סוף דצמבר הוא אמנם הזמן לסיכום השנה החולפת, אך כשמדובר בספרים ובניסיון להתחקות אחר תהליכים בהרגלי הקריאה והצריכה של הישראלים, יש למתוח את ההתייחסות לתקופה ארוכה יותר.
שתי הרשתות, צומת ספרים וסטימצקי, סיפקו את דירוג הסופרים ורבי-המכר המובילים ב-10 השנים האחרונות, אבל מהנתונים שנמסרו עולים שני סייגים. ראשית, הרשתות וההוצאות לא מעוניינות למסור את היקפי מכירות הספרים והסופרים במספרים מוחלטים, בין היתר בהסבר של הימנעות מלעורר קנאת סופרים.
שנית, קיים הפער גדול בנתונים בין שתי הרשתות. בצומת ספרים בולטת הנוכחות של "הוצאות הבית", קרי כנרת-זמורה-ביתן ומודן. שם בוודאי יאמרו שהן הוציאו ספרים טובים שזכו בהתאם לאהדת הקוראים, אלא שהעובדה שרוב הספרים שהוצעו במקומות הבולטים בחנויות הרשת השתייכו ל"הוצאות הבית", סייעה מאוד לדומיננטיות הזו.
אצל סטימצקי רשימת ההוצאות בדירוג יותר מגוונת, אם כי בולטת יחסית הנוכחות של ידיעות ספרים וכתר, שלאורך שנים מקיימות שיתוף-פעולה יותר הדוק עם הרשת.
כך, אם בצומת הסופרת שמכרה הכי הרבה עותקים מספריה בעשור האחרון היא גלילה רון-פדר (הוצאת מודן), בסטימצקי היא כלל לא נמצאת בין 20 המובילים. לעומתה, חאלד חוסייני (מטר) מתמקם בראש הרשימה בסטימצקי, בעיקר בזכות "רודף העפיפונים", שנמצא בראש רשימת רבי-המכר של הרשת (ו"אלף שמשות זוהרות" שלו סוגר את העשירייה), אבל בדירוג של צומת אין זכר לחוסייני.
לדברי אבי שומר, מנכ"ל צומת ספרים, "בעשור האחרון חלקה של הספרות העברית גדל מאוד והגיע ליותר ממחצית מהספרים הנמכרים היום. אגב, זה קרה גם במוזיקה ואפילו באופן משמעותי יותר".
בקרב הסופרים רואים סימנים בולטים לחילופי דורות, לפחות ברמת המכירות. יורם קניוק ז"ל ועמוס עוז לא ברשימה, ודויד גרוסמן ומאיר שלו בתחתיתה. מנגד, אשכול נבו, ד"ר יובל נח הררי ואחרים בולטים בהיקף מכירות של יותר מ-100 אלף עותקים.
שומר מציין כי השינוי הוא לא רק בדורות אלא גם במגדר: "אם קודם היו את חמשת הגדולים - עמוס עוז, דויד גרוסמן, מאיר שלו, א.ב יהושע וכנראה יורם קניוק, כולם גברים - היום יש כמעט שוויון בין המינים, ואפילו לעתים יותר נוכחות של נשים. זו תופעה יפה ומבורכת, כאשר הבולטות מבין הסופרות העולות הן בין היתר יהודית קציר ויוכי ברנדס".
התופעה ששוברת מיתוס אולי יותר מכולן נוגעת לקריאה בקרב הדור הצעיר - ילדים ונוער. לדברי שומר, "קנו השנה הרבה יותר ספרי ילדים. מקריאים להם יותר ספרים. ילד היום לא הולך לישון בלי סיפור. במקום אותם מעט ספרים שהיו קונים בעבר, היום יש בכל בית עשרות ואף מאות ספרים. זה גם הפך למתנה פופולרית.
"בקרב הנוער המהפכה עוד יותר גדולה. אמרו שהנוער לא קורא. ובכן, התברר שהנוער קורא, אבל דברים אחרים. כשהביאו לו ספרים שהוא אהב, הוא התחיל לקרוא. 'חסמב"ה' או '80 מייל מתחת לפני הים', שהוא באמת ספר מצוין, לא מעניינים את בני-הנוער; ולעומתם, 'קפטן תחתונים', 'יומנו של חנון', 'בון' וכמובן 'משחקי הרעב' מאוד תופסים אותם.
"אצל הנוער המספרים מדהימים - עשרות אלפי ספרים לכותר, יותר מאשר בפרוזה למבוגרים. ב'יומנו של חנון' כל כותר נמכר בהרבה עשרות אלפים. וככה גם האחרים. זה מעיד על כוח הקריאה של הנוער. הוא הרי מבקש שיקנו לו את הספרים האלה".
רומן רומנטי: כבר לא מילה גסה
רויטל ויטלזון-יעקבס, ממחלקת קניינות הספרים בסטימצקי, מוצאת הבדל מעניין בין ספרי הילדים והנוער: "אצל הילדים, הספרים המובילים הם הקלאסיים. ספרים חדשים לא הצליחו להבקיע את החומה. מצד שני, בספרי הנוער קיימת התופעה ההפוכה - לא קלאסיקות מקור ולא מהעולם - רק סדרות חדשות: 'יומנו של חנון', 'פיניאס ופרב', 'הדוד אריה' ו'הארי פוטר', שעדיין לא גידל זקן".
חלוקה לקטגוריות, בספרי העיון קם דור חדש: לדברי ויטלזון-יעקבס, "ניתן בהחלט לראות כוכבים עולים: דן אריאלי, חיים שפירא, ד"ר טל בן-שחר והפתעת העשור - יובל נוח הררי, שספרו הפך לספר העיון הנמכר ביותר בעשור האחרון, למרות שהוא רק שנתיים וחצי על המדפים".
אבל התחום המעניין באמת הוא סיפורת. לדברי ויטלזון-יעקבס, "בקרב הסופרים הישראליים שמוכרים נעשתה חלוקה מאוד גסה של הקלאסיקונים הוותיקים: 'אישה בורחת מבשורה' של גרוסמן ו'תש"ח' של קניוק. זאת, לצד הסופרים המודרניים, אם נקרא להם כך. בולטים במיוחד - אשכול נבו, סייד קשוע, שמי זרחין, רון לשם ויוכי ברנדס".
"יש שם המון הפתעות, הרבה סופרים שהוציאו 'להיטים', לא רשמו את אותה הצלחה בספרים אחרים שלהם. הסופרת היחידה שהקהל ממשיך לתת צ'אנס לספריה היא ויקטוריה היסלופ (ידיעות ספרים), שאחרי רב-המכר 'האי של סופיה' הוציאה את 'חוטים מקשרים', שלדעתי צעד שנים ברשימות רבי-המכר".
ומה נאמר על "50 גוונים"?
"הוא אמנם יצא רק בשנה שעברה, אבל הגיע ל-20 הראשונים בדירוג העשור האחרון. מעבר למכירות, נוצר פה ז'אנר ספרותי חדש. אחריו התחילו לצאת טרילוגיות מיניות תחת כל עץ רענן. ז'אנר 'הרומן הרומנטי' הפסיק להיות מילה גסה".
בהשפעת המחירים הנמוכים של הספרים בשנים האחרונות, גם היקף הספרים שנמכרו עלה דרמטית, תופעה שאמורה להיבלם עם היכנס החוק להגנת הסופרים והספרות לתוקפו, בתחילת פברואר 2014.
לדברי שומרף "מ-2005, כמות הספרים עלתה בכל שנה בעשרות אחוזים. אם ב-2005 נמכרו 5-6 מיליון ספרים בישראל בשנה - עד סוף 2013, לפי נתוני התמ"ת, יימכרו 20 מיליון ספרים. זה בניגוד למה שקורה בשאר העולם המערבי, שם ניכרת ירידה בקריאה".
