גיא חג'ג' ויובל סער הם שני בלוגרים מצליחים. בקיץ האחרון הם יצאו (בנפרד) למסעות בחו"ל, וכששבו משם גילו, לדבריהם, ש"משהו השתנה לנו בפנים". מתוך התחושה המשותפת, וכדי לציין עשור להיווסדם של "עונג שבת" (הבלוז המוזיקלי-תרבותי של חג'ג') ו"פורטפוליו" (מגזין העיצוב של סער), נולד מגזין מסעות חד-פעמי – "אתה נמצא כאן".
ב"אתה נמצא כאן" משתתפים כותבים ומאיירים משובחים, ביניהם נעה ידלין, ארנה קזין, יגאל סרנה, שאול אמסטרדמסקי, עודד וולקשטיין, אסף חנוכה, תומר חנוכה, אלון ברייאר, ירמי פינקוס, קרן תגר ורבים אחרים. למגזין יהיה גיליון אחד בלבד – גיליון בן מאה עמודים שנמכר בימים אלו באתר מימון ההמונים Headstart. יעד גיוס הכספים המקורי, שעמד על 15,000 שקלים, נחצה בתוך ימים ספורים. עד היום תמכו בפרויקט כמעט 1,500 קוראים. אם גם אתם רוצים לזכות במגזין (שלא יחזור, כאמור), יש לכם בדיוק עוד שלושה ימים לעשות זאת, שכן ב-15 לחודש יינעל הפרויקט.
עד אז, וגם אחר כך, אתם מוזמנים ליהנות מהפסקול המיוחד שהכין חג'ג' עבור הפרויקט - שיר לכל יצירה בגיליון. שהרי כל מסע צריך פסקול. הפסקול, לדברי חג'ג', מורכב מכמה סוגים של שירים: "כאלה שמגיעים מארצות וערים המוזכרים במגזין עצמו; כאלה שאומרים משהו מעניין על כל סוג של מסע; וקטעים מ'מת לחיות'". אחרי הבטחה כזאת, כל שנותר הוא ללחוץ על ה-Play, להישען לאחור ולצאת למסע. רשות השידור לחג'ג'.
אתה נמצא כאן - הפסקול by Guyha on Mixcloud
"Fists with your toes"
(ממריאים)
אני תמיד נהיה מתוח לפני שאני טס, גם אם אני ממריא לטיול שחלמתי עליו שנים. ותמיד אני נזכר בעצה הזו שקיבל ג'ון מקליין בהתחלה של "מת לחיות" הראשון. היא אולי לא נכונה, אבל עצם קבלת עצה כזו היא דבר מנחם ומרגיע.
Max Frost - White Lies
(אוסטין, טקסס)
"אתה נמצא כאן" התחיל מביקור שלי ושל זוגתי באוסטין, טקסס, עיר שזינקה תוך כמה ימים לצמרת מצעד הערים האהובות עליי בעולם. אחד הדברים הנהדרים באוסטין, שלא מצאתי בהרבה מקומות אחרים בארה"ב, הוא שפע תחנות רדיו מקומיות שמשמיעות מוזיקה מקומית. "White lies" התנגן נונ-סטופ בכמה תחנות מקומיות במשך הביקור שלי שם, ומסתבר שהוא היה להיט מקומי שלא פרץ את גבולות טקסס, ואולי אפילו לא את גבולות אוסטין (פרוסט הוא בן אוסטין). אבל אם חלק ממה שעושה המגזין הזה הוא להביא לסף דלתו של הקורא את הטעמים המקומיים, אז אני חייב לפתוח עם השיר הזה,
M. Ashraf - Good news for you
(הודו)
עדי שעיה נסעה להודו ועמית לוי נשאר בארץ. ההתכתבות שלהם מאותה תקופה, שנכללה ב"אתה נמצא כאן", נראית ברגע הראשון כמו תכתובת שגרתית, אפילו יומיומית, בין שני חברים מתגעגעים. אבל יש בה הרבה יותר מזה. השיר הזה, שמביא איתו את מה שאנחנו מצפים שכל מכתב יביא - חדשות טובות בשבילך - התלבש לי כאן כמו קארי על סארי.
בכל מקום בעולם יש הולידיי אין, בערך. עמרי הרצוג כתב על זה טקסט נפלא. הלכתי לחפש שירים על הולידיי אין ומצאתי שניים. אחד של אלטון ג'ון - שיר מעולה אבל הוא לא מדבר על הולידיי אין אלא על חייו של רוקסטאר בדרכים. השיר השני היה כל כך מוזר שהייתי חייב להכניס אותו לכאן. הרמן'ז הרמיטס נשמעים כאן כאילו הם נשכרו להקליט פרסומת להולידיי אין. מזל שזה יצא להם כל כך קינקס וכל כך מוצלח.
Gonzales - The tourist
כשאתה חוזר לחדר מלון, לבד, רחוק מכל מי שאתה מכיר.
Rena Stamou - Bed of pain
(כרתים)
אביבית משמרי נסעה ליוון והביאה איתה את הספר "בית השמחה". אני משוכנע שבבית השמחה יש מיטה של כאב. חוצמזה, איזה אחלה שיר. ושווה לקרוא על רינה.
Light Bulb Alley - Stranger in a strange town
(קנדה)
סיפור מוזר: נכנסתי לגוגל וכתבתי את שם השיר הזה. לא הכרתי את השיר, ולא ידעתי שיש שיר שנקרא ככה. הביטוי הזה פשוט נכתב לי בראש מעצמו. השיר הופיע בתוצאות החיפוש, וכבר באמצע ההאזנה הראשונה הבנתי שנפלתי על שיר ענק. אלמוני לחלוטין, אבל ענק. אין במגזין טקסט על קנדה, אבל יש כאן מנוד ראש קטן ליובל סער, איתו ערכתי את המגזין הזה, שטייל בצפון מזרח קנדה בזמן שאני הסתובבתי בטקסס.
Caetano Veloso & David Byrne - Road to nowhere
לא צריך להסביר, נכון? (מחווה לקרן תגר)
Modeselektor - Berlin
יגאל סרנה חזר מברלין עם יומן מסע מטלטל בין זיכרון להווה. ענבל מלכה נסעה לברלין כדי לבדוק איך זה לא לחיות בישראל. השיר הזה לא משרת אף אחד מהם נאמנה, אלא מציע אופציה שלישית: ברלין כסטייט אוף מיינד.
DJ Krush - Road to nowhere
אנצל כל הזדמנות אפשרית כדי לנגן קטע של די ג'יי קראש.
(ניו יורק סיטי)
כשמתבקשים ללהק שיר לקטע על ניו יורק (במקרה הזה, שני פאנלי קומיקס יפהפיים של תומר חנוכה), מתייצבים מיד החשודים המידיים: ניו יורק ניו יורק של סינטרה, ההוא של בילי ג'ואל או מפלצת המצעדים הנהדרת של ג'יי-זי ואלישה קיז. קל לשכוח שגם הפיסטולס נתנו בעיטה בביצים לניו יורק, וביום בהיר היא נשמעת טוב יותר משלוש הקלאסיקות ההן ביחד.
Susanne Sundfor - Silicone veil (Maps remix)
(נורבגיה)
כנרת רוזנבלום ידועה בחיבתה לפריז, אז היא נסעה לדנמרק ולנורבגיה. יציאה מהמסלול המוכר היא ערובה בטוחה להרפתקאה טובה.
Franco Micalizzi - Con la Stella di Vicesceriffo
(איטליה)
פרנקו מיקליצי הלחין כמה מפסקולי הספגטי הגדולים ביותר. את הצליל שלו אפשר לשמוע אצל טרנטינו, ובאלבום המצוין Rome של דיינג'ר מאוס ודניאל לופי. ותקשיבו, אתם חייבים לקרוא את הטקסט של יוני רז פורטוגלי על הפעם ההיא שהוא נסע לנאפולי כדי לקנות חולצה מחייט.
Sigur Ros - Heima
(איסלנד)
לשיר הזה קוראים "הביתה" באיסלנדית, ושם נגמר כל מסע. בין אם בחזרה הביתה או במציאת מקום חדש והפיכתו לבית. ושילכו להזדיין אל-על - השיר הזה נשמע כמו הכי בית בעולם.