שנת 2020 תיזכר לעד בזכות הרבה דברים, אך מאורע אחד חשוב שהתרחש במהלכה חמק, כנראה, מהרדאר החברתי בישראל. עם פתיחתה של שנת 2020 הכריזה אגודת הדיאלקט האמריקאי על "מילת העשור" שלה. המילה שנבחרה היא "they" – או ליתר דיוק, "they" בצורת היחיד שלה. לפי נימוקי השופטים, המילה נבחרה על בסיס ההכרה ההולכת וגוברת בשימוש של המילה כדרך התייחסות לאדם שזהותו לא מתיישבת עם כינויי הגוף המסורתיים he או she.
אולי עכשיו, כשאפילו מפורסמים מלב ליבו של המיינסטרים מתחילים לבקש שידברו עליהם כ-they, הגיע הזמן להבהיר כמה הבהרות. ההברה החשובה ביותר היא זאת: כשאדם פרטי (נניח, דמי לובאטו), מבקש שלשון ההתייחסות אליו תהיה they, האדם הזה לא, בשום מצב, מבקש שיתייחסו אליו בלשון רבים - בניגוד למה שחושבים רבים מגופי התקשורת בישראל. מה קורה, למשל, אם אני רוצה לדבר על בן אדם שלישי, שאין לי מושג אם הוא גבר או אישה? בדיוק בשביל מצבים כאלה השפה האנגלית מצאה את אותו פתרון: ה-singular they היחידני והנייטרלי, שאינו מעיד על מגדר מסוים. האמת היא שצורת השימוש הזאת קיימת כבר מאות שנים, כמו שגילה חוקר האנגלית דניס ברון. הוא מצא שימושים ב-they יחידני כבר במסמכים מהמאה ה-14, ככה שזה ממש לא עניין חדש.
הסטורי של פנאי פלוס שמדווח על היציאה מהארון
סטורי שפורסם בישראל בידור על לובאטו
תראו, לכולנו ברור מה זה "גבר" ו"אישה", ובימינו, למרבה השמחה, כבר כמעט אין צורך להסביר מה הכוונה ב"גבר טרנסג'נדר" ו"אישה טרנסג'נדרית". מעבר לאלה, ישנה קטגוריית ה"א-בינאריוּת". מקובל להתייחס אליה כנקודת ביניים על הרצף הטרנסג'נדרי, שמתארת את כל המגוון שקיים בין "גבר" ו"אישה", לא זה ולא זה, גם וגם או זה וזה לסירוגין. המילה בינאריוּת למעשה מתייחסת לכל מה שמתחלק לשניים בלבד. לא לכולנו זה מתאים, הדיל הזה. בתרבות ממוגדרת כמו שלנו, צריך הרבה אומץ כדי להגיד "אני לא גבר, אבל אני גם לא אישה. הזהות המגדרית שלי לא מתיישבת עם אף אחת מהקטגוריות האלה". למזלנו, השיח הולך ומתרחב ומתחיל להכיל בתוכו גם את מי שמחוץ לחלוקה הבינארית.
כשאדם פרטי מבקש שלשון ההתייחסות אליו תהיה they, האדם הזה לא, בשום מצב, מבקש שיתייחסו אליו בלשון רבים
קחו למשל את דמי לובאטו. לאחרונה נחשפנו לזהות המגדרית הא-בינארית של לובאטו ביציאה מהארון חגיגית קבל עם וטוויטר. לכן מעתה, באנגלית, כשנרצה לדבר על דמי לובאטו נשתמש ב-they. זאת בעוד שבעברית נשתמש ב... זאת שאלה טובה, אבל מה שבטוח: לא ב"הם".
נתחיל מזה שבעברית יש חלוקה מגדרית גם כאן: "הם" בלשון זכר רבים ו"הן" בלשון נקבה רבות, ככה שכבר פה יש כשל רציני. מעבר לזה, להתייחס לאדם אחד בלשון רבים מגחיך את הבקשה הראשונית ומעוות אותה. גם אם הכוונה טובה ורוצה לכבד את המגדר והרצונות של אדם, התוצאה היא פשוט הפוכה. במקום לעשות עבודת תרגום עצלנית, עדיף פשוט לשאול את הקהילה הא-בינארית המקומית איך היא מדברת על עצמה.
צילום מסך של הפוסט שהועלה בישראל בידור על המהלך השיווקי של הזמר.ת
הדיווח באינסטגרם של "ערב טוב עם גיא פינס" על פוסט שפרסמ.ה לובאטו בנוגע לישראל ופלסטין
דיווח נוסף של ישראל בידור על לובאטו
גם כאן, כראוי, אין תשובה חד-משמעית: חלק יאמר שראוי להתאמץ ולנסח משפטים נייטרלים שלא עושים שימוש מוצהר בלשון ממוגדרת (למשל, כמו איך שהשתמשתי קודם ב"על לובאטו" במקום ב"עליו" או "עליה"). חלק אחר יעדיף לאמץ את שיטת הכתיבה בנקודות, שאולי נתקלתם בה באינטרנט או מחוצה לו. זו עדיין צורת סלנג שלא מקובלת רשמית, אבל היא אומצה על ידי קהילות א-בינאריות במדינות שונות כדרך להטות מילים בלי להכריע לגבי המין הדקדוקי: לובאטו יודע.ת, שר.ה, חושב.ת וכדומה. זו קרקע פורייה לטרולים חסרי רגישות, שמאוד נהנים לדחו.ף נקודות.ים במקו.מו.ת אקראיי.ם וככה ללעוג לא-בינאריוּת, אבל באמת שעם קצת תבונה אפשר להבין את החוקיות ולהשתמש בה די בקלות.
הנקודה באה להחליף את הסלאש (/) הבינארי (שמטרתו להגיד "או או") ובעל הקונוטציות הכואבות (חלק מהדרכים לתרגם את המילה סלאש לעברית הן: לחתוך, לרטש, לשסף, לשסע, לקצוץ. לא נעים). יש מי שיחליפו את הנקודה בסמל אחר, כמו מקפים (-), טילדות (~) וכוכביות (*), או פשוט השמטה של כל סמל במצבים שמאפשרים זאת (למשל: "יא מהמםת!"). חלק אחר יבקש לכתוב באותה צורה שרוב הא-בינארייםיות יתנסחו בה בעל-פה: בלשון מעורבת, מדי פעם בלשון זכר ומדי פעם בנקבה. זה אולי נשמע קשה ומסובך, אבל האמת היא שלהיות א-בינארי.ת בישראל זה אפילו יותר קשה ומסובך.
אז מה המסקנה מכל הסאגה הזאת? לשאול. לדבר. לחקור. בסופו של דבר, המטרה היא לדעת ולהבין. לדמי לובאטו לא נותר אלא להמתין בסבלנות ליום שבו נחדד מספיק את העברית בשביל שתצליח להכיל את כולנו, או לפחות ליום שבו כתבי בידור ישראלים ישתדלו קצת יותר.