש כאן ליברליזם שמקבל עובדים זרים או הומוסקסואלים, או סתם אנשים שמתנהגים שונה מהכלל".
- הם לא אומרים שתל-אביב שונה. הם אומרים שתל-אביב פחות פטריוטית.
"זה הרי לא מגובה עובדתית. האמירה הזאת על חיילים שלא מתים בתל-אביב היא פשוט לא נכונה. הרי אם תלך לכל עיר עם אוכלוסייה חרדית גדולה, תראה אחוזי גיוס הרבה יותר נמוכים. או האמירה על זוללי סושי שבאה לייחס לתל-אביבים איזה עושר מופלג ולכן ניתוק, זה הרי גם לא נכון. רוב התל-אביבים חיים בדירות שכורות ושייכים למעמד הביניים.
"אם אתה רוצה לראות עשירים מופלגים, אתה צריך לנסוע לסביון או לקיסריה, איפה שגר, כזכור, אחד שמנצח על המקהלה נגד תל-אביב. זה פשוט לא נכון. הסושי פה מאוד זול, אגב. בטח יחסית למסעדות צרפתיות משובחות איפה שהזכרתי. אבל הסושי הוא פתיחות לעולם אחר, ובגלל זה הוא מסמל את תל-אביב.
"לאכול סטייק של קילו שעולה פי חמישה מסושי זה כאילו עממי, כי זה קרוב לפה. אבל לאכול אוכל של יפנים, דג לא מבושל ואצות, זה כאילו רחוק מאתנו הרבה יותר, ולכן זה פתיחות לתרבות אחרת. התפיסה היא שאם אתה לא קסנופוב לגבי האוכל, אז איך תגן על עצמך מפני אריתראים בתחנה המרכזית בבאר-שבע. זה כמובן מגוחך. מילא אם היית יכול לטעון שיש פה התנגשות בין אסטרטגיות, אבל האמת היא שמול האסטרטגיה התל-אביבית אין באמת אסטרטגיה אחרת, יש פשוט פסיביות משיחית".
- בזמן צוק איתן קראו לך בוגד, היו איומים עליך ועל משפחתך.
"אני בהחלט מרגיש שיש משהו באווירה, משהו שהשתנה. אני מרגיש שהיכולת לא להסכים אחד עם השני אצלנו הולכת ונעלמת, ובצוק איתן זה היה ממש בולט ונפרץ לחלוטין. חוסר סובלנות מוחלט לדעה של האחר. אם אתה רוצה להגיד מה שאתה חושב, ומה שאתה חושב זה לא מה שאנחנו רוצים שתחשוב, אתה תשלם מחיר. המחיר יכול להיות שיפטרו אותך כמו שקרה לאורנה בנאי, או שיגידו לך אחרי הרצאה, אנחנו שמחים שבאת, למרות שהיו הרבה לחצים לא להזמין אותך, כי מה שאמרת נגד ביבי היה מאוד חריף".
- מה נשתנה?
"דיברתי עם נהג מונית שאמר לי שהוא מצביע לביבי, שאלתי אותו למה לא להצביע לכחלון, הוא ענה שביבי מביא ביטחון, אמרתי לו אבל כרגע אין ביטחון, אז הוא אמר 'עזוב, בוא נקצר את השיחה. אם ביבי נכנס אליי הביתה באמצע הלילה מהחלון ואונס את הבת שלי, אני עדיין מצביע לביבי'. אז הבנתי שבאמת אין טעם לדבר איתו פוליטיקה, והתחלנו לדבר על כדורגל. אתה רואה שפשוט אין שום נכונות לדבר ולנהל דיון. זה חלק מהמהפכה שאני מרגיש שמתרחשת בעשר השנים האחרונות, ומן הסתם זה משפיע על תל-אביב, כי תל-אביב היא עיר שחלק גדול מהד.נ.א שלה הוא שיחות והחלפת דעות".
עוד ב"גלובס":