רחלי רוטנר, עוקבת פעילה בדפי האקדמיה ברשתות החברתיות, מצאה לנכון לבקר את פעילות האקדמיה בלשונה החדה והמשעשעת, וגם להשיא כמה עצות על חידושי המילים.
אבל היא לא הסתפקה בזה אלא התלוננה על בזבוז כספי המיסים של הציבור בעצם קיומו של המוסד העליון ללשון העברית. כדי להרגיע את ציבור הקוראים חשוב להבהיר מה עומד במרכז עשייתה של האקדמיה. ולא - אלו אינם חידושי המילים. האקדמיה כשמה כן היא - מוסד מחקר. עיקר עשייתה הוא העמדת מפעל המילון ההיסטורי ואיסוף הספרות העברית לדורותיה, ניתוח כל המילים בה ויצירת קונקורדנצייה ענקית שהיא בסיס לכתיבת ערכי המילון. אלא שהמפעל הזה אינו "סקסי", הודעות לעיתונות בעניין הזה אינן מרגשות את הציבור ולכן אין לו ביטוי בתקשורת.
לפני כמה חודשים הפכה האקדמיה את אתר הבית שלה למרכז למילה העברית. שכללנו מאוד את מנוע החיפוש באתר, הוספנו מילון עברי-עברי (על בסיס מילון ההווה), העלינו יישומון של נטיית הפועל ובו לוחות נטייה של כל הפעלים בעברית. המאגר הזה וגם אתר מונחי האקדמיה ו"מאגרים" של מפעל המילון ההיסטורי - כולם מקושרים זה לזה במנוע החיפוש החדש. כל מי שיש לו שאלה בעברית יכול לקבל שפע של מידע מוסמך ונגיש באתר האקדמיה.
המזכירות המדעית של האקדמיה משיבה על 1,500 פניות בחודש במערכת פניות ייעודית - נוסף על עשרות רבות של שאלות ביום ברשתות החברתיות. הפונים נענים במהירות ומקבלים תשובות מקצועיות. לשמחתנו הרבה, הפונים מביעים את שביעות רצונם הרבה מן השירות הזה - שאין לו אח ורע בשום מוסד אחר.
ועכשיו לענייני חידוש המילים והמינוח העברי: ממפעל המינוח הענק של האקדמיה ושל ועד הלשון שלפניה אפשר להתרשם בעיון באתר מונחי האקדמיה במרשתת. רוב רובם של המונחים שייכים למילונים מקצועיים שנקבעו בוועדות מינוח במגוון רחב של תחומים. חברי הוועדות - הן נציגי המקצוע הן אנשי הלשון - השתתפו ומשתתפים בפעילות הזאת בהתנדבות מלאה ולא על חשבון משלם המיסים. האתר והמונחים שבו משרתים את המתרגמים, את אנשי המקצוע ואת הציבור הרחב, ונותנים מענה לצורך במינוח העברי.
כיצד הייתה נראית העברית ללא המילים האלה: עיצומים, הפרטה, שירותי הסעדה, מתג, נתיך, מְחית, כריך, ניטור, צנתור, עיור, אשרור, שדולה, משוב, מסוע, מסוף, דרג, מדרג, צג, תשדיר, תמסיר, חד־סטרי, דו־נתיבי, מיטבי, יוקרה, חלופה, מתווה, תחלופה, מכולה, מסעף, מֶחלף, תחולה, מסרון, קדימון וידוען.
אלו מילים שכבר מוכרות לכול, ולכן נראות מוצלחות מאוד. אבל גם מילים חדשות יותר עושות את דרכן אל תוככי העברית: כך הן תַּצְרֵף (פאזל), חישכון (בלאקאאוט), יעפת (ג'ט לג), הֶסכת (פודקאסט), אקווה (אקוויפר) וסחריר (ספין).
המילים גלידה ופצצה, מונית ויוזמה נשמעו בתחילת הדרך מוזרות לדוברי השפה, אך עם הזמן הן נקלטו ועכשיו הן נשמעות לנו מצוין. כך יקרה גם למילים החדשות - אם הציבור יאמץ אותן, ובעיקר אם ציבור העיתונאים יקבל על עצמו מדי פעם לוותר על היוקרה (פרסטיז'ה) המדומה בשימוש במילים לועזיות.
על טיבם של החידושים - צירופים או מילים יחידות - אפשר להתווכח. מה שברור הוא שלא טיבם של החידושים חורץ את גורלם אלא נכונותם של המשתמשים להשתמש בהם. ועכשיו הציבור מוזמן להציע הצעות מבריקות ומקוריות תמורת המילים GIF, גרפיטי ונוסטלגייה. אסיים בגילוי נאות, הדברים נכתבו לא על חשבון משלם המיסים.
רונית גדיש היא המזכירה המדעית של האקדמיה ללשון העברית