הקולנוען זוכה פרס ישראל יהודה ג'אד נאמן הלך לעולמו הבוקר (ראשון) לאחר מאבק במחלת הסרטן, כמה ימים לפני יום הולדתו ה-85. נאמן היה גם חוקר ומרצה לקולנוע באוניברסיטת תל אביב במשך עשרות שנים, רופא בהכשרתו ומשורר, ושירת כרופא גדודי במלחמת ששת הימים, במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים. נאמן קיבל את עיטור המופת על טיפולו בפצועים בקרב אום אל כתף.
במהלך הקריירה הארוכה שלו, נאמן ביים והפיק סרטים עלילתיים ותיעודיים רבים שעסקו בכיבוש, במלחמות ישראל וביחסי יהודים וערבים. סרטו העלילתי הראשון, "מסע אלונקות" מ-1977, עוסק במסכת התעללות בחיילים בטירונות שמסתיימת בהתאבדות של חייל, שאותו שיחק מוני מושונוב. עוד לפני כן, יצר את "השמלה", סרט שהורכב משלושה סיפורים קצרים והשתתף במסגרת "שבועיים של במאים" בפסטיבל קאן 1969. סרטו "מגש הכסף", שצולם בזמן מלחמת לבנון הראשונה, נכתב בהשראת סיפורו של אודי אדיב, פעיל השמאל שהורשע בריגול לטובת סוריה.
רם לוי, אורנה בן-דור וענר פרמינגר, חברי הוועדה שהחליטה להעניק לנאמן את פרס ישראל לאמנות הקולנוע לשנת תשס"ט, כתבו בין השאר כי "סרטיו, שהקדימו תדיר את זמנם, הציגו דרכים חדשות להתבוננות בערכי היסוד של החברה הישראלית ובדרכי הייצוג שלהם על המסך", וגם כי "על אף נימתם הביקורתית והחתרנית של סרטיו ומאמריו, הם משקפים את זיקתו העמוקה לעם ולמדינה".
נאמן נולד בתל אביב ב-1936 לאב יליד מזכרת בתיה ואם שעלתה מצרפת. היה נשוי לחוקרת המוח פרופ' תלמה הנדלר ולזוג שתי בנות, ליבה ורננה. בנות משפחתו מסרו כי "ג'אד אהובנו נלחם במחלת הסרטן עד הרגע האחרון, כפי שנלחם כל חייו על מה שאהב והאמין בו. הוא אהב את החיים ולא הפסיק ליצור, לחלום ולקוות. ביום חמישי האחרון נערכה קריאת תסריט לסרט שעמד ליצור יחד עם עמית ליאור, דן רונן ומורן עובדיה על פוסט טראומה לאומית ומלחמת יום כיפור. ההקראה, בהשתתפות שחקנים, תועדה וג'אד הספיק לראות חלק מחלומו מתגשם. הוא נלחם על עשיית הסרט עד נשימתו האחרונה. הוא ישאר חקוק בליבנו".
מפיקת הקולנוע אסנת טרבלסי, שעבדה עם נאמן שנים רבות, אמרה ל-mako כי הוא מהווה השראה ליוצרים רבים. "ג'אד היה המורה שלי. המורה שהאמין בי וראה בי את מה שאני לא יכולתי אז לראות", אמרה. "הוא היה מורה הדרך שלי ושל עוד רבים אחרים ורבות אחרות. הוא היה המורה שהאמין בחלומות ועזר להגשים אותם. הרצון שלו להמשיך וליצור עד הרגע האחרון בחייו מהווה השראה עבורי ועבור ציבור היוצרות-ים שאבל על לכתו מאיתנו".