אבדה ענקית לעולם התרבות הישראלי: המשורר, הסופר, המחזאי והסאטיריקן יהונתן גפן הלך לעולמו היום (רביעי) בגיל 76. גפן היה עמוד תווך של התרבות הישראלית וגידל דורות שלמים עם ספר שירי הילדים "הכבש השישה עשר". הניח אחריו את שלושת ילדיו שירה, אביב ונטאשה. הלוויתו תיערך בבית העלמין נהלל, ביום שישי הקרוב בשעה 11:00.
גפן נולד בנהלל בשנת 1947, למשפחה מיוחסת – נין לרב שם טוב גפן, ואחיין למשה דיין. הוא התגייס לצנחנים, שם שירת כקצין, וכבר בתקופת שירותו הצבאי הוציא את ספרו הראשון: "שירים שענת אוהבת במיוחד", שהוקדש לאחותו בת הארבע. אחרי שחרורו מצה"ל, עבר גפן לתל אביב. שנה לאחר מכן, ב-1970, עלתה ההצגה הראשונה שכתב - "קרחת".
"כתב סיפורים ושירים שיישארו עמנו לנצח": פוליטיקאים, יוצרים ומכרים נפרדים מיהונתן גפן
באותה השנה עבר גפן לאנגליה והחל את לימודי התואר הראשון שלו בקיימברידג', שם למד ספרות – הישג שזקף שנים מאוחר יותר לזכות דודתו, רות דיין. "הייתה לי עזרה מדודתי רות דיין, שידעה לקחת אותי לאלתרמן ולשלוח אותי לאנגליה ללמוד בקיימברידג'", אמר בריאיון ל-Time Out.
ב-1972 חזר גפן לארץ עם אשתו נורית (שלה נישא ב-1969), ובתו שירה. באותה השנה החל לכתוב טור שבועי למעריב, שם נשאר למעלה מ-40 שנה. ב-1973 נולד בנם השני של הזוג גפן, אביב; חמישה חודשים לאחר לידתו, גויס יהונתן גפן למילואים במלחמת יום הכיפורים, בה שירת כקצין מבצעים בצנחנים. גפן חזר מהמלחמה הלום קרב. "היו לילות אחרי יום כיפור שהייתי קם באמצע הלילה וצורח 'חובש, חובש' וכמה פעמים הייתי במיון", כך סיפר שנים מאוחר יותר בריאיון שהעניק לגלובס.
עם השנים, גפן החל להופיע במופעים ששילבו קטעים מוזיקליים, קטעי סטנדאפ ודקלום. בנוסף, ב-1978 כתב את אחת מיצירות המופת הגדולות שלו: ספר שירי הילדים המוכר והמצליח "הכבש השישה עשר". כ-40 שנה אחרי צאת הספר, גפן סיפר שכתב אותו במשך שהות בת חמישה ימים בפריז.
חודשים ספורים אחרי שיצא, הפך "הכבש השישה עשר" לאלבום מוזיקלי בהלחנת יוני רכטר, ובביצועם של רכטר, יהודית רביץ, גידי גוב, דיוויד ברוזה ושלמה יידוב. האלבום הפך לנכס צאן ברזל, וכמה משיריו - "איך שיר נולד", "הילדה הכי יפה בגן", "אני אוהב" - הם מהפופולריים והאהובים בתולדות הזמר העברי. "שיר לשירה", שכתב גפן לבתו והופיע בספר, אמנם לא נכנס לאלבום - אבל הולחן ובוצע על ידי קורין אלאל, וזכה לפופולריות גדולה עם השנים.
השירים שכתב גפן לאורך הקריירה שלו בוצעו על ידי כמה וכמה מהמוזיקאים האהובים בישראל - ביניהם אריק איינשטיין ("אחינועם לא יודעת", "כשאת בוכה את לא יפה", "דון קישוט"), צביקה פיק ("אין מדינה לאהבה"), אריאל זילבר ("ישראלים מצחיקים").
מעבר ל"הכבש השישה עשר", כתב גפן לילדים גם את הספרים "אלרגיה" ו"ילד הכרובית". גם ספריו המיועדים לקהל בוגר נחלו הצלחה: "אישה יקרה", שכתב על אמו אביבה (ובו ניסה להבין מדוע שלחה יד בנפשה), "רומן אמריקאי" ו"חומר טוב". בנוסף, גפן היה מתרגם – הוא תירגם לעברית את המחזות "יומן חוף ברייטון" של ניל סיימון, "המיזנתרופ" של מולייר ו"קרוב יותר" של פטריק מרבר.
לאורך חייו התמודד גפן עם התמכרות לסמים ולאלכוהול. על התקופה בה חי בניו יורק הוא אמר בעבר בריאיון לידיעות אחרונות: "שקלתי 42 קילו וחייתי על 5 גרם קוקאין ביום. בלי חברים שהביאו אותי ארצה סביר שלא הייתי פה. ניו יורק ניסתה להרוג אותי". עם זאת, הבהיר גפן באותו ריאיון כי "מעולם לא כתבתי שורה אחת עם חשיש, שורה או שתייה".
עם השנים, בנו של גפן, אביב, הפך לאחד המוזיקאים הבולטים בישראל. בשיריו - כמו גם בסדרה האוטוביוגרפית על חייו, "שנות הירח" - כתב אביב על האלכוהוליזם של אביו.
גפן היה איש שמאל גאה, ולאורך השנים מתח ביקורת על מדיניות הממשלה – גם אחרי מלחמת יום הכיפורים (שאחריה היה מכותבי הספר "המחדל"), גם במלחמת לבנון הראשונה (במהלכה הופיע בעצרת של "שלום עכשיו" וקרא לחקירת אירועי סברה ושתילה), וגם בשנים האחרונות. בשנת 2018, בעקבות מעצרה של עהד תמימי - נערה פלסטינית שצולמה כשהיא סוטרת לחייל צה"ל - כתב עליה גפן שיר קצר, בו ציין כי היא נולדה למציאות של "חמישים שנה של כיבוש והשפלות". באותו שיר, גפן השווה בינה לבין חנה סנש, אנה פרנק וז'אן ד'ארק.
גפן שילם מחיר אישי על אמירותיו הביקורתיות. הוא אף היה קורבן לתקיפה: בשנת 2015 אלמוני הגיע לביתו של גפן, היכה אותו בפניו, צעק לעברו "בוגד" והשליך עליו ביצים. בעקבות התקרית האלימה, במשך חודשים ספורים הסתובב גפן עם אבטחה צמודה, כך סיפר בעבר בריאיון. "אם תשאלי מה אני בוחר, למות למען ערכים נשגבים, או למות בצוק איתן 7", אמר, "אז אני בוחר בדבר הראשון".
גפן היה נשוי בשנית לשחקנית אווה חדד, איתה הביא לעולם את בתו השלישית, נטשה.