מפגינים פרו-פלסטינים ופרו-ישראלים התעמתו מחוץ לבית הקולנוע "הפניקס" בצפון לונדון, שעות אחרי שהמקום הושחת בגרפיטי אדום ברקע הקרנת "זריחה שחורה" - סרט תיעודי המגולל את אירועי הטבח בפסטיבל "נובה" ב-7 באוקטובר, מנקודת מבטם של הניצולים לצד סרטונים אישיים מהאסון.
ההקרנה התקיימה במסגרת פסטיבל "סרט", פסטיבל סרטים ישראלי בין-לאומי, שחוגג השנה 13 שנים להיווסדו ונערך כל שנה בערים ברחבי העולם. על קיר בית הקולנוע "הפניקס" נכתב בגרפיטי אדום "לא לארטוושינג", המשטרה פתחה בחקירה.
North London is blue and white
Pro-Palestine racists tried to block a documentary showing the atrocities of Hamas - their murders and sexual crimes
Local Jews and others turned out to protect the cinema and make sure the truth was shown pic.twitter.com/IEZTHxaWpp
"צפון לונדון צבועה בכחול לבן", צייץ השחקן והקומיקאי הבריטי לי קרן, שהביע תמיכה מלאה בישראל מאז 7 באוקטובר ואף הכריז שיעבור לגור בארץ. "גזענים פרו-פלסטינים ניסו למנוע הקרנה של סרט תיעודי המציג את הזוועות של חמאס – הרוצחים ופושעי המין שלהם. יהודים מקומיים ותומכים הגיעו להגן על בית הקולנוע ולדאוג שהאמת תוקרן".
כאמור, מפגינים פרו-פלסטינים, כולל ארגונים מוכרים בבריטניה כמו 'אומנים למען פלסטין', קראו לביטול ההקרנה ואמרו: "פסטיבל סרט הוא חלק מאסטרטגיית הארטוושינג של ישראל שמשתמשים באומנות כדי 'לנקות' את הפשעים שלהם נגד פלסטינים". בתגובה, מאות מפגינים פרו-ישראלים התייצבו מחוץ לקולנוע וקראו קריאות כמו "החזירו אותם הביתה", שרו את ההמנון והשמיעו שירים ישראלים.
המחאות והעימותים כאמור התקיימו על רקע הקרנת "זריחה שחורה" ולמרות הפרישה של שני הקולנוענים הבריטיים מייק לי וקן לואץ' מתפקידם כפטרונים של בית הקולנוע במחאה על עצם הקרנה של סרט במסגרת הפסטיבל.
"ידענו שבתי קולנוע שעבדו עם הפסטיבל בלונדון סירבו להקרין את הסרט", מספר דוקי דרור, מיוצרי הסרט. "לפני שבועיים התראיינתי ל'טיימס' והדגשתי את החשיבות של הקרנת הסרט מול גל ההכחשה וזה עורר הדים. אתמול בבוקר שלחו לי תמונות מהשחתת החזית של בית הקולנוע שהקרין את הסרט".
דרור המשיך: "לא הופתעתי כי זה חלק ממנגנון ההכחשה והניסיון למחוק את הטבח. כשיצאנו עם הסרט לפסטיבלים בעולם בפברואר, לא היו עדיין מחאות סביב ההקרנות, אבל ככל שהסרט קיבל יותר ויותר חשיפה, התחילו הפגנות כוח, שקטות יש לציין, של ארגונים פרו-פלסטינים באוניברסיטאות בפילדלפיה, בוושינגטון וניו יורק. אני מרגיש שההתנגדות לסרט רק מחזקת את המסר שלו - שאסור לעולם לשכוח את הטבח הנורא כי זה הרבה מעבר לשאלת הסכסוך הישראלי פלסטיני. זה עיקרון מוסרי אוניברסלי".
"זו לא הייתה הפתעה. כל הפגנה צריכה כאן אישור מהמשטרה", הסבירה אודליה הרוש, מנכ"לית פסטיבל "סרט" ואחת המייסדות. "הייתה הפגנה, לא מאוד גדולה, של קבוצות פרו-פלסטיניות, ומנגד הפגנה ענקית של ישראלים ויהודים. זה היה ממש כמו מסיבת רחוב עם שירים של עומר אדם וכדומה. בסוף שרו את 'התקווה' ובתוך האולם הוקרן הסרט. המסר העיקרי של כל האירוע הזה הוא לא לביטול תרבותי".