כשלאחורי הקלעים של אולם המופעים בתיאטרון ה"ברביקן" בלונדון נכנסת בלנקה לי, התחושה היא שדמות של אלמדובר מסתובבת בינינו. כמה משפטים לתוך השיחה איתה מתברר שהיא באמת גילמה דמות ב"קיקה" (1993), וגם אחראית לכוריאוגרפיה של הסצינה הבלתי נשכחת מ"לעוף מהתרגשות".
אבל זה ממש לא החלק הכי נוצץ ברזומה של בלנקה לי, כוריאוגרפית, במאית, שחקנית, רקדנית והמנהלת של להקת המחול בלנקה לי, שמקורה בגרנאדה אבל כיום מחלקת את זמנה בעיקר בין פריז לניו יורק. היא עבדה עם דאפט פאנק, פול מקרטני, מישל גונדרי, כריסטיאן לובוטן, קניה ווסט וקולדפליי. לישראל היא מגיעה עם המופע "רובוט", יצירה לשמונה רקדנים ושבעה רובוטים בליווי תזמורת מכאנית.
באופן אישי, אני עצמי לא מצאתי דרך לא להרגיש מוזרה כשסיפרתי על המופע. קולגות וחברים בארץ וזבנים חביבים בלונדון הרימו גבה באותו אופן כשסיפרתי שנסעתי לראות מופע מחול עם רובוטים. הגבות נותרו לא אחת מורמות גם כשניסיתי להסביר שמה שראיתי היה הרבה יותר ממופע בידורי לכל המשפחה, אלא יצירת אמנות חכמה, עקבית ומרגשת, שכן, ניתן ליהנות ממנה בכל גיל ובכל רמת הבנה באמנות.
"הדבר הכי משמח שגיליתי בעקבות העבודה על המופע הזה היא שלא, רובוטים עוד לא יכולים להחליף אותנו, או לפחות אותי כיוצרת. אחרי שנים שעולם המחול המודרני חוקר את השאלה 'מהו מחול', היה מרתק לחקור באמצעותם 'מה זה רקדן'", מספרת לי. "אני מאמינה שבעתיד יצירה תהיה יותר ויותר שאלה של אינטרקציה עם מכניות, אבל זה מרגש אותי הרבה יותר מאשר מאיים עלי".
גם בנוגע לעבודה עצמה, לי מעדיפה את החומר האנושי. "קשה לעשות חזרות עם רובוטים", היא אומרת, "הם נשחקים, מתחממים ונגמרת להם הבטריה. כיום כשזה קורה על הבמה כבר יש לנו שלל פתרונות לזה, טכניים יותר ופחות, אבל בשלוש השנים בהן עבדנו על היצירה הזאת, היו פעמים שהייתי קרובה מאוד ללגנוז אותה כי היה כמעט בלתי אפשרי לעבוד איתם".
"איתם" זה רובוטים מואנשים שפותחו על ידי חברה צרפתית קטנה בשם "Alderbran Robotics" למטרות אקדמיות (מדעי המחשב, הנדסה ופסיכולוגיה), ושם עזרו לה לתכנת אותו לצרכיה של לי. הדגם נקרא NAO והוא בעצם רובוט חמוד למראה בגובה של כ-60 ס"מ שיכול לדבר, לראות, ללכת, לקום אחרי נפילה וכמובן לרקוד. הוא מתקשר עם חבריו לדגם, בני אדם ועם רשת האינטרנט.
התזמורת המכאנית המלווה את המופע היא של מאיווה דנקי, קבוצת אמנים יפנים בני זמננו שיצרו כלי נגינה אנלוגיים בתפקידים מוזיקליים "מסורתיים" (כינור, תוף, גיטרה, קול אנושי ועוד) המופעלים באופן מכני על ידי בני אדם, בניגוד מושלם לרובוטים המתוכנתים. ביחד עם הרקדנים המוכשרים של להקת בלנקה לי, אחד המובילות בצרפת, הקהל מקבל שעה של שילוב בין תנועה אנושית, מכנית ודיגיטלית שלא נותר אלא להשתאות מולה.
הכתבת הייתה אורחת של מופע המחול "רובוט – מאת בלנקה לי". המופע יוצג בבית האופרה בתל אביב בין 26-28 באוקטובר 2017.
mako תרבות בפייסבוק