כמה אפשר להתמכר לטוויטר של יאיר נתניהו? כמה שנותנים ואז עוד. כשמתגברים על סבך הריטוויטים הבלתי נלאה - בסביבות 20 או 30 בשעה - רובם מחשבונות כמו "צבר – כשהמציאות דוקרת", "די לצביעות", "חדשות אמת" ו"אלירז שדה", מגיעים למקומות מופלאים. כאלו שכוללים חיבה לקונספירציות, עלבונות בלתי נלאים, אפס פאסון והיעדר עכבות מפעים. הנה ששת הציוצים הגדולים מהתקופה הטעונה האחרונה, כי חבל שרק אנחנו נהנה:

6. יאיר מודאג שההתבוללות שלו מדאיגה יותר מהתבוללות אחרת

למען הסר ספק, המדינה לא צריכה להתעסק ביחסיו של יאיר עם נורבגית ולא ביחסיה של הבת של גדעון סער עם ערבי. אנחנו לא בנצי גופשטיין, שמבחינתו אין דבר בעולם הזה שהוא לא העניין שלו. תחושת הקיפוח הנתניהואית היא עניין משפחתי גנטי, הם כולם - אולי מלבד אבנר - מרגישים אותה כל הזמן, עסוקים בהשוואה בלתי פוסקת, מדידת סיקורם אל מול זה של אחרים. ולפעמים הם צודקים, אין מה להגיד, אבל לא במקרה הזה. כי יאיר, בין אם זה אתה או הבת של גדעון סער, אין דבר שמחרמן שמאלנים יותר מהתבוללות.

 5. יאיר מחליף את דגל ישראל בדגל צפון קוריאה

וגם שם אימוג'י של דגל צפון קוריאה בשמו. כאילו, כדי לרמוז שמדינת ישראל היא דיקטטורה איומה, מלאת זוועות, אפופת צנזורה, אפלה ומושחתת? כנראה. וזה בסדר, אנחנו יודעים שהאוריג'ין סטורי שמשפחת נתניהו מספרת לעצמה הוא כזה שבמסגרתו הם תמיד הקורבן, אבל מה עם העניין הקטן שלפי המודל הזה ביבי צריך להחליף את תמונת הפרופיל לקים ג'ונג און. 

4. יאיר מכריז שטראמפ הוא הנשיא שלו

הנשיא ריבלין השמיע ביקורת על ראש הממשלה? שום בעיה, יאיר נתניהו הכריז שטראמפ הוא הנשיא שלו. עכשיו, יכול להיות שליאיר נתניהו יש אזרחות שפספסנו, יכול להיות – כמו במם חמוד שנפוץ ברשת – שהוא הלך להוציא דרכון פורטוגלי, ואז הנשיא שלו הוא בכלל מרסלו רבלו דה סוזה (תודה ויקיפדיה).

אבל האמת היא שיותר מהכל, פוסט "הנשיא שלי" מזכיר את אמו של יאיר, שרה, שכבר לפני 20 שנה הוקלטה באמירת "נעבור לחוץ לארץ. שהמדינה תישרף". כלומר, הפער המדהים בין להיות המשפחה שעומדת בראש המדינה, לנכונות לזרוק אותה בשנייה כשמשהו לא בא לך סבבה. טראמפ הוא לא הנשיא של יאיר נתניהו, כי יאיר נתניהו לא אמריקאי, ולמרות שבמהלך חייו הוא בטח עוד ינסה – הוא גם לא יהיה. וגם לנו זה חבל. 

3. יאיר ממשיך לטנף על גיא פלג

הוא כבר קרא לו דמבו פעם, בציוץ מלפני כמה חודשים הוא גם קרא לו "רכלנית קטנה ומרושעת", ובציוץ מלפני מספר ימים הוא כתב "ערוץ התעמולה הבזוי 12, בהובלת הרכלנית גיא פלג (המכונה דמבו)". ואמנם דמבו הוא עלבון מדהים, יש בו נבזות ילדותית מרהיבה, אבל מעניינת יותר הפנייה לפלג בלשון נקבה על מנת להביע זלזול ושנאה, שמובילה לתהייה – כמה מיזוגן אפשר להיות? אבל האמת שיותר משנאת נשים, פשוט מדובר בסגנון ספציפי מאוד, דיבור של הומואיות, שהופך אותו לז'אנר השחרה כיפי.  

2. יאיר קושר את שי ניצן לאילומיניטי

כמה יאיר נתניהו אוהב קונספירציות? בואו נאמר שכל יום שבו הוא לא יוצא מארון מאמיני כדור הארץ השטוח הוא הפתעה. כולנו זוכרים את פוסט הרפטליאנים היפהפה, והשבוע יאיר גילה לנו שהוא גם חזק בענייני האילומיניטי, עם סדרת ציוצים מטורללת שקושרת את שי ניצן לינשופים, לג'פרי אפשטיין ולחותם האילומיניטי שהיה מוטבע עליו ינשוף. ניחוש: יש לו דעה מוצקה לגבי חפותו של רומן זדורוב והאינטרסים המרושעים של חברות התרופות והחיסונים.

1. יאיר מגיב "ד"ש מסבא" לנכד של רבין  

טוב, זה כבר מלפני שבועיים, אבל אי אפשר לפסוח על התגובה המדהימה של יאיר לציוץ של יונתן בן ארצי, נכדו של רבין. בן ארצי כתב שהוא מקווה שזו הלחימה האחרונה תחת נתניהו, וזכה לתגובה הקצרה והמפעימה "ד"ש מסבא" + אימוג'י נשיקה באויר (שזה, כידוע, אימוג'י שעוצב פעם לכבוד יום הפאסיב אגרסיב הבינלאומי ואיכשהו תפס). ותראו, זאת חתיכת תגובה. בנו של ראש הממשלה היוצא לועג לנכדו של ראש הממשלה שנרצח על ידי שימוש בסבו. זה וואו, זה מצחיק (מה לעשות) ואכזרי ונתקע בגרון עד כדי כך, שאי אפשר שלא לתהות מה יקרה פה כשיאיר כבר לא יהיה בנו של ראש הממשלה. כאילו, אם זה הממלכתי שלו, מה יהיה כאן ביום שאחרי? לאן עוד אפשר לשאוף?