בשנת 2009, אמנדה נוקס בת ה-22 הורשעה ברצח מרדית' קרצ'ר - סטודנטית בריטית שגרונה שוסף באכזריות שנתיים קודם לכן, כשהשתיים חלקו דירה באיטליה. נוקס, יחד עם גבר איתו ניהלה רומן קצר בשם רפאל סוליסטו, נשלחה ל-26 שנות מאסר והפכה למדוברת בכל העולם, כשהכינוי "הרוצחת הסקסית" מוצמד לה פעם אחר פעם. לימים, נוקס וסוליסטו ערערו על גזר הדין שלהם, שוחחרו ממאסר, ובמרץ 2015 זוכו מכל אשמה באופן רשמי. רודי גוויד, אדם אחר שה-DNA שלו נמצא בזירת הרצח, נעצר ונשלח למאסר.
סיפורה של נוקס, מטבע הדברים, משך לא מעט תשומת לב תקשורתית - והוא עמד במרכזם של סרטים וסדרות רבים, כולל סרט דוקומנטרי שעלה בעבר בנטפליקס. לרשימה המתארכת של יצירות אודותיה ובהשראתה של נוקס מצטרף בימים אלה "Stiilwater": סרטו החדש של הבמאי טום מקארתי ("ספוטלייט"), בכיכובם של מאט דיימון, קמיל קוטין ("10 אחוז") ואביגיל ברסלין, שהוקרן לראשונה בתחילת החודש בפסטיבל קאן. בסרט, דיימון מגלם אב שמאחד כוחות עם אישה צרפתייה (קוטין) במטרה להוכיח את חפותה של בתו (ברסלין), שנכלאת בצרפת לאחר שהיא מואשמת ברצח שלא ביצעה.
למרות ש"Stillwater" לא מתייחס לסיפורה של נוקס באופן מפורש - דמותה של ברסלין נקראת אליסון בייקר - העלילה הבדיונית שבמרכזו מבוססת בצורה די ברורה על אותם אירועים אמיתיים, ומקארתי עצמו אף אישר זאת בעצמו בראיון שהעניק לאחרונה למגזין ואניטי פייר. מי שלא הצליחה להישאר אדישה לאותה הקבלה היא נוקס עצמה, שבמהלך סוף השבוע העלתה לחשבון הטוויטר והבלוג שלה פוסט מפורט בו יצאה נגד הסרט שמשתמש בסיפור חייה מבלי להזכיר אותה בשמה (או להעניק לה קרדיט כלשהו).
"האם השם שלי שייך לי?", תהתה נוקס בתחילת דבריה, "האם הפנים שלי שייכים לי? ומה לגבי החיים שלי? הסיפור שלי? למה משתמשים בסיפור שלי כדי לדבר על אירועים שאין לי שום קשר אליהם? אני חוזרת לכל השאלות האלה כי אנשים אחרים ממשיכים להרוויח מהשם, הפנים והסיפור שלי ללא הסכמתי. במקרה הכי טרי, מדובר בסרט 'Stillwater'".
הדמות בסרט ששואבת השראה מנוקס, יש לציין, לא זוכה לגורל דומה לשלה: בעוד שבמציאות נוקס נוקתה מכל חשד על ידי הרשויות, בסרט העלילה עוצבה לפי "דרישות תסריט", כפי שהגדיר זאת מקארתי, ובת דמותה של נוקס מתגלה ככזו שהובילה בצורה מסוימת למותה של שותפתה. "איך אתם חושבים שזה משפיע על המוניטין שלי?", תהתה נוקס.
במהלך השרשור הארוך, נוקס התייחסה גם לאחת הכתבות שעלו בוואניטי פייר אודות הסרט החדש, והתייחסו לפרשת הרצח כאל "הסאגה של אמנדה נוקס". כל זה, חשוב להזכיר, כשהיא עצמה אינה קשורה למקרה. "למה זה קשור? האם זה קשור למשהו שאני עשיתי? לא. זה קשור לאירועים שנבעו מהרצח של מרדית' קרצ'ר, שבוצע על ידי שודד בשם רודי גוויד. זה מתייחס להתעקשות של התביעה לא להכיר בטעויות שלהם, שהובילו לרשויות האיטלקיות להרשיע אותי באופן לא מוצדק".
"בכך שהוא בודה גרסה שנוטלת ממני את חפותי, את חוסר המעורבות המוחלט שלי, בכך שהוא מוחק את חלקן של הרשויות בהרשעת השווא שלי, מקארתי מתחזק את התדמית לפיה אני אשמה ולא ניתן לסמוך עליי", סיכמה נוקס, שביקשה מהבמאי ומדיימון לדאוג שכל עיסוק ברצח עצמו יוגדר כ"הרצח של מרדית' קרצ'ר", ולא "רצח השותפה של אמנדה נוקס", כפי שקרה לאחרונה באחד מכלי התקשורת האמריקאיים. "האפשרות היחידה שלי היא לשבת בשקט בזמן שאנשים מנסים לעוות את התדמית שלי, או להילחם כדי להחזיר את המוניטין הטוב שלי שנהרס על לא עוול בכפי".
Does my name belong to me? My face? What about my life? My story? Why does my name refer to events I had no hand in? I return to these questions because others continue to profit off my name, face, & story without my consent. Most recently, the film #STILLWATER.
— Amanda Knox (@amandaknox) July 29, 2021
/ a thread