מוסקוביץ' למדה משחק, בימוי ופסיכולוגיה בסנט פטרבורג, ועלתה ארצה בשנת 1975. היא סרבה בעקשנות להסגיר את גילה, וב-14 שנים האחרונות ניהלה בית ספר למשחק יחד עם בן זוגה פבל קרלין.
בשנת 2007 הוענק למוסקוביץ' תואר "אשת העיר תל אביב-יפו, על הישגיה בתחום אמנויות הבמה. מנימוקי השופטים: "על נחישות ללא פשרות להנחלת תרבות התיאטרון לצעירים ונוער בתל אביב וברחבי הארץ, על העמדת דורות חדשים של שחקנים ואמני במה מחוננים ועל פיתוח שיטות משחק מקוריות שזכו להכרה בינלאומית".
בין האמנים שלימדה, בבית ספרה שלה ובמסגרות אחרות, אפשר למנות את אקי אבני, איילת זורר, מירי מסיקה וקרן פלס. מוסקוביץ' השאירה אחריה בן זוג ושתי בנות.
שרת התרבות, לימור לבנת, הביעה צער על מותה של מוסקוביץ' ואמרה: "סופי הקדישה את חייה למשחק, לבמה ולתיאטרון הישראלי במשך עשרות שנים. מקצועיותה, נחישותה ומסירותה הפכו לסימן היכרה וכך הוטבע חותמה על במות התיאטרון, שהפכו עבורה לבית. סופי הטמיעה את עקרונותיה והשקפת עולמה בתיאטרון הישראלי, לא ניצחה במלחמתה האחרונה, אך מורשתה תישמר מאחורי הקלעים ובקדמת הבמה. מותה הוא אבידה לעולם התרבות ואמנויות הבמה הישראלי. יהי זכרה ברוך".