לפעמים נדמה שדווין ג'ונסון בן ה-45 משריץ סרטי קולנוע כשם שהוא עובד על השרירים התלת ראשיים שלו: חזק, מהר והרבה. האיכות שלהם, לעומת זאת, יותר דומה לאחוזי השומן שלו: דלה, צנועה ולפעמים אפילו בלתי קיימת. לזכותו ייאמר שעושה רושם שהוא מודע לסטטיסטיקה הזו, ומדי פעם לוקח עליה בעלות.
כך קרה בסוף השבוע שעבר, יום לפני טקס האוסקר, בו חולקו פרסי הפטל ("ראזי") המסורתיים, עבור הסרטים הגרועים של השנה. ביום האוסקר עצמו פרסם ג'ונסון סרטון באינסטגרם בו הוא מקבל בהכנעה את הפסלון עבור הסרט "משמר המפרץ" אותו הפיק, ואף השתתף בו לצד זאק אפרון.
"גם אני מתרגש בגלל שהרגע הודיעו לו שגם אני מביא הלילה פסלון הביתה", הכריז דה רוק בסרטון. "לא, לא אוסקר – אולי יום אחד – אלא ראזי. הסרט הזה היה כל כך גרוע שהם אשכרה היו צריכים ליצור קטגוריה מיוחדת עבורו".
"הקטגוריה הזו היא 'סרט כל כך מחורבן שאתה בסופו של דבר מתאהב בו'", המשיך ג'ונסון לפרט, "אני לא צוחק. זה אומר שאתה אוכל סנדוויץ' מלא בחרא והוא כל כך רע, שאתה בסופו של דבר מוצא אותו טעים".
לאחר מכן נקט ג'ונסון בטון טיפה יותר רציני ואחראי: "תראו, עשינו את 'משמר המפרץ' עם הכוונות הכי טובות, וזה לא עבד. אבל אני מקבל את הראזי שלי בצניעות ובהוקרת תודה. תודה לכל המבקרים והמעריצים, כי בסופו של יום, זו דרכה של האהבה".
"משמר המפרץ", שהתבסס על סדרת הטלוויזיה המצליחה משנות ה-90, אמנם הרוויח כסף בקופות – 177.8 מיליון דולר מול תקציב של 69 מיליון - אבל זכה לביקורות קוטלות במיוחד ול-18 אחוזים של אהדה באתר Rotten Tomatoes. יחד עם זאת, הזוכה הגדול בראזי היה "אמוג'י: הסרט", שקטף את פרסי הסרט הגרוע ביותר, הבמאי הגרוע ביותר, התסריט הגרוע ביותר והצימוד הגרוע ביותר על המסך.
קבלת הפרס של ג'ונסון היא כשלעצמה אירוע נדיר למדי, כיוון שכוכבים מעטים נוהגים להכיר בכלל בזכייתם בראזי. מי שסללה לדה רוק את הדרך היא האלי ברי, שב-2005 היתה לזוכת האוסקר הראשונה שהגיעה לקבל גם את פרס הראזי שלה על תפקידה בסרט "אישה חתול". סנדרה בולוק עשתה מוב דומה ב-2010.