8 המלצות קריאה מעולות ליום כיפור

"ההיסטוריה העלובה של משפחת פסטרנק", דורון שנער

צ'מברליין אמר שבמלחמה אין מנצחים, כולם מפסידים. צ'מברליין כנראה לא שמע מעולם על  משפחת פסטרנק וגם לא על יעקב (יקוב) שניידר הבנקאי כי אם היה שומע עליהם היה יודע שדווקא במלחמות יש את אלו שמנסים למקסם רווחים ולנצל כל ומי שניתן לנצל. השנה: 1967. המצרים והירדנים מפציצים את תל אביב, כל מי שיכול להתגייס גויס למלחמה והעורף עסוק בדברים הרגילים: ניקוי מקלטים, האפלה של חלונות הבתים, והאזנה תמידית לחדשות ברדיו. כולם חוץ מבני משפחת פסטרנק המרוכזים, כמו תמיד, רק בעצמם וממשיכים במשימת חייהם: להרכיב את כל חלקי הפאזל שקיבלו מסבם היושב בכלא על מנת להגיע לאוצר שלו - תמונה של רמברנדט שסב המשפחה שדד, הציל והבריח מאוקראינה לפלשתינה. 

הסבא, "דון" פאבל פסטרנק, ערמומי ומנוול, ספק גיבור, ספק גנב, יושב במאסר שנים רבות ומנהל את כולם מהכלא, כל אחד מבני המשפחה מקבל ממנו רמז קטן בלבד, ואם לא ישתפו פעולה - לא יצליחו לעולם לחבר את מפת האוצר. מצד שני, הוא אוסר עליהם להתאגד יחד וגם ככה לבני המשפחה אין רצון להתאחד, אולי סביב נושא השנאה. דבר אחד בטוח, כולם שונאים את לאה פסטרנק, אם המשפחה הפסיכופטית למחצה.

למה כדאי לכם לקרוא דווקא אותו? הספר מותח, רצוף אירועים מפתיעים, ציני , חכם, מצחיק (אבל ממש מצחיק), נוגע ללב ופשוט נהדר.

זמן קריאה: 18 שעות

"גברת בירד היקרה", איי. ג'יי. פירס

אם אתם צמים, אני ממליצה להשאיר את הספר הזה לשעות האחרונות, כשהראש כבר עובד קצת בניוטרל, כי מדובר בספר קל לקריאה ומשעשע, אבל גם כזה שמצליח לרגש בלי לחפור עמוק מדי.

לונדון, דצמבר 1940. הגרמנים מפציצים. אֶמְלִין לֵייקְ, אֶמִי בפי מכריה, היא בחורה צעירה המתנדבת בלילות כמרכזנית בתחנת מכבי האש. היא מבחינה במודעת "דרושים" למשרת קלדנית בעיתון לונדוני. עד שהיא מגיעה לראיון העבודה היא מדמיינת שהיא נשלחת כעיתונאית לחזית, ואחרי הריאיון מתברר שנשכרה לשמש כקלדנית בשרות הגברת בִּירְד, אישה קשוחה ושמרנית קיצונית שכותבת טור עצות אישיות אך עושה זאת ללא נשמה וללא חשק. לגברת בירד חוקים נוקשים לסינון הפניות שיענו: שום עניין רגשני - לא בגידות, לא אהבות, לא תינוקות ובעצם לא כלום - אך לנשים הפונות למדור יש בעיות של נשים אמתיות. אמלין מחליטה להשיב בעצמה לאותן נשים הזקוקות לעצה. תחילה היא עושה זאת במכתבים אישיים (שהיא חותמת בלי התלבטות בשמה של גב' בירד, הבוסית) ועם הזמן, כשהיא מגלה שהבוסית שלה ממילא לא טורחת לקרוא את העיתון שהיא עצמה כותבת בו, היא מגניבה תשובות לעיתון עצמו. בינתיים ההפצצות גוברות, החבר עוזב, חייל בחופשה מתאהב בה, חברתה הטובה מתארסת, ואז מתרחש אסון, אותו לא אגלה.

אחרי חתונת הבן, באופן פתטי למדי, גילדה עוקבת אחרי רעייתו, מציצה לחלונות ביתם ומזמינה אותו לבקר בתואנות שווא. היא מדמיינת בראשה את חידוש הקשר, אך במציאות אינה זוכה לחיבה, ואף להיפך - רובן נותר אדיש או עוין לניסיונותיה. היא רוקמת תוכנית שאמורה לפתור את כל הבעיות אבל כמו בחיים לא את הכל ניתן לחזות מראש.

למה כדאי לכם לקרוא דווקא אותו? כי הוא טרגי, סוחף ולא קלישאתי. ספר מעולה שנשאר איתנו זמן רק לאחר סיום קריאתו.

זמן קריאה: 18 שעות

"אוסף מפיות" הדס דושי-וקס

יש ספרים שהסיפורים בהם מעיפים אותנו למקומות אחרים, שהעלילה בהם היא כזו שקשה להבין מנין הגיעה למוחו של הסופר, ספרים גדולים מהחיים שבכל עמוד מתרחשת תפנית מפתיעה שמשאירה אותנו בפה פעור. "אוסף מפיות" הוא לאו דווקא ספר כזה, אבל בזה גדולתו - כיוון שעל מנת לכתוב בצורה מעניינת על השגרתי והיומיומי צריך להשקיע יותר, הרבה יותר.

חמוטל, בת ארבעים וקצת, שחוקה מגידול ארבעת ילדיה, ממערכת היחסים עם בעלה ומעבודתה כמנהלת במפעל תרופות, חיה קצת בעבר ומשחזרת בראשה שוב ושוב את סיפור אהבתה לעופר, סיפור שנשאר כפצע פתוח ומדמם בליבה. יום אחד מודיעים לה שבמסגרת עבודתה, עליה לטוס ללונדון ולייצג את החברה יחד עם אוסי, עובד נוסף שתחילה נראה לה אדם משמים במיוחד אך לאט-לאט היא מבינה שהוא מעסיק אותה יותר מכפי שהיא מוכנה להודות. על פניו, נראה שמדובר בעוד ספר על אישה שבוגדת בבעלה ולבסוף מגלה שהאושר האמיתי ממתין לה בבית, אך באמת שלא כך פני הדברים.

למה כדאי לכם לקרוא דווקא אותו? בכתיבה אישית ועדינה, דושי-וקס לוקחת אותנו מבלי שנרגיש למקומות אחרים ועוסקת בנפש האדם, במשברים וביכולת שלנו להתחיל לבנות את עצמנו מחדש גם כשנראה שהכל שבור ואבוד.

זמן קריאה: 12 שעות

"ככל שיתיר הזמן", אריאלה גולדמינץ

ברומן השני והמצוין שלה, אריאלה גולדמינץ כותבת על המוכרת הראשונה, למיטב ידיעתי, בספרות העברית. שווה להתעכב על זה שאין הרבה דמויות בספרות העברית שעובדות בעבודות שדומות לאלה בהן עובדים רוב הקוראים. לא מפיקי טלוויזיה, עיתונאים, מעצבי פנים או כל מקצוע יצירתי אחר - אלא עבודות זוהרות הרבה פחות: זבנים, מוקדני שירות, פקידים וכו'. וכשכבר כותבים על דמויות כאלה ספרים, זו בדיוק הדרך לעשות זאת.

רחלי עובדת בחברה שמשווקת ג'אנק סיני מיותר באמצעות הטלפון. היא לא צעירה במיוחד, לא יפה במיוחד ומאוהבת נואשות בבוס החלקלק והדוחה שלה. חייה משתנים כשחיוג למספר שגוי מפגיש אותה עם מרתה, קשישה תאוות חיים עם בעל במוסד פסיכיאטרי, שהופכת להיות החברה הכי טובה שלה על בסיס מסחרי לחלוטין: רחלי מוכרת, מרתה קונה (והרבה). הכל מתנהל כשורה עד שרחלי נשבית בקסמיו של קובי, קצב קלסטרופובי עם תכנית מסוכנת.

הספר כל כך קריא ומשכנע מבחינת הדמויות שבו והקולות המדויקים שלהן, שבהתחלה לא שמים לב עד כמה הוא מתוחכם ונשכני, ואיך ההומור שבו מכיל ביקורת רבה על הדרך בה בני אדם מתייחסים לכסף ולאהבה, ולחלק הגדול שהצרכנות תופסת בחיינו.

למה כדאי לכם לקרוא דווקא אותו? כמו בספרה הקודם (מרוץ שליחים), גם הספר הזה חיפאי מאד והעיר מקבלת נפח וזהות כאילו הייתה עוד דמות. ספר אלגנטי ואינטליגנטי שיצחיק אתכם ויגרום לכם לחשוב.

זמן קריאה: 13 שעות