כמו כל החגים הרשמיים יותר והרשמיים פחות, גם שבוע הספר ירגיש אחרת בשנה הזאת. כדי להתכונן אליו פנינו לחברתנו העיתונאית והסופרת נטע חוטר - בעלת הטור המצוין "איי ליסט" כאן ב-mako, שספרה השלישי, "איפה את בקיץ", יצא לאחרונה בהוצאת תכלת. 

7 באוקטובר יצר משבר קריאה אצל לא מעט אנשים, גם אצלי. במשך כמה חודשים לא הצלחתי להתרכז, לשקוע בספר, לסיים אחד. התחושה הייתה שהמציאות דרשה אותי זמינה, עירנית ודרוכה, בעוד שספרים דורשים שלווה ונטייה לפיזור נפש כלשהו. עם הזמן התחושות האלו התפוגגו והקריאה הפכה לאפשרית יותר. עדיין התחלתי יותר ספרים משסיימתי, אבל היו כמה שזהרו ובהקו והתאימו בול - לתקופה, למצב, להלך הרוח. רובם, מלבד אחד, נכתבו לפני 7 באוקטובר, אבל עדיין הצליחו לתפוס מהות מסוימת וחמקמקה שמתאימה בול לתקופה הנוכחית. הנה כמה מהם.

תחנה אחרונה גן עדן / אורנה לנדאו

דיסטופיה ישראלית מצוינת שבמרכזה שירה, סופרת בשנות ה-50 לחייה שמצטרפת לקומונה שמטרתה ליישב מחדש את הארץ אחרי אסון מסתורי שמכונה "מה שקרה". בשום שלב בספר לא מפורט לנו בדיוק מה הדבר שקרה, אבל מספיק לקרוא איך הגיבורה מתעוררת מדי שבת ב-6:30 בבוקר אחוזת חרדה, על מנת להבין את הקשר לאסון שלנו במציאות.

אין יותר מדי דיסטופיות ישראליות וזה מרענן, סוחף וקריא, גם אם לעיתים מטרגר. קשה גם לפספס את חיצי הסאטירה - ישראל היא "דמוקרטיה מגוננת" והמנהיג הוא אותו מנהיג. ניכר שזה ספר שנכתב אחרי 7 באוקטובר, ובנשימה אחת. בטח נקרא ונצפה ביצירות רבות שייכתבו בעקבות ועל אותה שבת שחורה, אבל זו תמיד תהיה הראשונה.

הקיר / מרלן האוסהופר

הספר הייחודי הזה לא נכתב אחרי 7 באוקטובר, הוא גם כלל לא ישראלי. זה ספר אוסטרי משנות ה-60 שהפך לקאלט במולדתו, ושתורגם לאחרונה לעברית על ידי שירי שפירא והוא פשוט יצירת מופת. במרכזו אישה, כבת 40, שאנחנו לא יודעים את שמה. היא נוסעת לחופשה בהרים ובוקר אחד מגלה קיר שקוף ובלתי חדיר שהוקם בינה ובין העולם, ומעברו השני כולם מתים. היא צריכה לשרוד לבדה בהרים, תוך התמודדות עם תנאי מזג האוויר, הטבע, הרעב והבדידות.

בגדול, זה ספר על הישרדות בטבע. בעולם שבו רובנו בקושי מצליחים להנביט גלעין אבוקדו, הגיבורה מתמודדת עם איתני מזג האוויר ואימת הרעב, במקרה שיבול תפוחי האדמה לא יצלח או שהפרה תפסיק להניב חלב. היא מתמודדת עם הבדידות והקושי להיות היצור האנושי היחיד, ועם הטיפול המסור בבעלי החיים שהיא אוספת אליה - כלב, חתול ופרה. מדובר בספר יוצא דופן בעוצמתו, שיישאר אתכם הרבה אחרי הקריאה. ספר על בדידות, על אנושיות, על אדישותו של הטבע ועל כוחם המתפרץ והעיקש של החיים. ואיכשהו, בימים האלו שבהם כולנו חושבים קצת יותר על הישרדות, יש בו משהו שמצליח לשרוט את הנשמה באופן מיוחד.

בני טובים / כנרת רוזנבלום

אפוס משפחתי ישראלי מעולה במיוחד שבמרכזו משפחת בני טובים, משפחה עשירה וחזקה שבבעלותה חברת הנדל"ן "אטלנטיס". היא כוללת את צמד האחים שהקימו את החברה, את הבנים שממשיכים את דרכם ואת נשותיהם וילדיהם. דמויות עגולות ושלמות, את כולם תרגישו שבאמת פגשתם פעם. לרגעים הם יזכירו לכם את "יורשים" או את "ילוסטון", אבל רוב הזמן הם פשוט מאוד, מאוד ישראליים. אנחנו מכירים אותם ברגע גורלי שבו חברת "אטלנטיס" מקבלת פרויקט עצום: בניית קיר מכשול בגבול רצועת עזה, חומה שאמורה להיות עמוקה מספיק גם כדי למנוע חפירת מנהרות. במקביל מגיעה למשרדי החברה צעירה בריטית בשם אליס שטוענת שהיא בתו של אח שלישי שהלך לעולמו. כל אחד מקווי העלילה מסתבך בדרכו, בהמשך הם גם מצטלבים.

מדובר ברומן מעולה שמאגד יחדיו כסף, פיתולים משפחתיים וגברים בחולצות מכופתרות, לכדי תרכיז ישראליות עכשווי וסוחף. אין ספק שהקריאה לאחר 7 באוקטובר הופכת את הספר לצורב יותר, אבל הוא עומד יפה מאוד גם בלעדיו ומעניק תחושה של לוויה מכובדת למה שמכנים ישראל הראשונה. בסוף, מה לעשות, אין הרבה דברים שמעניינים יותר מכסף ישן. אולי בעצם כסף חדש, אבל בשבילו יש תוכניות ריאליטי.

סיבות להישאר / תהל פרוש

כי תודו שכולנו צריכים כאלו, במיוחד עכשיו. ונכון, לא באמת תמצאו סיבות להישאר בספר הזה, אבל כן המון תובנות חכמות, חדות ושנונות על החיים שלנו במקום הזה. 

לא מדובר בפרוזה, למרות שהגבולות די מטושטשים, אלא באסופת מסות שבמרכזן סוגיות מרכזיות בחברה הישראלית בעשור וקצת האחרונים, לצד חוויות יומיום אישיות. המסות כוללות יחסי עבודה, סגידה לכסף, אנשים שיש בבעלותם דירות, כאלו שלא, תעשיית ההייטק כ"אסון חברתי", הפרטה, דת העבודה, היריון, אימהות, עצים ועוד. הכל שם כולל, בסוף, 7 באוקטובר.

מדובר באחד הספרים המבריקים והמפתיעים של השנה. המסות כתובות באופן חכם, מצחיק, רגשי, לירי ושובה לב. כתיבה ששוזרת את האינטלקטואלי באישי הקטן והנאבק לכדי ספר שכדאי לקרוא, להחזיק בבית ולחזור אליו שוב ושוב, באופן כללי ובתקופה הנוכחית ביתר שאת.

רוסלקות / דפנה ברשילון

ספר רגיש ויפה שעוסק בהתמודדות עם שכול ואובדן באופן מקורי במיוחד. הרוסלקות הן בנות ים, שחיות במים שמול חוף הדולפינריום. בעברן הן היו נערות שמחות ומלאות חיים, עד שנרצחו בפיגוע בדולפינריום בשנת 2001. מאז הן מנהלות את חייהן בלי להתגלות לאיש מעל פני האדמה, עד שתכניות לפיתוח החוף שיגזלו מהן את חלקת הים שלהן מאלצות אותן לפעול.

אבל הן לא גיבורות הספר היחידות, אלא גם חווי, ספרנית בפנסיה ואחות שכולה, ומארק, אב שכול. השניים נפגשים מדי בוקר בחוף הים ונוצר ביניהם קשר מיוחד, כזה שיוביל את חווי לפגישה עם הרוסלקות. ספר מיוחד שכולל קצת פנטזיה, קצת ריאליזם, הרבה הומור ומבט נבון ומנחם בשכול, טרור ומלחמות.

על הספר "איפה את בקיץ"

כמה נמוך אפשר לרדת, ועוד באיזה גיל. זוהרה כבר בת 40. השיא שלה השנה: מלחמת גירושים שבמרכזה כלב (המנצח: מי שלא יקבל אותו). גם מקצוע של ממש אין לה - מנהלת חנות לספרים משומשים, ומי בכלל קונה ספרים היום? גם זוגיות אין לה, ולמה שתהיה? היא בהידרדרות חופשית ורק השד יודע מה מחכה לה למטה. אה, גופה. אבל רגע.

כשזוהרה מאבדת את המפתח (ככה זה, החיים הם סאבטקסט) ודופקת על דלתה של השכנה, קשר חדש ומפתיע נולד. יש אפילו לקוחה משונה שמתנחלת בחנות וכאמור - גם גופה צצה פתאום. טוב, כל קומדיה רומנטית זקוקה לאחת. כמו בספריה הקודמים שהיו לרבי מכר ("תזכירי לי מי את", "ברוכה הבאה לחיים שלך"), חוזרת נטע חוטר אל המקומות החבולים, שלא ידענו עד כמה כואב בהם, ומציעה טיפול, התחלה חדשה ונחמה. יחסית.

"איפה את בקיץ", נטע חוטר | הוצאת תכלת | 304 עמודים | לרכישת הספר באתר ההוצאה