הם גדלו זה לצד זה בבוסטון, למדו יחד בתיכון ואז כתבו סרט זוכה אוסקר - אבל מסתבר שקריירת המשחק המצליחה של בן אפלק ומאט דיימון התחילה בכלל בסוג של יריבות ידידותית, לפחות לפי אפלק.
בראיון חדש לתכנית רדיו חשף אפלק כי הקריירה שלו כילד-שחקן השיגה שתי מטרות: "אחת, היא נתנה לי אהבה עמוקה לאמנות ולמקצוע הזה", סיפר, "והיא גרמה למאט דיימון לקנא בי כל כך, עד שהיא דחפה אותו לקריירת משחק בקולנוע. כך שאני לוקח קרדיט מלא על כך". שני החברים הטובים, שזכו באוסקר הראשון שלהם על "סיפורו של וויל האנטינג" ב-1997, אפילו למדו אצל אותו מורה לדרמה בתיכון. בראיונות מהעבר, דיימון סיפר כי אפלק "קיבל את התפקידים הגדולים יותר ואת המונולוגים הארוכים יותר".
אלא שאפלק, שזכה בשני אוסקרים במהלך הקריירה שלו (על התסריט של "וויל האנטינג" וכן על הפקת "ארגו") לא תמיד נחשב לשחקן מוצלח במיוחד. באותו ראיון השחקן גם נזכר באחת הפדיחות הגדולות בקריירה שלו - הרגע בו גילה שנשאר על רצפת חדר העריכה של הסרט "באפי ציידת הערפדים".
בסרט, שיצא לאקרנים ב-1992 ונכתב על ידי ג'וס ווידון - שכמה שנים מאוחר יותר הפך אותה גם לסדרה מצליחה - אפלק גילם תפקיד זעיר של שחקן כדורסל בתיכון. "מסתבר שהייתי כל כך גרוע בסרט הזה. היתה לי שורה אחת. היא היתה 'קח את זה', אני חושב", הוא סיפר. אפלק, כך הוא מספר, הרגיש שעשה עבודה סבירה ושהבמאית, פראן רובל קוזוי, נראתה מרוצה - אבל כשצפה לראשונה בסרט בקולנוע הוא הופתע לגלות מציאות אחרת.
"צפיתי בסרט ואמרתי - זה לא הקול שלי. זה לא אני", סיפר השחקן. "מסתבר שהבמאית שנאה את המשחק שלי עד כדי כך עד שהיא מחקה את כל השורה היחידה שלי. אז, כן, דיבבו אותי. באנגלית!".