הילדה שגם הילדים שלכם אוהבים

סביר עד סביר מאוד שעד שתודפס רשימה זו תישכח שערוריית "הילדה שאני אוהב" ותפַנֶּה את מקומה לסקנדל התקשורתי הבא: מישהו אנס, מישהו  גנב, מישהו הרעיל את דגי הים בעכו, מישהו נכנס לכלא. כשלעצמי, אני מסרב להיות מופתע מהסיפור של "לא מתאים לילדים דתיים" ורואה בו בסך הכל עוד שלב בתהליך הזוחל – זוחל במהירות – של הצרת החירויות והעצמת הטמטום הקולקטיבי שמנסה המשטר הנוכחי לכפות עלינו, כדי להקל על ה'משילות' ועל הפיכת כל הארץ להתנחלות אחת גדולה.

בעצם, מה קרה פה?

ליד משרד החינוך קיימת ועדה, שממליצה כל שנה, על-פי ריבוד גילי, על ספרים לקריאה, לעיון ולדיון בבתי הספר, במסגרת הקרויה "מצעד הספרים". המטרה טובה: עידוד קריאה. זו המלצה בלבד, לא כפייה, אבל סביר שהספרים המומלצים עשויים לקבל בדרך זו דחיפה חיובית מסוימת.

בוועדה זו גם חברים דתיים-לאומיים (אצל החרדים אין לסופרים ולספרים חילוניים דריסת רגל) שחשים שעליהם לגונן על צאן מרעיתם, הילדים שלא חטאו, מפני רוחות של מחשבה חופשית, ביקורת והכרת המציאות על מורכבותה, או מהעובדה שרוב האוכלוסייה היהודית בארץ הזו היא חילונית. להמלצה השנה על ספר שלי, "הילדה שאני אוהב" (האוסף השני מתוך ספרי "והילד הזה"), מצא כתב "הארץ" אור קשתי שהחברים הללו הוסיפו כוכבית-הערה: "לא מתאים לילדים דתיים". זאת בצד ספר שהוסיפו לרשימת המומלצים על דעת עצמם, מבלי שהוועדה דנה בו כלל, שכתב רב כלשהו, ושמי שקרא בו טוען שהוא ירוד וגזעני.

מחוסנים מאהבות-בוסר

למה "הילדה שאני אוהב" לא מתאים? אולי מפני שלילד הזה, שמדבר בכל השירים, יש התבוננות ביקורתית על המציאות, על יחסי ילדים-הורים, על מערכת החינוך ועל החיים בכלל. אולי מפני שיש לו עין טובה לפשלות, לזיופים הקטנים, להעמדות הפנים ולקיטורים של הוריו. אולי מפני שלעיתים הוא מדבר בלשון רחוב, רחמנא ליצלן, וחוטא גם בסלנג קל וגם בשיבושי לשון. אולי מפני שיש בין השירים גם כאלה שמוקדשים להתאהבויות-בוסר - דבר שילדים דתיים מחוסנים מפניו מדאורייתא, כמובן. אולי מפני שהם חשים שאת הדברים האלה כתב אתאיסט, שמשוחרר מהחובות, מהעכבות ומהמטלות שמטיל עליו ישראל-סבא ומנסה לדבר אל הילדים על חייהם מגובה העיניים, מבלי לערב בעניין את הקדוש ברוך הוא. האם נניח לילדינו להזדהות עם דברים שכותב אדם אשר כזה?

(אגב, אני לא חושב שהשר בנט יזם אישית את הערת-האזהרה. אני בספק אם בנט בכלל מכיר את הספר. עושי דברו בוועדה לא זקוקים לפקודה מפורשת כדי לייצג ולייצא את רוח המפקד)

האם זה מרגיז אותי? האם זה מתַסכל אותי? האם זה עלול לפגוע בתפוצת ספריי? לא בדיוק. אם הספר שכתבתי אמין וראוי להזדהות, גם ילדי משפחות דתיות ימצאו בו את עצמם במוקדם או במאוחר, על אפם ועל חמתם של שומרי החומות. הרי כל הסיכויים שגם ילדי ה'דוסים', סליחה על הביטוי, הם ילדים נבונים, ממזריים, שאוהבים לצחוק ואוהבים לחשוף את הסמוי מן העין. אילו רק ידעו האוסרים כמה פעולות עליזות נעשו בקיני בני עקיבא, כמו גם בתנועות נוער אחרות, סביב שירי "והילד הזה". וכן, שמועה גונבה לאוזניי שגם ילדים חובשי כיפה סרוגה מתאהבים לפעמים, מסתירים, כשכדאי להם, את האמת מפני הוריהם, ומנסים להימלט מעונש או מגינוי בעזרת תחבולות נפוצות. השר אורי אורבך - חובש כיפה ידוע, משלומֵי-אמונֵי - כתב בשעתו שלושה ספרי שירת-ילדים בזיקה ברורה לשירי "והילד הזה", באותה רוח, על ילדים דתיים, ונתן בהם ביטוי לכל אלה, והארץ לא רעדה. על אחד מהם אפילו עוכר ישראל כמוני כתב ביקורת ספרות חיובית למדי ב"הארץ".

סופרים תחת דין רודף

זה כ-40 שנה אני עורך מפגשים בבתי ספר - בין השאר גם בממלכתיים דתיים - ומקבל שם חיבוק של אהבה ושל הזדהות מילדים חובשי כיפות ומילדות חכמות וקסומות עם חצאיות ארוכות, בין אם הם בכיתות מעורבות ובין בכיתות נפרדות. "מאיפה אתה יודע מה אנחנו מרגישים?", הם שואלים. סדנא דארעא חד הוא – אמר מישהו חכם, שוודאי היה מה'מגזר' הדתי. אני גאה בעניין זה להימצא בצוותא-חדא עם סופר ואיש מוסר גדול כדויד גרוסמן, עם דורית רביניאן הנהדרת ועם ענקית הרוח וההומניסטית השוודית הגדולה המנוחה אסטריד לינדגרן, שגם על "בילבי" שלה (במקור – "פיפי ארך-גרב") גזרו חברי הוועדה הדתיים דין רודף.

עיקרו של דבר, הורים ומחנכים דתיים-לאומיים יקרים, אם אתם רוצים לגדל את ילדיכם מבודדים ומוגנים בתוך צמר גפן, להאכיל אותם בשמן זית ולשכנע אותם שרק קיום מצוות והתנחלות הם הדרך הטובה שיבור לו האדם, מי אני שאמחה בידכם. יבושם לכם. הילדים ילדיכם, ואתם רשאים לחנך אותם לצרות אופק, לסקטוריאליות, להליכה בתלם ולהצביע עבור בנט גם בבחירות הבאות. זה ממילא לא יעזור לכם. יום יבוא והילדים האלה ילַמדו אתכם מהו חופש מחשבה, חופש ביטוי, ביקורת והתבוננות במציאות המורכבת של חיינו דרך עין בלתי מזוינת.

יהודה אטלס הוא סופר ומתרגם. ספרו החדש "אני רוצה לדבר אתך" ראה אור לאחרונה בהוצאת כתר

• משרד החינוך
• נפתלי בנט