״איקס באמצע״ מתאר את סיפורו של גל איינשטיין מורה חול למתמטיקה בן 42, טיפוס שניתן לתאר אותו כחולמני ומעופף. הוא נשוי לנורית, שמהווה במובנים מסוימים את האנטיתזה שלו, ומתוארת כ״מלכת הקרח״. היא מנכ״לית של חברת המזון ״בראשית״, חדורת מוטיבציה ומוכוונת מטרה. נקודה מעניינת ומשיקה שיש בין שתי הדמויות היא ששתיהן היו כוכבות לרגע: נורית היא כוכבת ילדים לשעבר וגל הוא סולן להקת רוק מהניינטיז שזכה אז ל-15 דקות של תהילה. ביחד הם מגדלים את אמיר, נער בן 17 שמשלב את תוכנות האופי של שני הוריו הוא חד וחדור מוטיבציה אבל נמשך לעולם התיאטרון ויש לו יכולות רגשיות גבוהות.
כמה חוטי עלילה נשזרים בחיים הבורגניים האלה, והופכים את הספר לרומן מתח קלאסי. אותם חוטי עלילה סיקרנו אותי במיוחד במהלך הראיון עם רוני שחר: משבר גיל ארבעים שגל עובר, התערערות חיי הנישואים של גל ונורית (גל מנהל רומן עם יעל, ראש החוג לכלכה באוניברסיטה. ולא, זה לא ספוילר) וחוט שלישי, שבמרכזו חקירה סביב משפחת איינשטיין. רוני שחר הוא פרופסור לשיווק וכלכלה, ודיקאן לשעבר בבית הספר למנהל עסקים במרכז הבינתחומי.
רוני שחר, זה הספר השני שלך. החיבור שלו בין ז'אנרים ובין חוטי העלילה הוא לא שיגרתי. ככה תכננת את הכתיבה או שהדמויות הכתיבו לך את גורלן?
"כשהייתי קטן הייתי צופה עם אבא שלי בסדרות וסרטי מתח ותמיד הסוף היה מפתיע, אבל בלתי ניתן לפענוח. הסרטים וסדרות המתח הללו עמדו לנגד עיני כשחשבתי על יצירת המבנה לספר, וניסיתי לתת לקוראים יותר יכולת או כלים להתחבר למוטיב ההפתעה וניסיון הפענוח של העלילה. בנוגע לקווי העלילה השונים: לפני כתיבת הדמויות והרקע שלהן, אני קודם כל יוצר את תבנית העלילה ורק אז אני מתחיל לכתוב ובעצם מגלה את הדמויות לעומק.
התחלתי מבנה מסוים ואז נטשתי אותו, אז המבנה מתאים את עצמו לדמויות ולא להפך. ניסיתי כמה שפחות להגיע למצב שבו הדמויות משרתות את העלילה, כלומר, אם יש משהו שלא מתאים לדמות לעשות - הוא לא יקרה. רציתי שהדמויות והעלילה ישחקו ביחד. בנוגע לחיבור של קווי העלילה, כאשר ניסחתי את מבנה העלילה, יצרתי גם את קווי העלילות השונות ואז חיברתי ביניהם".
הרקע ללהקת הרוק של גל מהניינטיז - אלה דמויות שיצא לך להכיר או משהו ששאוב מהחיים האישיים שלך?
"קודם כל, אני זייפן גדול, אבל אני לא מבין שאני מזייף. יש אנשים שמזייפים ומבינים את זה. אני מזייף אבל בטוח שאני שר טוב".
יכול להיות שבלב שלך היית רוצה להיות כוכב רוק מהניינטיז?
"כן, לגמרי כן. אני חושב שזו גם אחת הסיבות שכתבתי את הספר. תחשבי על כוכב רוק מהניינטיז, הוא עומד על במה ושר וגורם לעונג גדול להמון אנשים. אני לא יודע אם אני הייתי יכול לעלות על במה ולשיר. לא מזמן היה לי דיון עם חבר, האם זה אותו אפקט לעלות על במה ולשיר ולהסב עונג לאנשים, אבל מבלי שיראו מי אני - האם אפשר ליהנות מזה? הוא אמר שלבטח זה לא אותו אפקט. אבל אני חושב שבמידה מסוימת זו הסיבה שרציתי לכתוב ספר, מכיוון שאני לא יודע לשיר. כלומר, זו הדרך שלי לגרום הנאה לאנשים.
החלום שלי הוא לעלות על מטוס ולראות מישהו קורא את הספר שלי - אבל שהוא לא ידע מי אני; רק שאני אראה אותה או אותו יושבים וקוראים ונהנים מהספר. בוודאי שהדמות של גל, היא דמות שאני מתחבר אליה במובן של לעמוד על הבמה ולשיר. אני חושב שיש בזה המון עוצמה לגרום לעונג לכל כך הרבה אנשים במכה אחת".
הדמויות בספר מבוססות על אנשים או סיפורים שנתקלת בהם בחיים האישיים שלך?
"התכונות של הדמויות בספר שאובות מאנשים שאני מכיר. מבין שלוש הדמויות המרכזיות בעלילה - גל, נורית ויעל - אני הייתי הרבה יותר מושקע וקרוב רגשית לדמות של נורית מאשר לדמותו של גל. היא זכתה להצלחה מסחררת בצעירותה בתור כוכבת ילדים, אבל היה לה את הכוח להבין שהיא צריכה ללכת לדרך אחרת - והיא מצאה את הדרך שלה. אני לא חושב שזה קל בכלל למצוא את עצמך אחרי שכבר זכית לתהילה שנעלמה. כלומר, אנשים שזוכים לתהילה מאד גדולה שמסתיימת נותרים עם וואקום מאד גדול שבעיני הוא גם מאד מתסכל. אבל בנורית, יש עוצמה מאד גדולה שמסייעת לה להמשיך ולהתקדם. היא לא מונעת מהרצון לתהילה, היא מונעת מעשייה וכאן נמצאת הייחודיות שלה.
אני עצמי לא זכיתי לאיזו תהילה כזו, כך שלא חוויתי את הרגשות האלו, אבל הכרתי חברים שעברו חוויה דומה. במובן זה, נורית לא עוסקת כל כך במה שחושבים עליה כמו שהיא חושבת לאן היא רוצה ללכת, מה הכיוון שלה".
נדמה שהדמות הראשית בספר מנסה לעבור איזשהו תהליך ריגשי, אבל לא מגיעה אליו בסיומו, זאת למרות שהדמויות הנשיות, נורית ויעל, כן עוברות תהליכים ואף מסיימות אותם. למה השארת בעצם את הגיבור הראשי של העלילה עם סוף פתוח?
"קודם כל, אני חושב שכך זה קרה, וכך זה הרגיש לי נכון מבחינת הדמויות. זה נכון שיעל ונורית שונות מגל. יש בהן עוצמה. לעומת זאת גל יותר עלה נידף ברוח, הוא לא עובר תהליך הבשלה מהותי כפי שהן עוברות. אבל בסוף הספר קורה לו משהו, הוא מתחיל תהליך של הבנה. הוא מבין שיש לו אחריות לחיים שלו דרך ההשתקפות שלו עם המסע לדרום אמריקה. הוא מבין שיש השלכות למעשים בחייו, זה לא שהחיים חולפים על פניו, הוא לא נוסע בקרונות של רכבת שהיא חייו. הקרונות האלו הם תנועה של ההחלטות של חייו".
הנסיעה שלו לדרום אמריקה מאפשרת לו פתח להסתכלות שונה על חייו, אבל בסוף הספר לא ברור לאן הוא לוקח את אותה ההסתכלות המחודשת.
"כן, הוא מצד אחד חי בלה-לה-לנד מצד שני הוא חי בחוויה שהוא קורבן. הוא קורבן של אישתו, של מנהלת ביה״ס שלו, כולם אומרים לו מה לעשות. הוא קורבן כאשר החבר הכי טוב שלו נוטש אותו. הנסיעה לדרום אמריקה מאפשרת לו להבין שהוא כן אחראי למעשים של חייו".
זו בחירה מעניינת, לבחור לכתוב דמות שהיא כל כך רחוקה ממך.
"רציתי לכתוב דמות שהיא מאד שונה ממי שאני. נורית, למשל, היא דמות שיותר קרובה לי ולמי שאני. זה דבר שהסב לי המון עונג, לכתוב דמות שהיא מאד רחוקה ממני. אני יכול לומר שבחלקים מסוימים מהספר אני לא הזדהיתי עם דמותו של גל ובחירותיו".
אתה מתייחס רבות ברומן לענייני מחירי המזון ולמחאה של שנת 2011, ובמרכז העלילה מצויה גם פרשת שחיתות הקשורה לתאגידי מזון ורגולציה. הרגשת בנוח לכתוב על נושאים טעונים כאלה?
"אותי עניין לבחון מה קורה לבן אדם, מוסרי וערכי בבסיסו, כשהוא נכנס למערכת שאמות המידה בה שונות, שהנורמות שלה הן שונות, עד כמה אותו אדם יצליח לשנות את המערכת ועד כמה המערכת תצליח לשנות אותו. עניין אותי לכתוב דמות ולהעמיד אותה בסיטואציה כזו ולבחון כיצד היא תנהג. במובן הזה כשהדמות מגיעה להבנות הפנימיות שלה העוצמות שלה נגלות, כיוון שאני מאמין שקשה מאד לעמוד בפני כוח, קשה לעמוד בפני עוצמה אנושית של בן אדם מאד חזק".
אותי מאד עניין שדווקא כשאותה דמות מגיעה לפסגה - היא מבינה שהיא נמצאת בסיטואציה מאד מורכבת.
"היא מבינה שהבחירה שלה תוכל לגרום לה לאבד את כל מה שיש לה. אך הכוחות שמניעים אותה הם שונים. אותה דמות בניגוד לשאר הדמויות בספר - לא זקוקה לאישורים חיצוניים".
"איקס באמצע", רוני שחר. הוצאת "ידיעות ספרים", 376 עמ'.