עולם התרבות נפרד היום (רביעי) מאחד מענקי הקומדיה בארץ ואגדת הטלוויזיה המקומית יגאל שילון, שהלך לעולמו בגיל 78. מבית החולים איכילוב נמסר מוקדם יותר היום כי "בשבוע האחרון שילון חש שלא בטוב. הוא נפטר הבוקר בשנתו עם חיוך על שפתיו כשבני המשפחה מסביב מיטתו".
שילון היה דמות בולטת בקולנוע ובטלוויזיה הישראלית, וכנראה האיש הבולט ביותר בז'אנר הפספוסים והמתיחות בארץ. הוא ביים כמה מסרטי המתיחות המצליחים בשנות ה-80, ומזוהה בעיקר עם תוכנית המתיחות המצליחה "פספוסים", שעלתה בשנות ה-90 ושאותה הנחה וביים שילון במשך 14 שנים. אחד משותפיו המרכזיים לתוכנית היה הקומיקאי אלי יצפאן, שהשתתף ב"פספוסים" לצד שילון במשך כ-12 שנה. בשיחה עם mako סיפר יצפאן על התחושות בעקבות הבשורה על מותו של יגאל: "זה שבוע לא פשוט. זה התחיל בהלוויה של יעקב כהן, וזה היה בום גדול מאוד הבשורה על מותו של יגאל. הוא היה איש מאוד מרכזי ומהותי בחיים שלי, החיים האומנותיים והטלוויזיוניים.
"התחלתי לעבוד איתו כשהייתי צעיר מאוד, בן 23 או 24. ומתוך 14 שנה של מצלמה נסתרת עבדנו ביחד 12 שנה. וזו עונה אחרי עונה, זה חתיכת חיים, לא תוכנית של עונה אחת או שתיים. כשהתחלתי לעבוד עם יגאל הילדים שלו היו קטנים, וגם אצלי הילדים נולדו לתוך התוכנית. אחרי חלקם נסעו איתנו בעולם כי כבר לא יכולתי לעשות מתיחות בארץ. וכל נסיעה הייתה כאילו אתה טוען תותח, מכניס אליו את הפגז, ועכשיו צריך לירות אותו – לראות במה אנחנו פוגעים באותו יום. אתה יוצא ליום צילום, ובמתיחות מה שאתה מצליח להוציא מאותה סיטואציה זו המתיחה. ואני זוכר שרוב המתיחות שעשינו יחד עבדו, שזה פרי מוחו, אני רק המבצע. הרעיונות לבדיחות זה הוא. הוא פעם אחת אמר לי ש'הפכת לי את כל המחשבה בעניין של המתיחות – שהמותח הוא המצחיק, לא אלה שנמתחים'. וזה היה אושר גדול בשבילו - שהמתיחה הייתה מצחיקה".
עוד סיפר יצפאן על העבודה המשותפת עם שילון ב"פספוסים": "זה היה 30 ומשהו תוכניות בעונה. אף אחד לא היה יכול לעשות את זה חוץ ממנו. פרפקציוניסט מטורף, כל דבר הוא זוכר, כל מתיחה. אלה חוויות של משפחה, בכל מה שעברנו ביחד. הוא משאיר אחריו כל כך הרבה זכרונות טובים, שמלאים בצחוק וברגש, ויש מלא אמנים שאומרים לו בלב תודה. ומעל הכל אני הכי אומר לו תודה, מכיוון שהוא באמת היה אחד מהראשונים ששלפו אותי מאולפני הרצליה וחיבר אותי אליו, והפכנו להיות צמד יוצרים. יש לי מופע הערב בבית החייל. אני רציתי להקדיש את המופע ליעקב כהן, עכשיו אני אקדיש אותה לשניהם יחד. אני אזכור אותו תמיד, כל עונה איתו היא זיכרון של עולם ומלואו".
בשנותיו האחרונות, שילון היה משותק ברוב גופו (ולמעשה שלט רק ביד ימינו ובראשו) אחרי שנפל בביתו ונחבל בראשו בשנת 2020. שילון חשף זאת בסרט "מה קרה ליגאל שילון?", אותו ביים והפיק יחד עם בניו ירון ואייל, ויצר יחד עם ארז טל. הסרט שודר בקשת 12. "אחד הפספוסים הכי גדולים שלי זה איך שלא החזקתי את המשקוף לפני שנתיים ונפלתי", אמר בו. אבל באותו סרט גם הבהיר: "אני מרגיש שאני חי - ממש חי. בשיא החרא - יש גם חיים".
בסרט אודותיו גם סיפר שילון על שגרת חייו החדשה בעקבות השיתוק. "אני רואה כדורגל, רואה סדרות. אבל אני מת, הגוף שלי בעצם מת. אני לא הולך, אני עולה למיטה עם מנוף, יורד מהמיטה עם מנוף. אני לא יודע אם להגיד את המשפט הזה, אין לי אומץ להגיד אותו, אבל, לא הייתי שנה וחצי בשירותים".