אם יש משהו שאפשר להסכים עליו בכל הנוגע ל"מועדון קרב", זה שהוא ממש לא נועד לכולם. הוא לא נחשב לסרט שיהיה כוס התה של הצופה הממוצע ומאוד לא מומלץ לבעלי לב חלש, אבל למרות היותו שנוי במחלוקת - מאז צאתו למסך הוא מחזיק בקהל מעריצים נלהב שיודע להעריך את האיכויות המהפכניות שלו. הדמויות ב"מועדון קרב", כזכור, היו כולן בעלות אישיות נועזת למדי, וכך גם הבחירות האופנתיות שלהן: בעוד הלוק האייקוני ביותר שייך כמובן לטיילר דרדן (בראד פיט) במעיל העור החום ומשקפי השמש, דמות נוספת הצליחה לגנוב את ההצגה בזכות בחירה אופנתית זכירה. מדובר, כמובן, באנג'ל פייס (פני מלאך), דמותו של ג'ארד לטו.
אנג'ל פייס, כזכור, הוא בחור יפה תואר (ומכאן השם) וידוע בעיקר בשל היותו מאוד, מאוד בלונדיני. מעריצי "מועדון קרב" יזכרו שהוא היה האדם השלישי להתגייס לפרויקט "מייהם" המחתרתי של טיילר והתרגש מאוד מהופעתם של המשתתפים במהדורות חדשות. המספר (דמותו של אדוארד נורטון) פיתח כלפיו שנאה יוקדת, מאחר ואנג'ל פייס הפך לחביב ביותר על טיילר - מה שגרם למספר, לדבריו, להרגיש "תחושת דחייה בוערת".
בראיון חדש למגזין GQ, סיפר ג'ארד לטו איך זכה למראה המזוהה איתו ב"מועדון קרב". למרבה ההפתעה, לא אחר מבראד פיט הוא שהיה אחראי ללוק המסוגנן ההוא של אנג'ל פייס. לטו עצמו אמנם תמיד תכנן לאמץ לוק בלונדיני עבור התפקיד, אבל פיט שכנע אותו לקחת את ההצהרה הנראותית הזו צעד אחד קדימה ולהגיע לצבע הפלטינה. בריאיון שיתף לטו כי "אני זוכר שחימצנתי את השיער ואת הגבות שלי. אני חושב שזה היה בראד פיט שאמר משהו על בילי איידול (זמר בעל שיער בלונדיני, שג"מ). הוא היה כזה, 'בלונדיני יותר!' אז הפכנו את זה (השיער) ללבן אפילו יותר".
מתברר שפיט היווה השראה עבור לטו גם בלי קשר לסוגיות שיער למיניהן. במהלך הריאיון השחקן סיפר על חווית הצילומים ב"מועדון קרב" והודה כי "אהבתי להיות על הסט הזה כי יצא לי לצפות בבראד. הוא משוחרר מאוד, טבעי. תמיד עושה משהו אחר בין טייק לטייק והיה מעניין לראות את זה. כל אחד (על הסט) הרגיש כאילו אנחנו נכנסים לצרות ועושים משהו שעשוי להיות מיוחד אבל בצד האפל יותר של היקום".
אם אתם ממעריצי "מועדון קרב" אתם בטח לא מתרגשים בקלות מקצת מכות, אבל סצנה אלימה במיוחד מתוך הסרט הצליחה להסעיר גם את הצופים האדישים ביותר ולהפוך לבלתי נשכחת: מדובר בקרב האגרוף החריף בין המספר לבין אנג'ל פייס, כשהמספר שאף להפוך את מושא הקנאה שלו ליפה פחות. בריאיון, סיפר לטו כי למרות שצילומי סצנת הקרב ההיא לא אמורה הייתה לכלול מכות אמיתיות - בחלק מהפעמים הוא דווקא כן חטף (בטעות, יש לקוות). "הדבר היחיד שלא היה אמיתי הוא שלא באמת הרבצנו אחד לשני, אבל כן נפגענו לפעמים. זה לא שהכוראוגרפיה של זה הייתה מושלמת. זה היה אמיתי-מזויף עד כמה שאפשר".