בין דבריו של מרטין אפשר היה למצוא כמה הפתעות. הספרים, למשל, כמעט ולא כללו דרקונים. מרטין הצהיר שידע שהסמל של בית טארגאריין יהיה דרקון, אבל לא היה בטוח שהדרקונים צריכים להיות חלק מהסיפור. "דיברתי עם חברתי, הסופרת פיליס אייזנשטין. היא אמרה לי: "ג'ורג', זה ספר פנטזיה, חייבים להיות דרקונים". היא שכנעה אותי וזוהי הייתה ההחלטה הנכונה".
מרטין מספר שכמו המעריצים המושבעים, גם הוא סבל מ"החתונה האדומה". את כתיבת החלק הזה הוא דחה לרגע האחרון, וניגש אליה רק לאחר שסיים את כתיבת "סופת החרבות". "הייתי צריך לחזור אחורה ולהכריח את עצמי לכתוב את זה", סיפר מרטין. "אהבתי את כל הדמויות כל כך, אבל ידעתי שזה חייב להיגמר. החתונה האדומה הטלוויזיונית הייתה אפילו גרועה יותר מבספר. הם הביאו את טליסה ההריונית, מה שלא קרה בספר. אז היינו צריכים להראות אישה הריונית נדקרת שוב ושוב בבטן שלה".
