בעוד קצת פחות משנה, ביוני 2023, "מופע האימים של רוקי" יחגוג 60. אם הוא היה אדם, הוא כנראה היה האישה שישבה מאחוריי בחודש שעבר, בזמן הופעה של ההפקה המקורית מהווסט אנד בקיימברידג': שיער לבן קצר, משקפי שמש מבריקים, בגדים צמודים - אפילו פרובוקטיביים - ושלל אביזרים שיישלפו במהלך השעתיים הקרובות, ויזכירו שהחוויה האמיתית ב"רוקי" היא הקהל, לא השחקנים.
גברים בעקבים הם נורמה ב"רוקי", לפעמים אפילו עדות למעריץ שדווקא לא השקיע מספיק. איפור כבד, תחפושות בהשראת המחזמר, המון עור חשוף - כל אחד ומה שמתאים לו. זאת אומרת, כל אחד חוץ ממני. בשורה שלפניי קלטתי שני גברים בתחתונים (ורק בתחתונים), שלושה אם סופרים את הבחור שנעמד רגע לפני כיבוי האורות וחשף מחוך מרשים מתחת לבגדי היומיום שלו. האם זה יהיה המצב גם בסוף אוגוסט, כש"מופע האימים של רוקי" יגיע לסיבוב הופעות של חמישה ימים בהיכל התרבות תל אביב, ביוזמת המפיק משה יוסף? סביר להניח שכן, בטח כשמזג האוויר יותר מתאים. כמו בכל מדינה אחרת, גם בישראל התפתחה עם השנים קהילת "רוקי" מקומית, כולל הקרנות מיתולוגיות בקולנוע "כוכב" ברמת השרון (שעברו לסינמטק תל אביב) ואפילו הקמה של "קאסט צללים". אפשר לסמוך עליה שתספק את הסחורה, ובכל מקרה שרדתי כדי לספר: "רוקי" זו באמת חוויה לכולם, אפילו לאנשים שלא תיארו שייהנו בה, בין אם מדובר בצופים או בשחקנים.
אחד מאותם אנשים שהצטרפו באיחור לחוויה הוא אורה אדובה, מי שמגלם בימים אלה את בראד. "זאת הפעם הראשונה שאני מופיע עם עקבים", הוא מספר בראיון איתו שעות לפני תחילת המופע. סיבוב ההופעות הנוכחי של "רוקי", מחזמר הקאלט של ריצ'רד או'בריאן שהפך בהמשך גם לסרט בבימויו של ג'ים שרמן, יביא לכאן אותו ואת יתר חברי הקאסט בפעם הראשונה. אודובה הוא מגיש ושחקן שמתמחה בשנים האחרונות בתיאטרון מוזיקלי - חיידק שדבק בו מאז שזכה בעונה ה-14 של הגרסה המקומית ל"רוקדים עם כוכבים". "קצת כמו 'רוקי', זו חוויה שצריך לקבל בזרועות פתוחות", הוא מסביר. "זה מטורף, זה פרוע, זה כמו רכבת הרים שאי אפשר לרדת ממנה. צריך להחזיק חזק ולקוות שתסיים את הכל כשאתה בחתיכה אחת".
"אתם אולי תחששו בהתחלה, אבל תוך כמה דקות כבר תעמדו על הרגליים ותרקדו. מהבמה זה מרגיש כמו הופעה של קולדפליי"
אורה אודובה
פחות אורז, יותר אורות
קשה להכריע מי הדמות הראשית של "רוקי" - זה או רוקי או בראד, או ג'נט, או ד"ר פרנק, או אולי בכלל ריף-ראף - אבל אם הפוסטרים שתלויים מחוץ לאולם הם מדד, אודובה הוא הכוכב הגדול של הקאסט. הקהל הישראלי, מנגד, לא צפוי להכיר אף אחד מהמשתתפים הקבועים. זו כנראה הסיבה שבגללה גייסו בהפקה את מעצב האופנה יובל כספין לגילום המספר בגרסה המקומית, תפקיד שדרש הכנות מיוחדות מעבר לים ומהווה הגשמת חלום עבורו. "לפני 45 שנים הייתי הולך כל שבת לקולנוע פריז לצפות ב'רוקי'", סיפר כספין בעת ליהוקו למופע, "הייתי יושב בשורה האחרונה כדי שלא אתמלא באורז".
כן, יש את עניין זריקת האורז. ב"רוקי" כמו "רוקי" קשה לדעת מה הקהל מתכנן - אבל לפי השחקנים, המסורת שהכי מזוהה עם הקרנות הפולחן של הסרט חלפה מן העולם. "אנשים כבר לא זורקים עלינו אורז", מבהיר ג'ו אלן, שמגלם בהצגה את אדי ואת ד"ר סקוט, "אני חושב שזה בגלל שהתיאטראות לא רצו לנקות את זה. אבל מבחינתי - תביאו את האורז, אנחנו מגיעים רק לשבוע". כשהוא נשאל מתי מישהו מהצופים דווקא כן חצה את הגבול, הוא מספר שבמהלך הופעה ביורק מעריץ שיכור עלה לבמה ונגח באחד מעמיתיו.
בהנחה שהקהל הישראלי יתנהג כמו שצריך, לא סביר שהשחקנים ייתקלו בהתפרצויות לבמה. ההפרעות של הצופים, סימן ההיכר הכי גדול של המופע, מסתכמות לרוב בקריאות ביניים. חלקן נשלפות מהמותן, אחרות נשמעות בתזמון קבוע לפי תסריט ותיק ומוכר. ההפרעה הכי נפוצה, לפי אלן: "בכל פעם שמציינים את השם של בראד הקהל קורא לו 'שמוק' (Asshole), ובכל פעם שמציינים את השם של ג'נט הקהל קורא לה 'זונה' (Slut). אחרי הפעם הראשונה או השנייה, רוב הקהל כבר מצטרף לזה. זה קורה חמש דקות לתוך ההופעה". אלה, לדבריו, שתי המילים העיקריות שהצופים צריכים לזכור לפני הכניסה למופע, שיורכב מדיאלוגים באנגלית גם במהלך הסיבוב בישראל.
"הייתי מעריץ של הסרט בנעוריי, וכשסבא שלי מת, ושרפנו את הגופה שלו, עשינו את זה לצלילי ה-'Time Warp'. זה עניין משפחתי אצלנו"
ג'ו אלן
הפרעה נוספת - כזו שעושה דווקא את ההפך המוחלט, ורק מעצימה את החוויה - מגיעה בשיר "Over at the Frankenstein Place", שמלווה את בראד וג'נט עם הגעתם לטירה של פרנק נ' פורטר, המדען המטורף. שם, סביב השורה "There's a Light", הצופים נוהגים להדליק את פנסי הטלפונים שלהם (או את הסטיקלייטים, למקרה שהתכוננו מראש) ולמלא את האולם באורות. "לפני כמה ימים הגיע מישהו עם תיבת תאורה שלמה שמאייתת 'ג'נט'", נזכר אלן, "בכל פעם שמישהו מהשחקנים אמר את השם הוא הפעיל אותה. לאנשים יש רעיונות משוגעים, אני מקווה שגם הקהל הישראלי יעורר בנו השראה".
בדיוק כמו למעריצים, גם לכמה מהמשתתפים בגרסה הנוכחית של "רוקי" יש חיבור אישי למחזמר. "הייתי מעריץ של הסרט בנעוריי", מספר אלן, "וכשסבא שלי מת, ושרפנו את הגופה שלו, עשינו את זה לצלילי ה-'Time Warp'. זה עניין משפחתי אצלנו". גם קריסטיאן לאברקמב, שמגלם בהצגה את ריף-ראף, מרגיש קשור במיוחד לקהילה - ובצדק: עם כ-2,100 מופעים בהשתתפותו, מדובר בשיאן העולמי של "רוקי".
"אני שיחקתי ב'רוקי' יותר מכל אדם אחר בהיסטוריה, והסיבה שבגללה אני עושה את זה במשך כל כך הרבה זמן היא שהמעריצים והקאסט הם כמו משפחה בשבילי", מסביר לאברקמב. במשך יותר מעשור הוא גילם גם את פרנק נ' פורטר ואת בראד בהפקות אחרות, אבל ההעדפה הראשונה שלו תמיד הייתה ריף-ראף. "נהוג לומר ש'רוקי' זו מסיבה על הבמה, אבל זו גם מסיבה בקהל", הוא מסביר. "מבחינתנו הקהל הוא כמו דמות נוספת, דמות שאנחנו לא יודעים מה היא עומדת לעשות ואיך היא תתנהג. לפעמים יש קריאות ביניים, לפעמים אין, זו תמיד חוויה".
ומה לגבי הצופה הממוצע, שעלול לחשוש ממידת המעורבות שנדרשת ממנו במופע? לפי היילי פלאהרטי, שמגלמת את ג'נט, אין סיבה לדאגה. "ההורים שלי צפו בזה, גם הסבים שלי, והם הסתדרו", היא אומרת, "פשוט צריך לצפות לבלתי צפוי". "זה בסדר אם לא תתחפשו", ממשיך אותה סטיבן ווב, שמגלם את פרנק נ' פורטר, "אבל כן נשמח שתעמדו ותרקדו איתנו את ה-'Time Warp'. במהלך השיר אנחנו ממש מסבירים לכם את הצעדים, אז זה די קל".
אודובה, כמו יתר חבריו, מאמין ש"רוקי" יתאים לקהל התל אביבי כמו כפפה (נוצצת) ליד. "אנחנו יודעים שזו עיר של מסיבות, אז זה המופע המושלם בשבילה", הוא מבטיח, "אתם אולי תחששו בהתחלה, אבל תוך כמה דקות כבר תעמדו על הרגליים ותרקדו. מהבמה זה מרגיש כמו הופעה של קולדפליי, כל לילה הוא יוצא דופן".
עם זכרונות טובים יותר ופחות מהופעותיהם הקודמות - כמו הפעם ההיא בניו זילנד שבה היה צורך להציב מאבטחים מול השורה הראשונה - חברי הקאסט של "רוקי" כבר מתרגשים לקראת הביקור בישראל, התחנה הבינלאומית הראשונה שלהם בסיבוב ההופעות הנוכחי. הם מתכננים טיולים בירושלים, אוספים המלצות לתל אביב ומתרגלים את ה"שלום", ה"סבבה" וה"אפשר בירה?". אחרי יום שלם איתם, על הבמה ומאחוריה, ברור שמדובר באנשי מקצוע שיעמדו בכל משימה. וזו גם ככה לא בעיה: בסוף, הדמות הראשית של "מופע האימים של רוקי" היא בכלל לא בראד או ג'נט. היא הקהל.
"מופע האימים של רוקי" יגיע להיכל התרבות תל אביב בין ה-22.8 ל-26.8.
הכותב היה אורח של הפקת המופע.