היום (ב'), הוכרזה במסיבת עיתונאים התכנית האמנותית של פסטיבל ישראל ה-54. הפסטיבל יתקיים מה-24.5 ועד ה-28.6, והשנה יושם דגש על מופעים רב תחומיים שיוצאים מהאולמות המסורתיים לחללים אלטרנטיביים, עם נציגים מגרמניה, צרפת, פינלנד, אוסטריה, צ׳כיה, רומניה, איטליה, בלגיה, בולגריה, קנדה, ארה״ב, סין וכמובן ישראל.
הפסטיבל המתוכנן יתקיים כסידרו, למרות שמנכ"ל הפסטיבל החדש, אייל שר, לא הסתיר את הבעיות שנכרכו בהפקתו: "הפסטיבל הופק השנה בלוח זמנים מקוצר, ועל רקע צוק איתן, נאלץ להתמודד, כמו גופי תרבות ואקדמיה רבים בארץ, עם ה BDS (החרם האקדמי), ולנהל דיאלוג הסברתי פוליטי עם חלק מהאמנים שהוזמנו להשתתף בפסטיבל הקרוב ובבא אחריו".
"בימים אלה של אחרי בחירות, מצער שאין מי מהנבחרים שמחזר אחרי תיק התרבות" אמר דני הלפרין, יו"ר ההנהלה הציבורית, "אני קורא מפה לממשלה ולנבחרים לשנות את התפיסה ולראות בתרבות את מה שנקרא בלשון הכלכלנים "מוצר זכות"- ובהתאם לאמונה זו כי זכותו של כל אדם ליצור ולצרוך תרבות ואמנות – להעמיד את התרבות בסדר עדיפות שונה, כזה שבזכותו היא תוכל לפרוח לחיות, להפתיע ולרגש".
באווירה הפוליטית הזאת, לא מפתיע שהשנה הוחלט על חידוש משמעותי: תכנית מחירים חברתית חדשה, במסגרתה מחיר כרטיס לכל המופעים, (למעט מופע הפתיחה), לא יעלה על 195 ש"ח, כשמופעים רבים יעלו פחות מכך, בטווח שבין 80 -150 ש"ח.
אז למה תוכלו לצפות השנה בירושלים? הפסטיבל יפתח במופע בבריכת הסולטן של שלום חנוך, עם יציאת אלבומו החדש, "המקרה והטעות". חלוץ הרוק הישראלי יארח לצידו את ברי סחרוף, דני סנדרסון ויהודה פוליקר. אירוע חשוב נוסף הוא הגעתו לראשונה לישראל של הבמאי האיטלקי רומיאו קסטלוצ'י – גדול במאי האוונגרד בימינו. קסטלוצ'י יעלה את "יוליוס קיסר" על פי שיקספיר, בחלל אולם ימק"א, שישנה פניו לגמרי לצורך המופע.
קבוצת התיאטרון הצרפתית "אילו היית יכול ללקק את ליבי" בהנהגת הבמאי ז'וליאן גוסלן, תעלה בפסטיבל את "החלקיקים האלמנטאריים" על פי ספרו של הסופר הצרפתי הידוע והשנוי במחלוקת מישל וולבק, והבמאית והכוריאוגרפית עמנואלה עמיחי, תעלה את "ליזיסטרטהX"- עיבוד למחזה הסאטירי הנוקב של אריסטופנס (411 לפנה"ס) על שביתת המין של נשות ספרטה ואתונה, המואסות במלחמה הגברית הממושכת בין הערים.
בתחום המחול אפשר לצפות ללהקתה של טרישה בראון, מהדמויות החשובות של מפץ המחול הפוסט-מודרני בשנות ה-60. הלהקה תופיע בשני ערבים שונים, בתאטרון ירושלים ובמוזיאון ישראל. עוד אירוע מסקרן יתרחש במוזיאון מגדל דוד, ביום ה' ה-18.6, "בדד״ - מסע לדמותו ושיריו של זוהר ארגוב. במופע, בניהולו המוסיקלי של רע מוכיח, יופיעו נינט טייב, שי צברי, רביד כחלני, אבישי כהן, מאיה בלזיצמן ואנסמבל רע מוכיח.
בנוסף, לציון 400 שנה לספר "דון קיחוטה" מאת סרוואנטס, אנסמבל מיתר יחבור אל השחקן והיוצר דורון תבורי להפקה הייחודית: "דון קיחוטה - כרוניקה של מלחמה אבודה". באירוע זה בו יפגשו עולמות הספרות התיאטרון והמוזיקה, מוזמן הקהל למסע תיאטראלי-מוזיקלי עם דון קיחוטה תוך שהוא נע מתחנה לתחנה.
גם לילדים שוחרי תרבות יש מה לחפש בפסטיבל. הם יוכלו להנות (בין היתר) מהמחזה המוזיקלי "לא דובים ולא יער", מאת ובבימויו של אלי ביז'אויי, בהשראת "זהבה ושלושת הדובים". גרסה המספקת את התשובה המפתיעה לשאלה שלא נשאלת בסיפור המקורי- מי היא בעצם זהבה וכיצד נקלעה לבית משפחת הדובים, או מההצגה "מושלמת" העוסקת ביחס נערות לדימוי הגוף בעיבוד מקורי של נעה לזר-קינן ויעל טילמן ל"נערות בלחץ", מיצירותיה האהובות של ג'קלין ווילסון, סופרת הילדים הבריטית עטורת הפרסים.
כמו כל שנה, יתקיימו גם מגוון אירוע רחוב עירוניים, כמו פרויקט "נקודת המפגש"- יוזמה של קבוצת מוסללה, שיתקיים מתחת לגשר בין שכונות הקטמונים, פת ושכונת בית צפאפא. במקום יוקם כחודש לפני הפסטיבל מבנה זמני, על ידי צוות סטודנטים לאדירכלות בהנחיית אדריכל כריסטופר ברליאב.
במהלך הפסטיבל יתקיימו באתר מפגשים קהילתיים ויתקיימו פעילויות תרבות בניהולו האמנותי של מתן ישראלי מקבוצת מוסללה. הפרויקט משתתף גם בתוכנית ״מסילה מוזיקלית בדרך מילטון״ שבוע של מופעי מוזיקה פתוחים לקהל הרחב. על במת נקודת המפגש: מתחת לגשר יופיעו: נטע אלקיים, שלישיית A-WA , לירון עמרם והפנתרים, ווסט אל טאריק, תיאטרון הברווז, "פשוט שרים", תאופיק עות'מאן, הלירון, קבוצת קטמונה, הרכבי מרכז ווליום, נינו ביטון ותזמורת המגרב. כמו כן יתקיים ערב שירה המתמקד בגיוס המונים על ידי משוררים של שירה מזרחית חדשה, על מנת להוציא לאור את ספריהם, בהנחיית גלעד מאירי ונועה שקרגי [מקום לשירה].
אירוע מיוחד נוסף לו שותף הפסטיבל הוא "משתה פילוסופי", שיפתח את אירועי ימי צרפת בירושלים ויתקיים בגן הקונסוליה הצרפתית המשקיף על חומות העיר העתיקה. יתארחו תריסר פילוסופים צרפתים מובילים שיחשפו עצמם לאחת השאלות העתיקות והאקטואליות ביותר של ההוויה האנושית: האהבה. כבר אהבנו את הרעיון.
