הגיעו לתחתית

במשך שנים, מתחם הנמל של חיפה נחשב למתחם מנומנם, נטוש, ובעיקר - עם טונות של פוטנציאל מבוזבז. הוא התחיל כמתחם שוקק וזוהר בשנות ה-70, ולמרות ההתדרדרות של האזור, אפילו ילדי שנות ה-90 המוקדמות הספיקו ליהנות מבילויים בו, בעיקר במועדון "החורבה". 

למשך תקופה ארוכה כל האזור עמד נטוש ועזוב, עד שמשהו בעירייה השתנה ועיר הפועלים החליטה לראשונה להשקיע משאבים בטיפוח ופיתוח של אזורים מוזנחים ובעלי פוטנציאל - כי בכל זאת, זה מה שצעירים אוהבים. במקום הוקם מתחם מעצבים, ולצידו צצו גלריות, מסעדות וברים. ובתוך כל זה, גם מועדון "החורבה", שעמד שנים כאבן שאין לה הופכין,  קיבל סוף סוף את המייקאובר שתמיד חלם עליו.

זה אולי נשמע מופרך, אבל הייתה תקופה שבה פעל מגה-קלאב רציני בעיר התחתית של חיפה, ואנשים באמת היו יוצאים לשם בהמוניהם. תשאלו את אחותי הגדולה. בהתחשב בזה שהייתי קטנה מדי בשביל ליהנות מתור הזהב הקודם של אזור הנמל, אתם יכולים לתאר לעצמכם את ההתלהבות שלי כששמעתי שהולכים לפתוח מועדון/גלריה/ארמון-גרפיטי במקום המיתולוגי הזה. וזה לא יכול להיות מושלם בלי איזה שיתוף פעולה עם צוות הגרפיטי המוכר ביותר בחיפה - הברוקן פינגאז. ותשמעו, כשפתחו את "הקרטל", זה היה וואו.

"בעבר פעל בבניין הנוכחי של הקרטל 'החורבה' אחד המועדונים היותר מוכרים שהיו בחיפה בעשור הקודם 'החורבה'. מספר שי אמסלם, ממייסדי הקרטל. "לאחר שנרכש לאחרונה, גורמים בעירייה ובעלי הבניין, שיש להם זיקה לאמנות, החליטו להשמיש אותו זמנית ולהקצות חללי סטודיו לאמנים. כעבור זמן פנו אלינו מקבוצת המנהלת, שהיא גורם עירוני שמטרתו לקדם את התרבות בעיר התחתית, עם הרעיון של ציור על כל הבניין הישן והיפה. הרעיון קסם לכולנו ופרויקט הקרטל יצא לדרך. הפרויקט הופק על ידי שילוב כוחות של חברי 'קפה גלריה' והקולקטיב 'גוסטאון'".

בשנה שעברה יצא הקרטל לדרך בפרויקט שאפתני שאירח תערוכות, ערבי הופעות ותקלוטים בסופי שבוע, פעם בשבועיים. אמנים מהארץ ומחו"ל הגיעו לצייר על הקירות החיצוניים, התערוכות בפנים השתנו בכל פעם ושיתופי הפעולה לא הפסיקו להפתיע. רק לצורך ההמחשה, המקום הזה היה מגניב עד כדי כך שבתחילת הדרך, תל אביבים היו נוסעים למסיבות שם (ושום מילה על זה שזה צמוד לרכבת). "מעבר להזמנה לציור החיצוני של קירות הבניין הישן", אומר אמסלם, "קיבלנו גם חלל מדהים ששימש במשך כמה עשרות שנים כבית קברות פיראטי ליונים של בית דגן. החלטנו שתהיה שם גלריה עם בר. אנחנו שיפצנו ועיצבנו בעצמנו את כל מה שיש במקום הזה".

זה אכן היה פרויקט מרשים: הקירות היו מכוסים בשלדים, העיצוב של הבר וחלל ההופעות הקטן בפנים השתנה והתפתח, התערוכות הפתיעו אותך כל פעם מחדש - והכל היה בחינם. "בתחילת הדרך הצלחנו לקבל מימון שבאמצעותו הפקנו מגזין אמנות חודשי, לצד פרויקט התמחות שהטיס ואירח אמנים ושם אותם על מנוף כדי לצייר על הקירות ולהכין מייצגים בגלריה", מספר אמסלם. "הזמנו אמנים מהארץ ומהעולם שאנחנו עוקבים אחרי האמנות שלהם ומעריכים את פועלם, וכל אחד מהם הגיע לתת ציור מאסיבי על קירות המבנה. במקביל בחלל הפנימי הצגנו תערוכות מתחלפות לצלילי מיטב המוזיקאים בסצנה, שילוב מנצח שמשך קהל שצמא לאמנות ותרבות מכל הארץ".

"בתקופה האחרונה הפקנו במקום תערוכות ומסיבות", הוא מוסיף, "וחלק גדול מהמשיכה למקום היא האופציה לראות לייב ציורים שצוירו על ידי ה'ברוקן פינגאז'. המון מהאופי והיופי של המקום הוא בזכותם ובזכות הכישרון שלהם. אבל חוץ מהם, היו עוד אמנים רבים שהגיעו לצייר על הקירות שלנו: PILPELED , KNOW HOPE , KLONE, 048 , AZMA, GUMA, GIDA, THRASH ADDICTION ,LUSH  מאוסטרליה,FINSTA  משוודיה ו-HORFEE מצרפת".

חוץ מבמה לאמני גרפיטי מרחבי העולם, המקום גם שימש כשלוחה החיפאית לכל הדברים הקולים שקורים בעיקר בתל אביב. "אירחנו פה את טי-מרקט חיפה 2015, את רדיו תדר ופרויקטים בינלאומיים כמו HIT&RUN Los Angeles ו-JAHTARI Germany", מספר אמסלם. "והיו גם שיתופי פעולה עם פסטיבלים של העירייה כמו פסטיבל האוכל הפולני".

עוד על אמנות אורבנית ב-mako תרבות: 

• dede הוא האמן שאחראי לכל הפלסטרים האלה שאתם רואים
• פילפלד הוא אמן הגרפיטי הכי מצליח בישראל
• הברוקן פינגאז מושלים בחיפה ומציירים שלדים חרמנים

ביץ', הרגת לנו את הווייב

אבל החיים הם לא רק כיף ונצנצים. הפריחה של האזור והבאת תרבות האנדרגראונד לעיר התחתית בחיפה הייתה המשב המשמעותי הראשון של אוויר רענן לאחר סגירת המועדון המיתולוגי "הסיטי-הול". אבל כגורלם של המועדונים האגדיים מן העבר, כך מסתמן גם גורלו של "הקרטל". "עם כמה שזה היה קשה, הפכנו עולמות ופעלנו כחוק עם כל האישורים מהיום שהתחלנו. מאז ולאורך כל הדרך הערימו עלינו עוד ועוד קשיים, כמו הכפלת האבטחה בכל ערב, התקנת מערכות יקרות שלא לצורך, סגירת הבר החיצוני של המקום, וכל מיני דברים שלגמרי שינו את האווירה במקום. פתאום אי אפשר לצאת מהמקום עם בירה ביד, המתחם החיצוני צומצם וגודר, ובנוסף, במשך תקופה ארוכה העמידו ניידת ביציאה מהמקום שעצרה כל רכב שיוצא לביקורת. אנחנו רוצים להאמין שהכוונות לא היו דווקא נגדנו, אבל בסוף היום נותנים לך להרגיש כמו מטרה".

הדיבור על סגירה קיים כבר זמן רב, והקשיים והשינויים המאולצים בהחלט הורגשו במקום. האווירה המשוחררת של לשבת בחוץ, כשכל הרחוב מלא באנשים וספסלים מאולתרים, הפכה לחמש שולחנות בחוץ ומסביבם גדר. "השיא היה לצערנו בערב גשום אחד לפני כחודשיים בו בלי שום שינוי מצידנו המשטרה הגיעה שוב עם גזרות חדשות ותוך פחות מחמש דקות נתנה לנו שבוע ימים ולאחריו ביטלה לנו את רישיון העסק שעבדנו כל כך קשה להשיג. זה הגיע משום מקום, גרר ביטולים, הפסדים מידיים ונזק לטווח הארוך. נאבקנו בשביל לקבל הארכה לסגירה מכובדת. המימון החיצוני הפסיק לפני שנה, ומאז אנחנו מפיקים את הפרויקט עצמאית. סגירת המקום היא לא דבר שרצינו, אך כרגע אין לנו פתרון טוב יותר".

עם כל התסכול מהסיטואציה, אתה עדיין רואה עתיד לעשייה שלכם בחיפה?

"חיפה היא במקור עיר פועלים מאוד יפה שמפורסמת בדו-קיום וייצוא של אנשים מוכשרים, אבל אחד החסרונות הבולטים הוא המחסור בעבודות בתחומי האמנויות והמדיה השונים - מה שגורם לאמנים, אנשי תוכן ומעצבים כמונו שרוצים להצליח, לחפש אלטרנטיבות אחרות שיכולות להכיל אותם גם כלכלית במקומות כמו לונדון, ברלין ותל אביב. בכל אופן, את התוכניות שלנו להמשך בינתיים נשמור בסוד לרגע המתאים, מי שעוקב ומכיר שיתכונן להרגיש אותנו חזק ובקרוב". 

כבר חודש שהקרטל עורך את חגיגות הסגירה שלו, אבל בסופ״ש הקרוב תהיה מסיבת הסגירה האחרונה והחגיגית ביותר. כולכם מוזמנים לחגוג את הפרויקט הכי מגניב שהיה בחיפה, לפני ש"החורבה" חוזרת להיות סתם חורבה. מסיבת הסגירה הרשמית תיערך מחר (ו'), בין האמנים שיופיעו: Bless&Mercy, Kalbata, Trillion Live (Miss Red, 4321, Easy Rider &My Lord). בנוסף, האוסף הפרטי של הקרטל מוצע למכירה, ובו יצירות של Broken Fingaz, Gida ו-Azma.

הקרטל, יום שישי (29.1), 22:00, הנמל 10, חיפה