עמרי ניצן, לשעבר המנהל האמנותי של תיאטרון הבימה ותיאטרון הקאמרי, הלך לעולמו בגיל 71 לאחר מאבק במחלה קשה. ארונו של ניצן יוצב באולם 1 בתיאטרון הקאמרי בתל אביב ביום שני ב-14:00 ולאחר מכן הוא ייקבר בקריית שאול בשעה 17:00. נועם סמל, שכיהן לצדו כמנהל האמנותי של הקאמרי, אמר הבוקר כי "35 שנות זוגיות מקצועית בינינו הלכה הבוקר לעולמה בטרם עת". על פי הודעת התיאטרון הלאומי הבימה, ניצן היה אמור להתחיל ביום שני הקרוב להתחיל חזרות להצגה "הרטיטי את ליבי" מאת חנוך לוין.
ניצן, יליד תל אביב, היה נשוי לרינה ואב לשלוש בנות. הוא שירת בלהקת פיקוד מרכז, למד בימוי בלונדון ומשם המשיך לקריירת בימוי ענפה. הוא היה המנהל האמנותי של תיאטרון חיפה ולאחר מכן כיהן בתפקיד זה בתיאטרון הבימה (1985-1990) והיה מנהל אמנותי ובמאי הבית של הקאמרי (1993-2019).
השחקנית יעל לבנטל אמרה בשיחה עם mako כי פגשה את ניצן לראשונה כבוגרת טרייה של ניסן נתיב כשהגיע לראות אותה מופיעה עם חבורה של שחקניות צעירות בצוותא. כשרצה לשוחח איתה בעקבות זאת, לא היסס. "כמה ימים אחרי, שבת, שמונה בבוקר, עידן המזכירות האלקטרוניות. הטלפון מצלצל, אנחנו ישנים, המומים מהשעה. 'שלום יעל , זה עמרי ניצן, תחזרי אלי בבקשה'. אחר כך הבנתי שאני לא הראשונה שהוא מתקשר אליה בשבת בשמונה בבוקר. זה האיש שהתיאטרון בכל נימיו ועצמותיו".
ביום שני הייתה אמורה להתחיל חזרות עם ניצן להצגה חדשה. "ביומן שלי כתוב ביום שני הקרוב: מתחילים חזרות ל'הרטיטי את ליבי' - לה לה לה. בגלל שם הדמות שלי כמובן, הזמרת ללללה - רק חנוך לוין יכול. אני עצובה מאוד על האבידה הגדולה של עולם התרבות בכלל ושלי באופן אישי. יהיה זכרו ברוך".
מיקי קם, שעבדה עם ניצן בכמה הצגות לאורך השנים, סיפרה גם היא ל-mako שהוא גילה אותה בהופעה קטנה והציע לה מיד לבוא להבימה. "אני יכולה לספר לך משהו יפה, הייתי במועדון התיאטרון עם הרביעייה של הבנות - חנה לסלאו, גליה ישי, שולי לב ואנוכי, הוא הגיע לאחת ההופעות, אני מדברת על שנת 1975, ואז בא ואמר לי 'תקשיבי אני רוצה שתבואי להבימה'. אני אמרתי שאני נוסעת לשלוש שנים בבוסטון, אז הוא אמר: 'כשתחזרי – תכתבי'. אחרי חצי שנה כתבתי לו שאני חוזרת ומיד נכנסתי לתפקיד ראשי בהבימה, שיחקתי את ויולה ב'הלילה ה-12' של שייקספיר. הוא נתן לי המון המון קרדיט, על סמך כלום, אני גם לא למדתי באף בית ספר. אבל בזכות רגישותו והחושים החדשים שלו, התחלנו מערכת יחסים מאוד אוהבת של במאי שמאוד מעריך את השחקנית ושחקנית שמעריצה את הבמאי".
עוז זהבי עבד עם ניצן בהצגה "קן הקוקיה". "זאת הייתה ההצגה האחרונה שהוא ביים כמנהל האומנותי של תיאטרון הקאמרי כך שעבורי זה היה כבוד גדול להיות איתו שם", אמר זהבי ל-mako. "הוא היה איש תיאטרון אמיתי עם ידע נרחב ומטורף, היה לו תמיד סיפור בשליפה מהירה מהצגה שהוא ביים או הצגות שהוא ראה בעולם ובארץ. המון סיפורים מצחיקים על הבמה עם חבריו השחקנים. הוא היה מגיע לחזרות עם המון תשוקה והתלהבות ליצור ולעבוד יחדיו. בסך הכל זכיתי להיות רגע בזמן מיצירתו האדירה במהלך השנים, הכבוד כולו היה שלי, הוא היה אבן יסוד בתיאטרון הישראלי".
איתי טיראן, ששיחק בהפקה של "המלט" שביים ניצן ב-2005, אמר כי "עבור עמרי התאטרון היה החיים עצמם. הוא אהב את התיאטרון ואת חדר החזרות בתשוקה של מאהב. הפעילות שלו כבמאי וכמנהל אמנותי מיתולגי נפרשת על פני עשורים רבים והוא מותיר אחריו חותם עמוק ומשמעותי. אני נפרד היום בצער רב מחבר ושותף לדרך".
ציפי פינס, מנהלת תיאטרון בית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר, אמרה: "הייתה לי הזכות לפעול בתיאטרון הישראלי במקביל לעמרי ניצן, חבר לדרך ושותף ליצירת תיאטרון ישראלי עכשווי ואיכותי. עמרי היה איש תיאטרון מבריק, יוצר נדיר, בעל דמיון סוחף ומפתיע. זהו אובדן מלא כאב והוא יחסר לי ולתיאטרון הישראלי מאוד".