רוני גלבפיש | צילום:
נועה זני
איזה ספרים מונחים על השידה שלך כרגע?
בשנה האחרונה עברתי כמעט לגמרי לקריאה של ספרים דיגיטליים וסוף סוף השידה שלי מסודרת, אבל עמוסה ספרים. סיימתי לאחרונה את "אליזבת איננה" של אמה הילי, עכשיו אני קוראת את "שם הרוח" של פטריק רותפס, ואחריו אני מצפה בקוצר רוח לקרוא את "עיר חלולה" של רנסום ריגס ו"הקוסמים" המסקרן של לב גרוסמן.
מי הסופרים האהובים עלייך?
ניסיתי להצטמצם, אבל איך אפשר לוותר על אחד מאלה? ק"ס לואיס, אריך קסטנר, ג'ון אירווינג וגבריאל גארסיה מארקס.
מי הדמות הספרותית האהובה עלייך?
האקלברי פין, למרות שאני כבר לא בגיל. הוא פרוע, חופשי ושמח, אבל גם עמוק ורגיש. רוב הדמויות שאהבתי היו יתומים אבודים. פיטר פן, בילבי, אן שרלי. יש ביתמות איזה קו של אמת. כולנו לבד בעולם, ורק על היתום רואים.
איזה ספר את מצטערת שלא כתבת בעצמך?
"אבק כוכבים" של ניל גיימן הוא ספר מבריק ומצחיק מאוד. הדמות המרכזית היא כוכב נופל בדמות אשה, רעיון נהדר שבחיים לא היה עולה על דעתי, לצערי.
איזה ספר קראת ולא הבנת ממה כולם מתלהבים?
כל ספרי יו נסבו, ולמעשה רוב המותחנים הנורדיים. כמו כן, לבושתי, טרם הצלחתי לעמוד על סוד קסמה של מרגרט אטווד, אלא שבמקרה שלה לא איבדתי תקווה ואני ממשיכה לנסות.
איזה ספר היית מכניסה לתכנית הלימודים לבגרות?
"פרשת גבריאל תירוש" של יצחק שלו. ספר מאוד ימני בתפיסת העולם שלו, מבריק ומעורר מחשבה. הוא שמר על טעמו גם אחרי שנים, למרות השפה המאתגרת.
איזה ספר היית שולחת במתנה לראש הממשלה?
"אוליבר טוויסט" מאת צ'רלס דיקנס. אף פעם לא מזיק להיזכר כמה קשה להיות עני וחלש, בטח כשאתה עשיר וחזק.
מה הספר האהוב עלייך ביותר?
אין ספר אהוב. אני הכי אוהבת את עצם העובדה שיש ספרים בעולם, והמון, ושכל הזמן נכתבים עוד. שיש כל זמן אפשרות ללכת לאיבוד בעוד סיפור. ובכל זאת, יש כבר רשימה לא קטנה של ספרים שאני קוראת שוב ושוב, כל החיים כמעט. "אורה הכפולה", סדרת "נרניה", "האקלברי פין", "העולם על פי גארפ". וסביר שכשאלך לעולמי ימצאו בתיק שלי עותק מרוט של "מאה שנים של בדידות", מלא הערות שוליים ופינות מקופלות.
איזה ספר את מתפדחת שעוד לא קראת?
הרשימה ארוכה במידה מביכה. אבל מספיק להיזכר בספריו המהוללים של ג'ונתן פראנזן, שמונחים בהדר על המדף כבר שנים מספר וטרם הספיקותי. לא נעים.
את ספרה החדש של רוני גלבפיש, "אגם הצללים", ניתן להשיג באתר הסופרת
