אנחנו בעיצומה של נקודת שפל בחייו של בן אפלק. הכניסה שלו לתפקיד באטמן הוכתרה ככישלון חרוץ, והבמאי מאט ריבס כבר מתחיל לשכתב את הסרט הבא כגרסה צעירה של איש העטלף, כלומר כגרסה שלא כוללת את בן אפלק. אם זה לא מספיק, הליך גירושיו מג'ניפר גארנר מתקרב לסיומו והחודש הוא הגדיש את הסאה כשנפרד מבת זוגו בשנה האחרונה והתחיל לצאת עם כוכבת פלייבוי חובבת ויסקי. אפלק, שאביו היה אלכוהוליסט והוא עצמו ביקר בגמילה מספר לא מבוטל של פעמים מאז שהיה בן 27, נכנס בשבוע שעבר שוב לטיפול אחרי התערבות של גארנר, אם ילדיו. כפי שקורה בכל משבר בחייו, גם הכניסה הנוכחית למכון גמילה לוותה בתמונות פפראצי מביכות בהן הכוכב השבור יושב במושב האחורי של פרודתו, נראה בדיוק כמו שהייתם מצפים מאלכוהוליסט להיראות.
זה נשמע כמו מקום נמוך מאוד להגיע אליו, אבל אם בוחנים את הקריירה הארוכה שלו באור הזרקורים, ברור מיד שזאת ממש לא התקופה הכי גרועה בחייו. בן אפלק כבר עבר תקופות קשות, קשות מזאת. כמעט מתחילת הקריירה שלו הוא חווה את תנועת המטוטלת האכזרית הזו - עולה ועולה ואז נופל; מגיע לפסגת העולם ומיד מתרסק. הפריחה הראשונה שלו הייתה בסוף שנות התשעים, והגיעה לשיא עם התפקיד הרומנטי הראשי בלהיט "ארמגדון" ועם אוסקר על כתיבת התסריט של "סיפורו של וויל האנטינג". אפלק סומן ככוכב הגדול הבא, אבל הסרט שהיה אמור לבסס את מעמדו, "פרל הארבור", הוכתר לא רק כאחד הסרטים הגרועים בהיסטוריה, אלא זכה גם לתואר "הדבר גרוע שקרה לארה"ב מאז אירועי פרל הארבור האמיתיים".
אחרי "פרל הארבור" היה ברור לכולם שהוא אמנם שחקן מפורסם ומושך, אבל שהוא לא שחקן טוב או אפילו כוכב אהוב במיוחד. אולי אהוב זאת לא המילה המתאימה. רבים אוהבים את אפלק, אבל אפילו הוא מודה שיש בו משהו מעורר אנטגוניזם. הוא לא likable, קשה לחבב אותו, עם לסת של בריון בתיכון ומבט זחוח של מנכ"ל חברת השקעות מפוקפקת. הוא משדר מעין דושיות סתומה וחורשת רעות, כפי שנאמר עליו בתפקיד המרכזי הראשון שלו בסרט Mallrats ("עכברי הקניון"), הוא נראה כמו אנס דייטים, אדם שלא ברור אם הוא יותר טיפש או יותר מרושע. אבל אפלק הוא ממש לא טיפש ולפי כל העדויות, הוא גם בנאדם הגון למדי. בראיון למגזין "ואניטי פייר" אחרי פרידתם ב-2015, גארנר אמרה עליו שהוא "תמיד האדם הכי מבריק בחדר, הכי כריזמטי והכי נדיב". היא המשיכה ואמרה כי "כשהשמש שלו זורחת עליך, את מרגישה את זה, אבל כשהיא פונה למקום אחר, זה יכול להיות מאוד קר, הוא מטיל צל גדול מאוד".
זה לא נשמע כמו הטמבלול שתמיד עושים ממנו, ועם שלושה סרטים מוצלחים בבימויו - בהם גם "ארגו" שזכה באוסקר - כבר קשה לקנות את הדימוי של החבר הטיפש שישב ליד מאט דיימון כשהוא כתב את "וויל האנטינג". ברור שיש פער בין הדימוי הציבורי לבין האדם המורכב והעמוק, אבל אין בכך לומר שהוא לא צמא לתהילה ותלוי באהבת הקהל כמו כל כוכב אחר, אולי אפילו יותר. אם אחרי "פרל הארבור" לקהל כבר התחיל להימאס ממנו, הוא ממש לא היה באותו ראש, והמשיך ללחוץ על דוושת הסלבריטאות. השלב הבא, אחרי שכבר יצא בעבר עם גווינת' פאלטרו, היה הזוגיות המתוקשרת עם ג'ניפר לופז. כשאני אומר מתוקשרת אני לא מתכוון סתם להופעה מזדמנת במדורי הרכילות. בניפר (בן+ג'ניפר) היו תופעה חד פעמית, הפאוור קאפל הראשון ששמו הוצמד במה שהפך למסורת, ומי ששיחקו עם הקהל והפפראצי בצורה כל כך אינטנסיבית ורודפת כותרות, שהם נחשבים לזוג שהמציא את היחסים המודרניים בין מפורסמים למדורי הרכילות.
בן אפלק רוצה להיות מפורסם. הוא יכול להגיד עד מחר שהוא שונא לחשוף את חייו הפרטיים, אבל סאגת בניפר עם הסרט הכושל המשותף "אהבה מחוץ לחוק" (Gigly הידוע לשמצה), ההופעה בקליפ של "ג'ני מהבלוק" וההתמסרות לידיהם של צלמי הפפראצי, מעידה על אדם שזקוק לתשומת הלב הציבורית. אחרי כמה שנים של בניפר וסרטים מחורבנים וכושלים, אפלק הפך לא רק לכוכב המושמץ בהוליווד, אלא למי שתואר בכלי תקשורת מכובדים בתור "האדם שהכי קל לשנוא בעולם". אפלק, כמו שאמרנו, אינו טיפש וגם מודעות עצמית יש לו (יחסית לכוכב קולנוע), אז הוא חתך מלופז והוריד פרופיל. במקום ניסיונות מסחריים כושלים כמו "דרדוויל", הוא התחיל לביים סרטים בעצמו ועבר להשתתף בפרויקטים איכותיים יותר כמו "נעלמת". הוא התחתן עם ג'ניפר גארנר והוציא לדרך את בניפר 2.0, הגרסה המיושבת והשפויה, עם נישואים יציבים למדי ושלושה ילדים מקסימים. כמו רוב האקסיות, גם גארנר היא שחקנית מפורסמת וסוג של סמל מין (נניח), אבל היא גם היאשה שהחזיקה אותו נקי שנים, וזו שלוקחת את המשפחה לכנסיה כל יום ראשון - גם אחרי שנפרדו.
באמצע שנות העשרה של המאה ה-21 אפלק היה על גג העולם, אהוב ומוערך, בדיוק כמו בסוף שנות התשעים. הוא הגיע למנוחה ולנחלה של כוכבי הקולנוע, הרגע שבו אתה יכול להקדיש את עצמך לפרויקטים איכותיים ורדיפת פרסים. אז מה הוא עשה מאותה נקודה? נפרד מגארנר, ניהל רומן מביך עם הבייביסיטר ולקח על עצמו את תפקיד באטמן, ליהוק שזכה לגלים של בוז ושנאה מהרגע הראשון. לא הייתה לו שום סיבה להכניס את הראש שלו לצרה הזאת, אבל אפלק כנראה ממש רוצה להיות כוכב הקולנוע האהוב והמקובל שאף אחד לא רוצה שהוא יהיה. הקהל מתעניין בו ורוצה לראות אותו על המסך, אבל הוא לא טום קרוז, בראד פיט או אפילו דנזל וושינגטון. כשהוא בתפקיד הראשי, כשהוא אמור לעורר הזדהות וחיבה, משהו שם פשוט לא עובד.
בניגוד לשטף השנאה הציבורית בסיבוב הקודם עם לופז ו"פרל הארבור", אפלק כבר לא היה הדוש החתיך שמעורר סלידה וקנאה, משהו בו השתנה. הוא כבר לא כוכב צעיר ומבריק, אלא גבר עייף בגיל העמידה. בצילומי הפפראצי מהשנים האחרונות, לאפלק מקפיד תמיד להיראות מוזנח וגלמוד, ויוצרי הממים קפצו על ההזדמנות בחדווה. בן אפלק העצוב (Sad Affleck) הפך לתופעה אינטרנטית, מקור הזדהות משועשע לכל מי שמרגיש מותש מתלאות החיים. הקליפ ממסע הפרסום של "באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק", שנערך תוך התמקדות בשתיקה ארוכה ועגומה שלו במהלך ראיון, על רקע "The Sound Of Silence", הפך ללהיט ויראלי ולאחד הרגעים שמגדירים את בן אפלק של ימינו:
כדי להדגיש את משבר גיל העמידה, הוא החליט לעשות קעקוע ענקי ומחריד של עוף חול על גבו, כמו שלט טראשי וכעור שמכריז לכל העולם שהוא נמצא במשבר. הגדיל לעשות "הניו יורקר" שפרסם מאמר עומק מתפייט שמתמקד בתמונה שלו עומד עם מגבת על החוף ובוהה באופק. לטענת המאמר, התמונה לא משקפת רק את שקיעתו של אפלק, אלא את שקיעתם הקרבה של כל הגברים, משליטי העולם של פעם לאבות העייפים של המחר (אפלק צייץ והגיב שהוא בסדר גמור, ושיש לו "עור עבה מחוזק בקעקוע מחריד"). במחי כמה תמונות פפראצי נטולות הקשר, הכוכב המולטי מיליונר ועטור הפרסים הפך לפרזנטור הרשמי של העצב הקיומי.
Ben Affleck’s is the kind of middle-aged-white-male sadness that the Internet loves to mock—a mocking that depends on a rejection of this sadness, as well as a hedging identification with it. https://t.co/BuNJlj1gBc
— The New Yorker (@NewYorker) 28 במרץ 2018
@NewYorker I’m doing just fine. Thick skin bolstered by garish tattoos.
— Ben Affleck (@BenAffleck) 29 במרץ 2018
לפי כל הדיווחים, הכישלון של "באטמן נגד סופרמן" באמת ישב לאפלק על הלב. אי אפשר להגיד שגלי הביקורת החזירו אותו לאלכוהול, אבל זה בטוח לא עזר. הוא רצה לפצות על "פרל הארבור" ו"דרדוויל", ומצא את עצמו בלב הקטסטרופה המביכה של מותג DC. למרות הבייביסיטר וכוכבת הפלייבוי, לא כל הבחירות הרומנטיות שלו נוטות לכיוון הצ'יפי, כשמערכת היחסים הארוכה אחרי גארנר הייתה עם מפיקה מוערכת של התכנית SNL. נראה שאם יש קו מנחה בחיי האהבה שלו, זה נשים שבמקרה נכנסו לו לפריים. הוא לא הולך ומחפש דוגמניות כמו חלק מעמיתיו, אלא פשוט נגרר לו לבחירות יותר ופחות טובות, מה שיוצא. גם היחסים עם אלכוהול והימורים אינם חדשים. כאמור הוא ביקר כבר כמה פעמים בגמילה (אפילו התחבר עם צ'רלי שין), וידוע בחיבתו להימורים. אבל שוב, הוא לא מהמר שנכנס לחובות, הוא מהמר שזוכה בטורנירי פוקר בינלאומיים ומנודה מבתי קזינו בגלל חשד לספירת קלפים - תירוץ שכיח של מנהלי קזינו נגד מהמרים מוצלחים ומרוויחים.
זה הניגוד שאפלק מחזיק לאורך כל חייו הציבוריים: סרטי אינדי מוערכים לצד שוברי קופות הוליוודיים מהזן הציני ביותר, מערכות יחסים עם נשים מצליחות ומכובדות לצד רומנים עם כוכבניות בנות 24, חיבה לאלכוהול והימורים לצד קריירת בימוי עטורת שבחים וניסיון כנה לעמוד בחובותיו כאב ואיש משפחה. האמת לטעמי, נמצאת קרוב יותר לצד המוצלח. יש לו פרצוף שמשדר קהות על גבול הטיפשות ושפת גוף זחוחה, אבל מכל מה שאפשר ללמוד עליו הוא אדם חכם ורגיש, שנוטה דווקא לחרדות והלקאה עצמית ולא ליהירות מופרזת. גם אנשים טובים ומוכשרים נופלים להתמכרויות, בטח אם הם נמצאים בסיר לחץ במשך עשרות שנים.
ההתערבות שגארנר ערכה וההחלטה ללכת לגמילה לא מעידות שהוא איבד קשר עם העולם אלא להיפך. אם לא היו לו שלושה ילדים ואקסית לחוצה, או אם הוא לא היה רוצה לשמור איתם על קשר משמעותי, הוא היה ממשיך בשגרת הסמים והמסיבות כמו רוב הכוכבים בסדר הגודל שלו. הדיווחים מהמחנה של גארנר הם שהיא דרשה שיהיה נקי כדי לקבל משמורת משותפת על הילדים, אז הוא הלך לגמילה. זה לא חלאה חסרת רגש, לא כוכב חסר קשר למציאות, זה אדם טוב ביסודו שמועד ונכשל מדי פעם. קל ללעוג למשבר הנוכחי שלו, אבל ניסיון העבר מעיד שהוא עוד יחזור בגדול, הוא עוד לא אמר את המילה האחרונה. הוא אולי לא הגיבור שהוליווד מנסה לגרום לו להיות, אבל הוא ממש לא הנבל שאתם מחפשים.