ביום שבת יחגוג סטן לי 91. אם השם לא אומר לכם הרבה אל תרגישו רע, רוב הסיכויים שאתם מכירים לפחות דמות אחת שיצר האיש יוצא הדופן הזה. דמויות שהפכו לאייקוני התרבות הגדולים של השנים האחרונות. לי הוא המוח מאחורי "אקס-מן", "הענק הירוק", "איירון-מן" ו"ספיידרמן", כולם התחילו כדמויות בחוברות שכתב במסגרת עבודתו בענקית הקומיקס "מארוול". נדמה שכל מה שעושים בהוליווד בשנים האחרונות הוא לחפור בחוברות של לי כדי למצוא עוד חומרים לשובר קופות מפוצץ עם עלילת משנה שעדיין לא עברה אדפטציה לקולנוע.
סטן לי נולד בשנת 1922 בניו יורק, והוא בן למשפחה יהודית ממוצא רומני. כבר בגיל 17 הפך לעורך הצעיר ביותר בחברת "מארקר קומיקס", שהפכה ברבות השנים ל"מארוול" של היום. למרות ההצלחה לה זכה הכותב הצעיר, הוא שקל לפרוש מהתעשייה בסוף שנות ה-50. הייתה זו דווקא הצלחתה של DC, המתחרה הגדולה של מארוול בתחום חוברות גיבורי העל, שדחפה את לי ליצור דמויות חדשות. DC הצליחו להחיות מחדש את ז'אנר גיבורי העל עם "ליגת הצדק" שלהם, ועודדו את לי ליצור ליגת צדק משלו. כך נולדו "ארבעת המופלאים" – משפחת גיבורי על אותה הגה, ששינתה באחת את הקריירה שלו ושנים לאחר מכן גם הוכיחה לנו כמה טוב נראית ג'סיקה אלבה בבגדים צמודים.
ארבעת המופלאים לא תחזקו זהות כפולה כמו סופרמן או באטמן, שחלק גדול מהדרמה שיצרו נבעה מהצורך שלהם לשמור את זהותם בסתר. להיפך, הם היו לסלבריטאים שחשפו את כוחותיהם לקהל הרחב. זו לא המהפכה היחידה שיצר לי באמצעות הדמויות שלו. הגיבורים של לי חרגו מהתדמית הכל יכולה המאופקת והמושלמת מדי שהכיר העולם קודם: הם נכנסים לדיכאון, מתעצבנים ולפעמים אפילו חולים - ממש כמו האנשים שקוראים את עלילותיהם. חוסר השלמות של הדמויות שינתה את חוקי המשחק ותרמה להצלחה שלהם בקרב מתבגרים שאהבו את הגיבורים שלהם פגומים.
עוד מהפכה קטנה עשה לי בשנת 1971 כשהתבקש לכתוב על הסכנות שבשימוש בסמים. לי כתב סיפור על החבר הכי טוב של ספיידרמן שמתמכר לכדורים. "רשות האתיקה של הקומיקס" סירבה לפרסם את החוברות בטענה שהן כוללות סצנות של שימוש בסמים, וזאת למרות שהמסר היה נגד שימוש. בסופו של דבר החליטו במארוול להתעלם מחוסר ההסכמה ולהוציא את החברות. החוברות נמכרו היטב ומארוול אף זכו בפרס על העלאת המודעות לבעיה. בעקבות ההצלחה, החליטו ברשות להתקפל ולשנות את הקוד הנוגע להצגת שימוש בסמים.
למרות שורשיו היהודים הוא מעולם לא ביקר בארץ, ואף הצהיר בעבר שאינו בטוח אם הוא כלל מאמין באלוהים. על סט הצילומים, לעומת זאת, הוא דווקא אוהב לבקר לעיתים קרובות. לי הפציע בלא מעט סרטים שנעשו בהשראת הדמויות שלו. בין היתר ניתנו לו הופעות אורח ב"ארבעת המופלאים" (2005) בתפקיד ווילי לאמפקין – הדוור האהוב על הרביעיה ודמות שהמציא בעצמו , וב"איירון מן", שם טוני סטארק טועה לחשוב שמדובר ביו הפנר וקורא לעברו "היי הף". גם ב"המפץ הגדול" הופיע לי בתפקיד עצמו כששלדון קופר, אולי המעריץ הכי מפורסם שלו, מחליט להפתיע אותו באמצע הלילה.
לא רק מול המצלמה אוהב לי להיות. מוקדם יותר השנה התנהל קמפיין שמטרתו לעזור לו להגיע למיליון עוקבים בחשבון הטוויטר שלו עד סוף 2013. השנה אמנם עומדת להגמר, אבל לי עדיין חסר כ-25,000 עוקבים להשלמת המטרה. כשהוא לא מעדכן את הטוויטר או מעלה סרטונים ביוטיוב, מטייל לי בבתי משפט. הזכויות על הדמויות שלו במדיות שאינן קומיקס (או במילים אחרות: בקולנוע - איפה שהכסף הגדול), נמצאות כבר שנים במחלוקת. בין היתר נתבע לי על ידי חברה אותה הקים בעצמו ועימה ניתק יחסים לפני זמן רב. אבל זה לא מפריע לו להמשיך במלוא המרץ. בגיל 91 הוא מבטיח להמשיך ולפתח דמויות נוספות ולהמשיך להחזיק בתואר "האדם הכי מגניב בעשור ה-10 לחייו". שמעון פרס, תקנא.