המתקפה על מערכת העיתון הסאטירי הצרפתי "שרלי הבדו" מעוררת עוד ועוד תגובות בקרב מאיירים ברחבי העולם. נדמה שאין מאייר שנותר אדיש כלפיה. אחרי שבסוף השבוע חזר מפרישתו אודרזו, מאיירו האגדי של "אסטריקס", ופרסם איורי מחווה לקורבנות הפיגוע, נודע אתמול כי גם רוברט קראמב אייר קריקטורה בתגובה לאירועים. וכרגיל אצל קראמב, זו אינה תגובה מעודנת.
קראמב, יוצר קומיקס מחתרתי פורץ דרך שנודע בעיקר בזכות "פריץ החתול", חי בדרום צרפת מאז 1991. סיליה פארבר, כתבת ה"ניו יורק אובזרבר", איתרה אותו בביתו ושמעה ממנו, כמעט במקרה, על הקריקטורה שהכין לבקשת העיתון הצרפתי "ליברסיון".
"אני לא מתכוון לעשות קריירה מהתעמרות בכמה קיצוניים דתיים מזוינים והעלבת הנביא שלהם", הסביר קראמב, "לא הייתי עושה את זה. זה מטורף. אבל אז, אחרי שהמאיירים נהרגו, הייתי חייב לצייר את הקריקטורה הזאת שמציגה את הנביא. הקריקטורה הזאת מראה אותי מחזיק בקריקטורה שזה עתה איירתי - ציור אכזרי של תחת שמתויג כ'תחת השעיר של מוחמד'".
קראמב מודה כי סיכן את עצמו בכך שהחליט לפרסם את הקריקטורה. "הראיתי את זה גם לאשתי (המאיירת אלין קומינסקי-קראמב), והיא אמרה, 'אלוהים אדירים, עכשיו נצטרך להסתתר'. ואז היה לה רעיון לעוד קריקטורה, ששלחנו גם כן ל'ליברסיון', קריקטורה שמראה אותה מביטה בקריקטורה שלי ואומרת 'אלוהים אדירים, הם הולכים לרדוף אחרינו', ואני אומר, 'טוב, זה לא כזה גרוע. וחוץ מזה, הם הרגו מספיק קריקטוריסטים, אולי הם הוציאו את זה מהסיסטם'".
הקריקטורה האמיצה של המאייר הפחדן
קראמב סיפר כי הפיגוע ב'שרלי הבדו' מטריד אותו באשר לכיוון אליו עלולה צרפת להידרדר. לדבריו, האירוע עורר בו את אותן תחושות שעורר בו בשעתו הפיגוע במגדלי התאומים בניו יורק. "דבר כזה, בדיוק כמו ה-11 בספטמבר, נותן לממשלה תירוץ להתפרק, להיות מוכוונת הרבה יותר ל'ביטחון פנים'", אמר קראמב, "והימין מקבל דלק לטיעונים שלו. הימין כאן נכנס חזק בערבים. ובצרפת יש אוכלוסייה ערבית של משהו כמו חמישה מיליון אנשים, רובם רק רוצים לחיות את חייהם בלי הפרעה. הקיצונים האלה הם מיעוט קטן מאוד".
קראמב אמר כי הכיר את ז'ורז' וולינסקי, אחד מהמאיירים שנהרגו בפיגוע. "דיברתי אתו כמה פעמים במהלך עשרים השנים האחרונות, אבל לא הכרתי אותו היטב. לא הפכתי לחלק ממעגל המאיירים בצרפת. כנראה בגלל שאני עדיין לא מדבר את השפה המחורבנת".
בניסיון להסביר מדוע המאיירים ב'שרלי הבדו' התעקשו לפרסם קריקטורות פוגעניות – עניין שבתקשורת האמריקאית מתקשים לעכל בימים האחרונים – אמר קראמב כי "זה קטע צרפתי. לכן יש הרבה סימפטיה להרוגים, הפגנות ענק בפריז". הוא מספר כי "הרבה צרפתים אמרו, 'כן, זה היה בטעם רע, אבל אני מגן על זכותם לחופש הביטוי'. 'שרלי הבדו' פרסמו כל כך הרבה קריקטורות מעליבות על קיצונים מוסלמים, אבל אלה לא היו האנשים היחידים שהם העליבו. הם פגעו בכולם. באפיפיור, בנשיא, בכולם. הם היו חסרי רחמים. זה היה מגזין מאוד מצחיק. הם לא נתנו חסינות לאף אחד".
בארה"ב אין לדברי קראמב מקבילה ל'שרלי הבדו' מאז הקומיקס המחתרתי בשנות ה-70, שבו נטל תפקיד מרכזי. "אבל היום, אני לא חושב שיש משהו שדומה לזה. 'שרלי הבדו' נוסד ב-1969 והמשיך לצאת כל שבוע. ואנשים לקחו את המגזין ואמרו, 'החבר'ה האלה משוגעים'. זה התפרסם במשך כל כך הרבה זמן, וזה ימשיך להתפרסם".
בתשובה לשאלה מדוע החליט בכל זאת להסתכן ולפרסם קריקטורה הפוגעת בנביא מוחמד, ענה קראמב כי "הייתי חייב. ביקשו ממני, הייתי חייב. אחרת, כולם היו שואלים 'איפה קראמב? למה הוא לא אומר כלום? כל הקריקטוריסטים במדינה עשו משהו. מה אתה, מפחד?'. אז הייתי חייב". הוא מספר כי התלבט לגבי הקריקטורה במשך זמן רב, ולבסוף הבין ש"אין לי את האומץ לעשות קריקטורה מעליבה של מוחמד. אז חשבתי, אוקיי, אני הקריקטוריסט הפחדן. וככזה, אני צריך לצחוק על עצמי. אז במקום לצייראת הפרצוף של מוחמד, ציירתי את התחת של מוחמד". וכמו כדי לכסות על עצמו, מסביר קראמב כי המוחמד שבקריקטורה הוא בכלל "מוחמד באקשי" – כלומר, ידידו ראלף באקשי, במאי הסרט "פריץ החתול". "אם הם יבואו אלי, אני אגיד, 'לא, תראו, זה לא מוחמד הנביא, זה מוחמד באקשי'".
עוד ב-mako תרבות:
קריקטוריסטים ישראלים מצדיעים ל"שרלי הבדו"