תעשיית התרבות הישראלית ספגה השנה מכה חזקה אחרי סגירת אולמות הקולנוע, התאטרון ושאר חללי ההופעות בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, אולם פסטיבל הקולנוע בירושלים נערך גם נערך, ואף בחר שורה של זוכים. הערב (16.12) פורסמו שמות הסרטים שזכו בקטגוריות התחרותיות בפסטיבל, שזו שנתו ה-36, ונערך השנה במתכונת מקוונת שאפשרה למבקרים לצפו בסרטים בבתיהם. הזוכים הגדולים ביותר בתחרויות הישראליות הם הסרטים "מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם" של דני רוזנברג ו"ילדים" של עדה אושפיז. בתחרויות הבינלאומיות, הזוכים הגדולים ביותר הם "אטלנטיס" של ולנטין ואסיאנוביץ' האוקראיני ו"עוזרת אישית" של קיטי גרין האמריקאית.
פרס חג'ג' לסרט העלילתי הטוב ביותר (שמוענק באמצעות הקרן לירושלים) ניתן לסרט "מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם" של דני רוזנברג. חבר השופטים אמר על הסרט כי "סרטו המקורי, החשוף, המדמם, של דני רוזנברג הוא סרט מלא באהבה לקולנוע ובאהבת אב, שבשילוב מבריק של חומרים דוקומנטריים ועלילתיים, מצליח לאפשר הצצה לנפשו האובססיבית של במאי קולנוע במרדף אחרי דמותו ההולכת ונעלמת של אביו החולה". הסרט זכה גם בציון לשבח בפרס השחקן המצטיין ע"ש ענת פרחי, שהוענק למרק רוזנבאום על הופעתו בסרט. כמו כן, הסרט קטף את פרס העריכה (שהוענקו לנילי פלר וגיא נמש) ופרס המוזיקה, שהוענק ליובל סמו.
פרס GGWE לסרט הביכורים הישראלי הטוב ביותר הוענק לסרט "אסיה" של רותי פרי-בר, בכיכובה של שירה האס ("המורדת"). לפי חבר השופטים, "'אסיה' הוא דיוקן אינטימי יפהפה וקולנועי של אם ובתה בתהליך דעיכה ופרידה. הסרט, העשוי בצנעה ובדיוק רב, מצליח להתבונן באופן עדין אך חסר רחמים במציאות אנושית מורכבת". הסרט זכה בעוד מספר פרסים, בהם פרס השחקנית המצטיינת שהוענק לאלונה איב על הופעתה בסרט, ופרס אהרון עמנואל לצילום, שהוענק לדניאלה נוביץ. פרס דליה סיגן לתסריט הוענק לדנה אידיסיס ("על הספקטרום") בעבור הסרט "הנה אנחנו"; פרס נוסף בתחום המשחק הוענק לשחקנים שי אביבי ונועם אמבר על הופעותיהם באותו סרט, מאחר ועל פי חבר השופטים "הם צמד בלתי ניתן להפרדה".
פרס נחמה ריבלין לסרט הבינלאומי הטוב ביותר הוענק לסרט "אטלנטיס" של ולנטין וסיאנוביץ' האוקראיני. לפי חבר השופטים, "הסרט מציג אדם היוצא למסע חיפושים אחר סימני חיים, משמעות והתחדשות בשממה פוסט-מלחמתית. השפה הפיוטית הייחודית של 'אטלנטיס' מהדהדת הרחק מעבר לזמן ולמקום שבהם מתרחשת העלילה. התמונות מהסרט ייחרטו בזיכרונכם למשך זמן רב". ציון לשבח הוענק לסרט "לאן את הולכת, אאידה?" של יסמילה זבניץ' הבוסנית.
פרס דיאמונד לסרט התיעודי הטוב ביותר הוענק לסרט "ילדים" של עדה אושפיז, המתעד את החיים תחת כיבוש. חבר השופטים התפייט ונימק: "בסרטה מביטה עדה אושפיז למציאות בעיניים תרתי משמע. לצד תיעוד ישיר ונוקב שבו היא מאפשרת לילדות אותן היא מצלמת להביע בחופשיות מוחלטת את עצמן ואת 'האמת' שלהן על חיים תחת כיבוש, היא גם לוכדת את האמת השנייה, הפנימית יותר, של הציווי - לעתים מפורש ולעתים מובלע - לכבוש את הכאב, העצב התסכול והפחד שהם מנת חלקן". הסרט זכה גם בפרס אהרון עמנואל לצילום והוענק לדנור גלזר.
פרס דיאמונד לבימוי סרט תיעודי הוענק לדרור מורה על סרטו "הגורם האנושי"; פרס קמינגס לעריכה הוענק לשירה הוכמן על סרטו של ברק הימן "דני קרוון"; פרס המוזיקה בחסות אנובה מיוזיק הוענק לסרטו של עופר פנחסוב "אהובה עוזרי: צלצולי פעמונים; ציון לשבח הוענק לבמאי אלעד דוידוביץ'-שיקוביץ' על סרטו "מרפסת".
פרס דיאמונד לסרט העלילתי הקצר הטוב ביותר הוענק לסרט "מותו של זה" של אבישי סיוון. פרס משפחת שגריר ליוצר המבטיח הוענק לאמרי דקל-קדוש על סרטו "התאונה". פרס הסרט התיעודי הקצר הטוב ביותר הוענק לסרט "המשימה חברון", שביימה רונה סגל. ציונים לשבח ניתנו לבן זיו על סרטו "מרחבים", לסאלח סעדי על סרטו "בורקס", לנעמה שוחט על סרטה "שלושה דברים שהלכו לאיבוד" וגם לסרט האנימציה "את עדיין שם?" של נדב שפר, בן אליה וענן גיבסון.
בתחרות לאמנות וידאו וקולנוע ניסיוני, הוענק פרס ליה ון ליר לחביב קפצון על הסרט "כוח", ופרס קרן משפחת אוסטרובסקי הוענק לְקרן רוסו על הסרט "יונקרהאוס". פרס GWFF לסרט ביכורים בינלאומי הוענק לסרט "עוזרת אישית" של קיטי גרין האמריקאית. על פי חבר השופטים, "הפרס מוענק על מתן ביטוי אסתטי לקלאוסטרופוביה וסיוטי לילה של אלו החיים בסיטואציות של חוסר כח מוחלט. על כישוריה של הבמאית לגרום לקהל להבין הרבה מבלי להראות הכל, ועל ההופעה היוצאת מן הכלל של ג׳וליה גרנר בתפקיד הראשי".