חובבי השירה היפה התעוררו שלשום לשיר חדש ומפתיע של המשוררת המוערכת אגי משעול. במדור "שיר ביום" בעיתון "ידיעות אחרונות", פרסמה המשוררת שיר חדש שעוסק, מכל הנושאים בעולם, דווקא בזמר האהוב שלמה ארצי. השיר נקרא "גרופית" והוא מתאר נסיעה בין עירונית במהלכה שומעת משעול את שיריו של ארצי, מתחברת למילים האהובות, שרה, צוחקת ומזיזה את הכתפיים בריקוד "אתיופי". ארצי שבוודאי הוחמא מהמחווה, אף פרסם את השיר בעמוד הפייסבוק שלו:

בתור חסידים ותיקים של המשוררת החשובה, כמו גם של הזמר האגדי, היינו חייבים לשמוע ממשעול עוד על ההערצה חסרת הגבולות שהיא רוחשת לארצי. האם מדובר בתחילתה של מסורת חדשה בשירתה של משעול? האם מצפים לנו עוד שירים דומים על סלבריטאים ואושיות תרבות? בשיחה עם משעול, היא הופתעה דווקא מהעניין שגילינו בשיר הקטן:

"זה באמת מפליא, איך הגיע אליכם השיר הזה? מה העניין שגיליתם בו?".

מה זאת אומרת, הוא היה בעיתון.

"נכון, אבל אוקיי...".

המפגש בין תרבות גבוהה לתרבות פופולארית תמיד מעניין אותנו. זה מקרה מיוחד, שאחת המשוררות החשובות בארץ כותבת על כוכב פופ.

"הבנתי".

מעניינת אותנו שאלת ההערצה לשלמה ארצי. למה החלטת לכתוב שיר על שלמה ארצי?

"השיר הזה נכתב באחת הנסיעות שלי, אני המון נוסעת ונוסעת עם מוזיקה. כתבתי את השיר הזה כשחזרתי יום אחד מתל אביב. יש לי ביונדאי, יש 'בילד-אין' בתוך היונדאי המון אפליקציות של מוזיקה, שנות ה-60, 70, רטרו, ג'אז וכל מיני. והזמר היחיד בעברית זה שלמה ארצי".

"עכשיו, כשאני נוהגת ושומעת מוזיקה, אני שרה עם המוזיקה. נו מה. כשנוהגים ושרים ויש חושך, אז כל השירים נדמה שזה עלינו, זה כל היופי. ניסיתי להיכנס באמת לראש של גרופית, כמו שקראתי לשיר. אני לא החלפתי בחיים שלי מילה עם שלמה ארצי".

באמת? לא פגשת אותו אף פעם?

"הייתי בהופעה שלו, ואני חושבת שהוא פרפורמר מדהים. הייתי לאחרונה בקיסריה, בהופעה שלו בקיסריה לפני חודש".

ממתי את אוהבת אותו?

"אני אוהבת אותו כל השנים. אנחנו פחות או יותר אותו גיל. ואני מאוד מאוד אוהבת אותו כמוזיקאי, מ'גבר הולך לאיבוד' ו'דרכים' ו'חום יולי אוגוסט'. זה שירים שצרובים לי בהארד דיסק של הנשמה".

את מצליחה להבין את המילים שלו?

"בוודאי, כן. אם אתה מצליח להבין את המילים שלי, אני מצליחה להבין את המילים שלו".

זה כמו שרוקחים מבינים את הכתב של הרופאים.

"כן, לגמרי. אפילו המשפטים הכאילו מוזרים, אפילו ראיתי את הפארודיה של 'מה קשור', אתה מכיר את זה?".

לא...

"אוקיי, לא משנה... עובדה שדווקא המשפטים הכי תמוהים כביכול, החתול שמחשב את קיצו לאחור, דווקא אותם זוכרים, כי יש בהם משהו קצת נגד ההיגיון".

הוא משורר בעיניך?

"משורר זה מילה גדולה, לא הייתי מגדירה אותו כמשורר. הוא זמר יוצר ופרפורמר אדיר, היכולת שלו להחזיק בכף ידו כבר חמישה עשורים אלפי אנשים שניצתים מהרגע הראשון, שזה חוויה כמעט רלגיוזית (דתית), היכולת המדהימה שלו לתת את עצמו לקהל ולקבל טונות של אהבה בחזרה, זה מדהים".

את שרה אתו בהופעות?

"בוודאי, מה זאת אומרת. אני חלק מכל הגוף הזה, זה כיף".

קיבלת תגובות לשיר?

"כן, הפייסבוק שלי... כן, זה באמת היה יום מלא תגובות".

ומשלמה ארצי שמעת משהו?

"לא, לא החלפתי אתו מילה בחיים".

אז בעקבות ההצלחה של השיר הזה, אולי תחשבי לשלב בשירים הבאים שלך עוד סלבס? אולי יהודה לוי, בר רפאלי, אנשים קצת יותר מקליקים.

"לא, זה לא הולך להיות עכשיו מחזור שירים, זה משהו חד פעמי".

מה עם איזה עומר אדם, לתת גם למוזיקה המזרחית איזו מחווה? מי יודע, אולי תשמעי עומר אדם וזה ייכנס לך ללב.

"תשמע, אני שומעת גם עומר אדם, אני שומעת דודו טסה, אני שומעת, כל מה שיש אני שומעת. אני אוהבת מוזיקה. אבל לא, אני לא חושבת שזה הולך להתפתח למחזור או משהו כזה, ממש לא".

אז שלמה ארצי זה האחרון?

"אין לדעת, שירים הרבה פעמים כותבים את המשורר ולא הוא אותם. אבל זה נכנס לי לתדר, מה יהיה הלאה, אני לא יודעת. אבל אני לא חושבת שאתחיל עכשיו לכתוב שירים על זמרים, לא".

טוב, שתלתי את הרעיון, מי יודע, כשתשמעי שיר של עומר אדם... זורק ת'עניבה זה שיר מאוד יפה.

"איזה?".

זורק את העניבה, זורק ת'עניבה.

"אה, אוקיי".