פרוזה
"יאללה מכות" - סיפורים בעריכת יובל אביבי ועמיחי שלו (אחוזת בית)
אלימות חשופה נוכחת פה ושם בספרות הישראלית, אבל אגרופים לשיניים? טעם ברזלי של דם? פחות. אביבי ושלו נכנסו לזירה ואספו סיפורים מגוונים ורווי אלימות ממיטב הכותבים. למשל: שופט שהנאשמים שעומדים מולו היו הילדים שהרביצו לו בילדותו, אלימות מבעיתה שנובטת אצל ילדים רכים וכנס חוקרי ספרות שהופך לבריכת דם וגידים קרועים. בהשתתפות: מאיה ערד, דרור משעני, ישי שריד, נגה אלבלך, איילת גונדר-דושן וסופרים נוספים, כמו בני ציפר שכתב את הביוגרפיה העתידית של שרה נתניהו שתוכלו לקרוא פה.
"רצח בבית האדום" מאת אלון חילו (ידיעות ספרים)
פרשת רצח יוסף חיים ברנר וחבריו במהלך מאורעות תרפ"א מסופרת דרך עיניהם של שלושה עדים למתרחש: הסופר יוסף לואידור (שנרצח אף הוא באירוע), הגנן הערבי מוראד אלקרנאווי והילדה רנין אלזיאן. כל אחד מהם מביא זווית שונה ואישית על האירוע שהחל במצור פורעים על ביתם של משפחת יצקר, בו התגוררה בשכירות החבורה הספרותית, והסתיים במרחץ דמים קשה והיה לאחת הפרשות הידועות בתולדות היישוב והוא לא מפספס גם הפעם.
"יקיצה" מאת ניר ברעם (עם עובד)
הספר הכי אישי של ברעם עד כה נפתח בסיפור מסתורי: סופר ישראלי שמשתתף בפסטיבל אירופי מתעורר בבית המלון בו התארח. הפסטיבל נגמר זה מכבר, אך הסופר לא מצליח להיזכר מה קרה מאז. בגדיו מוכתמים בבוץ. לעוברים והשבים הוא מספר כי חברו הטוב יואל מת. עובדה המתבררת במהרה כלא יציבה כלל, שכן יואל עודנו חי ועד מהרה מתברר שהוא נתון במצוקה. זה ספר חשוף מאוד שנוגע בשאלות של ידידות בין גברים וכמה היא מחזיקה את חיי שניהם. הנקודות הטובות ברומן הוא העלו אפילו דמעות של הזדהות, שכן נראה שברעם סוף סוף חושף בכתיבה את הלב בכנות שלא הייתה בכתיבתו עד כה.
"הפונקציה השביעית של השפה" מאת לורן בינה (כנרת זמורה ביתן, תרגום: ארז וולק)
בדומה לספרו המוצלח "HHhH", רוקח בינה דימיון ומציאות לכדי סיפור אחד. השנה היא 1980, והתיאורטיקן הנודע רולן בארת יוצא מארוחה חגיגית אצל נשיא צרפת פרנסואה מיטראן. ברחוב ד'אקול פוגעת בו משאית בעוצמה ומביאה למותו. הייתכן כי לא הייתה זו תאונה ובארת נשא עימו מסמך בעל חשיבות בלתי נתפשת לאנושות? כזה שישנה את החשיבה שלנו על שפה? שני חוקרים יוצאים לפענח את התעלומה, וכמובן מסתבכים ברשת סודית חסרת מעצורים. מומלץ לבוגרי מדעי הרוח שגם אוהבים קצת מתח בחיי האקדמיה שלהם. וחוץ מזה, מי בכלל ידע שבארת יכול לפרנס רומן מתח מוצלח שכזה?
"היה היתה" מאת יעל נאמן (אחוזת בית)
גיבורת ספרה החדש של יעל נאמן ("היינו העתיד") היא פזית, אישה תל אביבית שהייתה באמת ומתה ב-2002. הספר הוא תוצאה של עשר שנות מחקר של נאמן, שחוקרת ומגששת ובוראת מחדש את חייה ודמותה המורכבת של פזית שלא השאירה אחריה משפחה. דרך הכתיבה הייחודית, נאמן שואלת אותנו ואת עצמה מדוע לכתוב על אישה שלא רצתה להשאיר חותם בעולם והאם זהו מעשה ראוי. הכתיבה של נאמן היא מעשה בריאה במלוא מובן המילה, והיא מציבה בפנינו מצבה מפוארת לאישה שלא בטוח שהייתה זוכה לדוקו על חייה. כוחה של הספרות בא לידי ביטוי כאן במובן הכי טהור, ומעל לכל, מעניינת שלה.
"מחתרת המסילה" מאת קולסון וייטהד (ידיעות ספרים, תרגום: עפרה אביגד)
קורה היא שפחה שחורה באמריקה טרום מלחמת האזרחים. כנצר למשפחת עבדים היא יודעת שההתבגרות המינית שבפתח תביא עמה גם ניצול קשה. לחווה מגיע סיזר, עבד המספר לה בסתר על "מחתרת המסילה" - מסלול בריחה שמנוהל על ידי מתנגדי עבדות. המסלול נמתח צפונה מבית לבית, מחווה לחווה ומוציא עבדים לחופשי. השניים מחליטים להימלט ולהתחמק מהרוע הצרוף שעומד בדרכם. הספר, זוכה פרס פוליצר לכתיבה, הוא ספר חובה לכל מי שרוצה להבין את הלך הרוח בתקופת העבדות והוא מצטרף לספרים החשובים שתורגמו בשנה האחרונה ועוסקים בנושא הגזעי.
"תחת שמי ארגמן" מאת מארק סאליבן (אריה ניר, תרגום: תמי לימון)
הספר הזה מומלץ במיוחד לחובבי רומנים היסטוריים. פינו, נער איטלקי טיפוסי נהנה מהחיים - אוכל טוב, טבע ונערות יפות. אך כששמי אירופה מתקדרים ומלחמת העולם חודרת אל עולמו בדמות פצצות בעלות הברית על מילאנו, הוא מחליט להצטרף למחתרת העוזרת ליהודים להימלט לגבול שוויץ. כל זאת נפסק כשהוריו מחליטים לגייסו לצבא הגרמני. תחת כסותו החדשה כנהג, הוא מגיע עד צמרת הפיקוד ולא נוטש את עברו. גם אנה, נערה ששבתה את ליבו בימי המחתרת, לא נוטשת את מחשבותיו והוא חולם על היום שאחרי המלחמה. הספר המוצלח הזה כל כך זועק עיבוד קולנועי, שבטוח תוכלו מתישהו להתפאר שקראתם אותו לפני כולם.
"הסיפור של הילדה האבודה" מאת אלנה פרנטה (הספריה החדשה, תרגום: אלון אלטרס)
הכרך הרביעי והאחרון בסדרת הרומנים הנפוליטניים (או סדרת "החברה הגאונה", בשמה המוכר יותר) סוגר את סאגת חייהן של אלנה ולילה, שדרכיהן הפיזיות נפרדו ואז התחברו שוב בשכונת ילדותן בנאפולי. פרנטה מבטיחה ואף מקיימת סיום מפתיע למי שנשאר נאמן לעלילות חברותן של הילדות שגדלו בשכונת העוני האיטלקית, וניהלו ביניהן מערכת יחסים סבוכה שכללה תום, התבגרות, בגידה ואהבה. אין בעד מה, חסכנו לכם ספוילרים מיותרים. מי שכבר עמוק בתוך הסדרה ישמח על התרגום המהיר. מי שעוד לא התחיל - נו?
"המשת"פ" מאת פול בייטי (עם עובד, תרגום: גיא הרלינג)
סאטירה פוליטית על החברה האמריקנית העכשווית. גיבור הרומן של בייטי הוא נער מתבגר שגדל בבדידות בעיירה קטנה שבפאתי לוס אנג'לס. מתוך התסכול צומח בו רעיון מופרע: להחזיר את העבדות לעיר שלו כמופע ראווה. הוא אפילו מתכנן למצב את עצמו כאדון בעל עבדים. התעלול מתגלה עד מהרה כפרובוקציה לאומית שמביאה אותו עד לדלתות בית המשפט העליון. הספר זיכה את בייטי בפרס המאן בוקר לשנת 2016. מי שרוצה לדעת היכן מצוי הדופק של אמריקה רגע לפני טראמפ וגם עכשיו, חייב לקרוא את בייטי.
"יומן צבים" מאת ראסל הובן (ערבי נחל, תרגום: רנה ורבין)
בלונדון של שנות ה-70, ניארה ו-ויליאם הם שני אנשים מנותקים מהחגיגות שמתחוללות בחוץ. היא סופרת ילדים שתקועה במקום יותר מדי זמן. כבת 43 לא נשואה, היא תופסת את עצמה כאדם בינוני. וויליאם הוא מוכר בחנות ספרים שסיים נישואים לא מאושרים ומצא עצמו בודד לא פחות. חייהם של השניים מצטלבים כשהם יוצאים להגשים את החלום האובססיבי המוזר שלהם - לשחרר לחופשי את צבי הים מגן החיות של לונדון. ספר חמוד להפליא, ברוח האאוטסיידריות האולטימטיבית. מתנה מושלמת לחופשה הבאה שלכם.
"ג'נטלמן במוסקבה" מאת אמור טאוולס (מטר, תרגום: אסנת הדר)
אלכסנדר רוסטוב הוא אציל רוסי, כזה ששייך לעולם הישן של לפני המהפכה. אבל עכשיו השנה היא 1922, ובית דין שנאמן לערכי הבולשביזם קובע שהוא אויב העם, ודן אותו למחבוש בבית המלון "מטרופול" שהוסב לבית מעצר מאולתר. מחוץ לחלון, אמא רוסיה משתנה לנגד עיניו אבל בתוך המלון, רוחש מיקרוקוסמוס מרתק שמהדהד הן את המולדת ואת הטלטלות שעוברות על העולם כולו. רוסיה דרך עיניו של הגיבור היא שיעור היסטוריה שממש לא למדתם לבגרות.
"שתי גברות רציניות" מאת ג'יין בולז (לוקוס, תרגום: דפנה רוזנבליט)
הרומן היחיד שפרסמה בולז ב-1943 קיבל הכרה מאוחרת ומאז שמר על מעמדו הנחשב. שתי הגיבורות, נשים ניו יורקיות, נפגשות במסיבה בפרברי העיר. הן קצת שונות אבל גם דומות - שתיהן מחפשות דרך מילוט מהחיים שיצרו לעצמן. כל אחת מהן יוצאת באותו ערב למסע אישי ואבסורדי בחיפוש אחר גאולה. וכשישובו וייפגשו, יהיו שתיהן שונות בתכלית. כרגיל בהוצאת לוקוס, ניכרת החשיבה על כל תרגום. יש פה גם סיפור מקסים, גם גאולה של סופרת שככל הנראה הייתה נעלמת לתהום הנשייה וגם אמירה חברתית חשובה. יותר מזה?
"בחזרה מעמק רפאים" מאת חיים באר (עם עובד)
במרכז הרומן עומדת דמותו של סופר ישראלי שזה עתה הלך לעולמו. הלווייתו במושבה הגרמנית שבירושלים, פותחת תיבת פנדורה החושפת את עברו ואת עבודתו האמנותית השנויה במחלוקת. מותו וההתרחשויות המתגלגלות שמערבות את משפחתו וחבריו, חושפים את עולם הספרות המקומי במערומיו. חיים באר כבר מזמן לא נקרא שובבי ועוקצני כל כך. מי שמכיר את עולם הספרות המקומי של הדור הקודם יזהה את הדמויות ששמן שונה. מי שלא, יכול להיזכר שגם פעם היו לכלוכים וקרבות בביצה.
"הרמאית הישרה" מאת טובה ינסון (כתר, תרגום: דנה כספי)
טובה ינסון, הסופרת הפינית הידועה (מחברת "המומינים"), בסיפור קטן ומקסים. קתרי קלינג מתגוררת עם אחיה רפה השכל בעליית גג מעל חנות קטנה. בכפר הקטן שלהם בפינלנד, היא מתכננת מזימה על כסף, הרבה כסף. מוחה החריף, שיודע לחשב ולפתור בעיות רציניות, מתחיל לעבוד כשהיא נוכחת שלזקנה הערירית במעלה הגבעה יש המון מזומנים ובית שאפשר להשתלט עליו. השאלה היא איך עושים את זה בחכמה. גם בספר הקצר הזה, ינסון כותבת בתמצות ופשטות, כמו קווי עיפרון על דף לבן. קפיצה קטנה לסקנדינביה.
"אתן לך את השמש" מאת ג'ודי נלסון (כנרת זמורה-ביתן, תרגום: יעל אכמון)
התאומים ג'וד ונואה לא נפרדו לרגע כל שנות ילדותם, למרות שהם שונים לחלוטין. היא נועזת ורוצה לנסות הכול, הוא מופנם ושומר בסוד את אהבתו הראשונה. שבר נורא מרחיק אותם זה מזה ומאז הם בקושי מדברים. הרומן מחולק לשני קולות - על השנים המוקדמות מספר נואה; על המאוחרות - ג'וד. הם לא מבינים שכל אחד מהם יודע רק חצי מהסיפור הכואב של משפחתם. השאלה שעומדת במרכז הרומן היא האם הם יידעו לחבר את הנרטיבים החסרים לסיפור השלם, ולהבין את האמת. הקשר המיוחד בין האחים מסופר בצורה שובת לב, מה שהופך את הרומן הזה לאחד התרגומים היפים שיצאו פה השנה.
"לינקולן בבארדו" מאת ג'ורג' סונדרס (כתר, תרגום: אמיר צוקרמן)
ספרו זוכה פרס המאן-בוקר של סונדרס מתרחש בעיצומה של מלחמת האזרחים האמריקנית ומשלב היסטוריה, בדיון וגם קצת הומור. בנו בן ה-11 של הנשיא לינקולן, וילי, שוכב על ערש דווי בחדר הילדים שבבית הלבן. ואז הוא מת, אבל לא נעלם לגמרי. רוחו משוטטת ב"בארדו", עולם המעבר בתרבות הטיבטית. הנשיא נאלץ להתמודד עם המוות אבל גם עם הילד שחוזר ומופיע. מי שאוהב להפליג אל מחוזות הדמיון וההמצאה, ימצא את עצמו בספר הזה.
"תור השחור" מאת בן פול (כתר)
בן פול, הסופר המסתורי והפסבדונים הכי מסקרן במקומותינו בשנים האחרונות, חוזר עם ספר שלישי שמשלים את הסדרה הספרותית שלו. כפי שהצהיר, זה גם הספר האחרון תחת הדמות שעטה לעצמו. כתב ובמאי סרטים דוקומנטריים יוצא לנסיעה קצרה למסיבת חתונה שמתקיימת מעבר לקו הירוק, והולך לאיבוד. הבלבול הפיזי והנפשי שהוא נתקל בו מטיס אותו גם לזיכרונות עבר, ויוצר סיוט נפשי שמטלטל אותו. אם "מלך, בלש" עסק בכוח החיים ו"אתה שוטר בירושלים" בדעיכתם, "תור השחור" הוא כבר מורבידי לחלוטין והמוות בו הוא גיבור בלתי מעורער. למיטיבי לכת שינסו להבין את העולם הפנימי ש"בן פול" יצר. מי שיתמיד, לא יתאכזב.
"לרקוד בחשיכה" מאת קרל אובה קנאוסגורד (מודן, תרגום: דנה כספי)
ספר רביעי בסדרת "המאבק שלי", הסדרה הכי מדוברת בעולם הספרות לצד "החברה הגאונה". קנאוסגורד, הסופר הנורווגי-שוודי שמגולל באריכות ובפירוט מטריד את קורות חייו, מפורר כאן את חווית הפיכתו לגבר צעיר שעם הגיעו לגיל 18, עוזב את הבית לטובת עיירת דייגים קטנה וניסיון מקצועי ראשון בהוראה. הוא מתעמת עם הצלקות של שנות התיכון, ועם הכישלונות העכשוויים בעבודה ובחיי האהבה הבתוליים שלו שעוד לא התממשו במציאות. זו המלצה ותזכורת למי שעוד לא דגם את כתיבתו של קנאוסגורד, להתחיל מן הכרך הראשון ולהתקדם משם בצעדים מדודים.
"עיר המתים" מאת י.ל. פרץ (מודן, תרגום: דורי פרנס)
קובץ זה, בעריכתו של פרנס ובתרגומו, מפגיש את הקורא הישראלי עם י"ל סיפורים (40 במספר) של פרץ, מחשובי הסופרים אנשי הרוח הידיים-עבריים שפעלו בסוף המאה ה-19. הסיפורים החכמים, המצחיקים ולעתים גם מטרידים ואכזריים, מציירים פנים שונים של הקיום היהודי במזרח אירופה - על חולשתו של הגבר ולחילופין על כוחה של האישה, ועל המעמד המוחלש והלא מוצדק שלה במסורת היהודית. על תנועת החסידות והחוכמה הטמונה בה, על הפרעות וההרג וגם על תחילתה של גישה חילונית שפשתה בקהילות היהודיות וששמטה את הבסיס הדתי העתיק והולידה את הציונות.
*
מתח
"שמים אדומים" מאת דניאל שנער (ידיעות ספרים)
בשנים האחרונות יש עלייה מפתיעה במספר המותחנים הישראליים שעוסקים בסוגיות בטחוניות ובענייני ריגול. לאחרונה הצטרף אליהם גם המותחן הזה, שמעמת שני גברים, ישראלי ופלסטיני והוא אולי המוצלח שבהם. סער ועלי נולדו משני עברי הסכסוך - האחד בישראל והשני בשכם. קיץ אחד הם נפגשים במחנה נוער בארה"ב, ואל התמונה נוספת גם ג'ני, נערה יהודייה אמריקאית. השלושה, שמתיידדים, לא מתארים לעצמם שהחברות תרדוף אותם הרבה לאחר מכן כשהחיים יזרקו אותם לפינות שונות של הזירה המזרח-תיכונית המדממת. לאוהבי "פאודה" ומלודרמות מזרח תיכוניות.
"ללא מוצא" מאת טיילור אדמס (עברית, תרגום: דפנה ברעם)
מתח מורט עצבים שמשחק על אלמנט החרדה לצאצאנו. ילדה קטנה נעולה באחת המכוניות במגרש חניה מושלג. עכשיו ערב חג המולד ודרבי, שקיבלה מאחותה הודעת טקסט דחופה שגורמת לה לדהור הביתה, מבחינה בה. היא מחפשת את בעלי המכונית. אין לה טלפון נייד, מסביב רק שלג ובכלל, איך אפשר לשאול חבורה של זרים גמורים 'מי חטף את הילדה' מבלי לסכן אותה? דרבי מוצאת את עצמה בפתחו של לילה מסוכן ומורט עצבים מול פסיכופט חסר מעצורים שלא חס על ילדות וגם לא על ילדות בוגרות.
"דג חמקמק" מאת הוקן נסר (הכורסא, תרגום: רות שפירא)
יאנק הוא מורה לפילוסופיה בבית ספר תיכון .לילה אחד של שכרות משנה את חייו כאשר הוא מתעורר ומגלה את אשתו אווה צפה באמבטיה ללא רוח חיים. לשווא הוא מנסה לשחזר את אירועי הלילה, אך מגלה שיותר מדי אלכוהול לא מרחם על תאי הזיכרון. תוך זמן קצר הוא הופך לחשוד ברצח, כשהמשטרה ובית המשפט גם יחד נחושים להרשיע אותו. מפקח המשטרה הותיק, ואן וטרן, הוא היחיד המטיל ספק באשמתו. מתוך ראיונות עם קרובי הזוג הוא מרכיב את חלקי הפאזל השונים שיאפשר לו לזהות בוודאות את הרוצח - את אותו דג חמקמק שמסרב להילכד ברשתות שנפרשו על ידי רשויות החוק. ספר ראשון בסדרה בלשית שכדאי להכיר.
"אחד משלנו" מאת ג'וליה דאל (פן, תרגום: אילן פן)
במתח שמערב חטיפה עם העולם החרדי עוד לא נתקלנו, וטוב שכך. כי "אחד משלנו" לגמרי עומד במשימה בכבוד. אביבה כגן הייתה בחורה צעירה כשעזבה את חייה החסידיים בברוקלין לטובת רומן עם בחור חייכן, סטודנט בקולג' מפלורידה, ונעלמה. כעבור עשרים ושלוש שנים, הילדה אותה נטשה מאחוריה עובדת ככתבת בצהובון ניו-יורקי ושמה רבקה רוברטס. מקרה הירצחה של פסי גולדין, אישה חרדית צעירה, מחזיר אותה באחת לתעלומת היעלמה של אמה ולתופעה שאסור לשאול עליה שאלות בתוך הקהילה.
"איש הגיר" מאת ק. ג'. טיודור (ספרי עליית הגג, תרגום: אמיר צוקרמן)
השנה היא 1986 ואדי בן השתים-עשרה מבלה ביריד. זה היום של התאונה, אבל אך אחד עדיין לא יודע את זה. אדי פוגש במורה מר הלורן - איש הגיר, שמציע לו לצייר סמלים על המדרכה. מין דרך סודית להשאיר הודעות לחברים שלו. הכל נפלא, עד שסימני הגיר שמופיעים פתאום מובילים לגופתה של נערה מהעיירה. כעבור שלושים שנה, אדי מאמין שכל זה מאחוריו, אלא שאז הוא מקבל מעטפה. יש בה גיר, ואיור של דמות מקווקוות והכל נפתח מחדש. ספר מאוד סטיבן קינגי, במובן המצוין של המילה. מצמרר.
"האישה בתא מספר 10" מאת רות וייר (מודן)
לו בלקלוק, כתבת במגזין טיולים, רק רצתה להנות מהמשימה שקיבלה: שבוע שיט בספינת תענוגות נוצצת. זמן קצר לפני היציאה לשיט מישהו פורץ לביתה והדבר טורד את מנוחתה במהלך ההפלגה, אך היא מנסה להתרכז בשלוות הטורקיז והארוחות הטובות. לילה רווי אלכוהול אחד, כאשר רוחות מקפיאות מצליפות בסיפון, היא שומעת קול חבטה במים. זה נשמעכאילו מישהו נפל. היא לא יכולה להיות בטוחה, אבל לרגע נדמה לה שהיא רואה משהו בין הגלים: אולי יד שוקעת של אישה. לו בטוחה שהאישה מתא מספר 10 היא שהושלכה לים, אלא שאנשי הצוות טוענים שבמשך כל ההפלגה היה התא ריק ואיש מבין האורחים אינו נעדר. ההתגייסות לחקר התעלומה הופכת את ההפלגה למרדף מורט עצבים. אם תרצו, גרסת המתח למסת השיט המפורסמת של דיוויד פוסטר וואלאס.
*
עיון
"טבעו של הכיף" מאת דיוויד פוסטר וואלאס (הקיבוץ המאוחד - ספריית פועלים, תרגום: דבי אילון)
קובץ מקיף של מיטב רשימותיו של פוסטר וואלאס המנוח, הממשיך את מפעל תרגום כתביו לעברית. בין היתר ניתן למצוא בספר ניתוחים ביצירות ספרות של דוסטויבסקי, קפקא ובורחס, מסה על הקשר שבין ספרות וטלוויזיה, ניתוח שירה אמריקנית מודרנית ועוד.
"המרד נגד הגלובליזציה" מאת נדב אייל (ידיעות ספרים)
העיתונאי נדב אייל, במחווה אולי לטום פרידמן האמריקאי, בוחן את התפוררותה של הסולידריות העולמית שנבנתה בעשורים האחרונים ואת תנועת ההתנגדות שקמה למה שמכונה בשם כולל - "גלובליזציה". הספר סוקר את הכוחות שמקרינים בין היתר על הפנסיות שלנו, על מלחמות העתיד, הירידה בילודה ומשברי הפליטים. את הקולות הוא מביא מהשטח ומנסיונו כעיתונאי חדשות חוץ והתוצאה מרתקת ובעיקר רלוונטית.
"אדם בחלל" מאת דרור בורשטיין (בבל)
ספר עיון פיוטי המתמקד בצפייה המתמדת של האדם אל מרחבי החלל. בורשטיין סוקר ומפרק את המשיכה של האדם לגלקסיות, את היקסמותו מגרמי השמיים ואף את היחסים שבין אפסותו של הקיום האנושי למול החלל האינסופי. הוא מתבונן בכוכבים הקרובים יותר אלינו, אך גם בהשתקפותם ביצירות שיצר האדם - כתבי קודש, ציורים ועוד. קחו אותו בפעם הבאה שאתם יורדים למצפה רמון או לסיני. הוא אחר, הוא קסום ובטוח יתן לכם קצת פרופורציות לחיים.
"החיים הסודיים של העצים" מאת פטר וולבן (אסיה, תרגום: ניב סבריאגו)
וולבן, יערן גרמני שהקדיש את חייו למחקר היערות, מגלה לא מעט פרטים מפתיעים על היכולות של בעלי הגזעים והעלים. למרות שהוא אינו מדען פר סה, הוא מגלה כמה תובנות מעניינות. אנחנו נוטים לחשוב על העצים כעל דמויות סטטיות, אך מתברר שהמציאות שונה לגמרי. הגילויים המדעיים שחושף וולבן טוענים כי העצים מקיימים רשתות חברתיות, אוצרים רגשות ואף חשים כאב ומקבלים מכות שמש. טולקין ידע משהו מכל זה, כנראה. לא רק למחבקי גזעים.
"OMM - דקה אחת של מדיטציה" מאת פטריציו פאולטי (חדקרן, תרגום: שולמית אסיף ואסף פרסיה)
ספרון כיס שימושי לכל מי שרוצה ללמוד טכניקה מדיטטיבית יעילה של הפגת מתחים. שיטת ה-OMM היא טכניקה המאפשרת לקחת רגע לעצמנו, להימנע מתגובתיות ועומס יתר ולמצוא רוגע ושקט בכל מקום. פאולטי מבטיח שהשיטה תעזור לכם להפחית את רמות המתח והחרדה, למצוא פתרונות יצירתיים לבעיות, להשקיט את "הפטפוט המחשבתי" בראש וליצור שקט ומיקוד. ואתם יכולים לחשוב על לפחות אדם אחד שהייתם רוצים לראות ככה.
"ראשונה, סיפורה של המדיסטית האולימפית הישאלית הראשונה" מאת יעל ארד (ידיעות ספרים)
אין ישראלי (שחי ועמד על דעתו ב-92') שלא זוכר היכן היה כשיעל ארד הניפה אגרופים אל על באולימפיאדת ברצלונה והביאה לישראל מדליה ראשונה. באוטוביוגרפיה ראשונה ומרתקת, היא מגוללת את סיפור חייה, מהקשיים הראשונים של העיסוק בספורט שאז היה זר לרוב הישראלים, דרך האימונים המפרכים ועד פריצת הדרך עבור הספורט המקצועי שלנו בתחומים נוספים.
"מלאכים בשמים" מאת רוברט גנדט (אופוס, תרגום: בועז וייס)
מדינת ישראל, שחגגה השנה 70 שנות קיום, עדיין מסתירה בשרוול כמה סיפורים מפתיעים שרובנו כנראה לא מכירים. למשל זה, על חבורה שתרמה רבות לנצחוננו במלחמת העצמאות מול קואליצית צבאות ערב, אך נותרה בצל משום מה. סיפורם של אנשי צוות אוויר מתנדבים שהגיעו מארה"ב, בריטניה, צרפת ודרום אפריקה. רובם לחמו במלחמת העולם השנייה, אך שלוש שנים קודם לכן הם הפרו בשקט את האמברגו על ישראל והבריחו נשק ומטוסים למדינה הצעירה, תוך שהם מסכנים את הקריירות שלהם ואף את חייהם. זהו אחד מסיפורי הקרבות המרגשים ביותר, והעלומים ביותר, של המאה שעברה, וראוי שישתרש כמורשת קרב מרכזית. קנו לקרוב המשפחה שאוסף סיכות של מבצעים ומלחמות.
"תמונת מצב, צה"ל כפי שלא נראה מעולם" מאת יואב לימור וזיו קורן (כנרת זמורה-ביתן)
הפרשן הבכיר והצלם המצליח חברו יחד והוציאו תחת ידם אלבום המשלב מידע מרתק ו-ויזואליה חדה, המשקפת את פניו השונות של צה"ל נכון ל-2018. האלבום, קצת בטעם של אלבומי הניצחון של פעם, מביא לקורא מבט מקרוב על היחידות המיוחדות, על אימוני שדה וים, את המגע עם האוכלוסייה האזרחית, וכן גם את פניו של צה"ל המסייע במקרים הומניטריים מעבר לים. לימור וקורן מביאים פה את צה"ל כפי שאנחנו מעדיפים להכירו, באריזה מעט נאיבית אך מרהיבה. בהתאם לרוח התקופה, מישהו היה צריך לחדש את אלבומי הניצחון של פעם.
*
ילדים ונוער
"ניפגש כשניפגש" מאת רוסה לגרקרנץ (טל-מאי ומשכל, תרגום: דנה כספי, איורים: אוה אריקסון)
ספר חמישי בסדרה המתאר את חייה של דוני, ילדה שוודית מלאת חיים (קדמו לו בין היתר "החיים המאושרים שלי ו"הלב שלי קופץ וצוחק"). דוני שבה לבית הספר, לכתה ב'. אבא שלה השתחרר מבית החולים וחזר הביתה ונדמה שהכול יהיה כפי שהיה, אבל לפעמים אבא מעדיף לצפות במשחק כדורגל בטלוויזיה, והכי גרוע - הוא מזמין את ורה לארוחת ערב. בינתיים יוצאת דוני לטיול עם כיתתה, ועד מהרה הולכת לאיבוד. האם תמצא את הדרך חזרה? את מי תפגוש פתאום באמצע הדרך? ומה יעלה בגורל החברות שלה עם אלה-פרידה?הכל בליווי איוריה המוצלחת של אריקסון שכבר הפכה לחלק בלתי נפרד מהסדרה.
"באמצע הרחוב" מאת רועי סלמן (טל-מאי)
קשר ראשון של אהבה נקשר בין מאור ואלינה הגדלים בשכונה קטנה בבת ים. למעשה, הם בלתי נפרדים. אבל מאור מתקשה לומר לה את כל הרגשות ששוחים אצלו בבטן. אז הוא כותב אותם על פתקים קטנים וקובר אותם באדמה. גם משפחתו לא קלה - יש את בעיות השתייה של אביו ויש את החברים הקרובים שגורמים לו להבין שזה או הם או אלינה. נדיר וחשוב למצוא במחוזותינו סופרי נוער שכותבים על ראשית הגבריות ועיצובה. סלמן הוא קול כמעט יחיד ואיכותי בהקשר הזה.
"מרי פופינס" מאת פמלה טרוורס (ידיעות ספרים, תרגום: גילי בר הלל סמו, איורים: מרי שפרד)
היא ולא אחרת, האומנת החמושה במטרייה שמגיעה אל בני משפחת בנקס ומפזרת סביבה קסם והומור, חוזרת לחיינו עם תרגום מחודש ונפלא של גילי בר הלל-סמו ושני פרקים שלא הופיעו בתרגום העברי הקודם (שהופיע לפני כמעט 60 שנים). לראשונה מזה הרבה מאוד שנים, יוכלו ילדי ישראל להתחיל דווקא מקריאה בקלאסיקה הזו ואז לנדוד לסרט המפורסם. כפי שצריך, בעצם.
"הרוח בערבי הנחל" מאת קנת גרהם (מחברות לספרות, תרגום: עטרה אופק, איורים: א"ה שפרד)
קלאסיקה נוספת שרואה אור ממש עכשיו ושבינינו, די חובה שתתווסף למדף הילדים שלכם, היא "הרוח בערבי הנחל" בתרגום רענן של עטרה אופק, שחידשה את תרגומו של אביה, אוריאל אופק. הרפתקאותיהן של החיות שוכנות הנהר בטבע האנגלי הפראי - חפרפר, נברן המים, הסמור ומר קרפד. כולם מפיחים חיים בסיפור המופלא הזה שכבר שוכן קבע בהיכל התהילה של ספרות הילדים. בתוספת האיורים המקוריים והחמודים של שפרד, זו כבר חגיגה אמיתית.
"ליבי או מה קרה לאיש עם הכלב?" מאת הדס ליבוביץ' (הקיבוץ המאוחד, איורים: דניאל פלג)
ליבי לא לגמרי אוהבת לשבת בשקט בכיתה. האותיות מתבלבלות לה, ולא תמיד היא מבינה מה המורה רוצה ממנה. ובכלל, מה שקורה בתוך הקירות של ג'2 הרבה פחות מעניין מהנוף בחוץ. יום אחד היא מבחינה דרך החלון במשהו מטריד מאוד שמתרחש בחוץ. מישהו פגע באיש העם הכלב, האדם המבוגר שהיא כבר מכירה משיטוטיו על המדרכה שליד בית הספר. אז היא יוצאת לברר במה מדובר, ובדרך לומדת שיעור מעניין על האמת ועל חברות. ילדות ולידם שהחוץ מעניין אותם קצת יותר מהלוח יאהבו להיסחף לתעלומה ולאיורים הנהדרים של פלג.