ראיון טוב ועסיסי עם יוצר ישראלי הוא אירוע שקורה לעתים לא מספיק תכופות. לרוב, הסלבס המקומיים יסתפקו בשיחה פושרת וקלישאתית על חייהם והקשיים שפקדו אותם, ויספקו למראיין ולקוראים חוויה סבירה של קידום עצמי ותו לא. תוסיפו לזה את עבודת הארכיונאות הנוראית ברשת הישראלית ותקבלו מדבר צחיח. זאת אומרת, מי שרוצה להתענג על כתבת פרופיל ראויה או שיחה מלאת ציטוטים משחירים יצטרך בדרך כלל לכתוב לחברים בוואטסאפ ולהתחנן שיזכירו לו איפה סופר א' אמר משהו על זמר ב', ואיפה שחקנית ג' סיפרה פעם על חוויה מסעירה ד'. סיוט.
ולכן אנחנו כאן, כדי להעלות באוב כמה מהראיונות היפים והמטורללים ביותר שהעניקו סלבס, יוצרים ואנשי תקשורת בישראל, כדי שלא תחשבו שהכל פה בז'. במציאות מושלמת היינו מלנקקים, למשל, לראיון המרהיב של ריקי גל במוסף "7 לילות" (ממנו שרדה רק הצצה קמצנית באתר "ידיעות", שמתחשק למסור פה את כולה אבל נסתפק בחלק בו גל מספרת על רומן לסבי שניהלה: "אישה עדינה ונקייה ומריחה ואינטליגנטית ונעים להיות בחברתה. מאוד סקסית. כל כך סקסית. זה היה גילוי כזה נהדר, מה זה היופי הזה, מה זה האישה הזאת. מה זה הגוף הזה של האישה שהוא כל כך מלא סקרנות. מלא ניואנסים של תשוקה. בשבילי זה היה פיוט. ספרות."), או לראיון בו אורלי וינרמן סיפרה על הרומן עם בנו של קדאפי, אבל אלה לא קיימים בפורמט נגיש מספיק באינטרנט. לא נורא, גם הראיונות ששרדו הם לא פחות מקריאת חובה.
1. אפרת בוימולד
למי: גבי בר חיים, "מעריב", ספטמבר 2008
הימים, ימי אירוסיה של בוימולד, שהתקשורת ניסתה לתייג בשעתו כניצחון על האויבת הדמיונית, נינט טייב. הבעיה היא שבוימולד לא רצתה לדבר על האירוסים בפרט או על חייה האישיים בכלל, והשרתה אווירה לא פשוטה בכלל על השיחה, כפי שניכר בכל ההשחרות המדהימות שנכתבו אודותיה בראיון. ובכלל, יותר משזהו ראיון פר סה, זהו כתב אישום נגד שחקנית שניאותה להתראיין, ואז ניסתה להשתלט באופן אגרסיבי כמעט על האופן בו היא תצטייר בכתבה, וזה חזר להתנקם בה. רוצים ציטוטים נבחרים? כי תקבלו: "(בוימולד) היא פרגית קפואה, ולי אין מיקרוגל. בעצם, תוכלו לזכות במייל נוקדני, צפוד וקפוץ ישבן, שבו היא מתעקשת לביים דיאלוג (גם את החלק שלי) בשתיים וחצי שורות יצירתיות, במקום לענות בחיים האמיתיים" וגם - "את שחקנית מצליחה? 'בעיני עצמי'".
2. מאיה בוסקילה
למי: גל אוחובסקי, מגזין mako, פברואר 2019
אין מילה לא מדהימה בראיון של אוחובסקי ובוסקילה. אין. ואין גם ניסיון להעמיד פנים שהשניים אינם מכירים אחד את השנייה עוד הרבה לפני שנפגשו בביתה של בוסקילה כדי לשוחח על הצלחתה בעונה האחרונה של "הכוכב הבא". בוסקילה מדברת באפס פאסון על הקולגות שזכו לטעימה ראשונה מהתהילה במקביל אליה (ואז הפכו לשופטים בעלי סמכות בריאליטי בו היא עצמה נאלצה להתחרות עם זמרים הרבה פחות מנוסים), על הצורך בשליטה ועל האתגר שכרוך בלשמור על חשיפה גבוהה וחיובית במשך יותר מעשור. ואז היא הופכת את היוצרות, היא פונה בעצמה לאוחובסקי ואומרת: "למה תמיד היה לך משהו נגד זה שאני שרה לטעמך 'גדול מדי'? לא הצלחתי אף פעם להבין. הרי יש לך קטע שכאילו אתה אוהב זמרות גדולות, ואצלי אתה נרתע מהטוטאליות". אוחובסקי לא נרתע, אלא נענה לחיזור הזה, ומהנקודה הזו השיחה הולכת לכיוון אחר לגמרי.
3. גיל ריבה
למי: שרית פוקס, "מעריב", פברואר 2008
למה לקרוא למסע הטקסטואלי המופלא הזה "ראיון" כשנכון יותר לקרוא לו סשן קואצ'ינג. ריבה ופוקס מנהלים פינג-פונג מקצועי מהמם, שמפרק לגורמים הן את האישיות הטלוויזיונית הצבעונית של ריבה אבל גם את חיי הנפש הפרטיים שלו, כולל התייחסות להיסטוריה המשפחתית שלו, ביקורת מקצועית שלו על עצמו ועל מרואייניו ורמיזה לקשר המורכב שהוא קושר בין דת, משפחה, עבודה ומין. זהו גם פירוק של הפרסונה של פוקס, כמראיינת וצרכנית של תקשורת המונים, ובאופן כללי, זו שיחה מצחיקה, כנה וקולחת בין שני אנשים חכמים ומילוליים - אחד שאוהב להגיד לאחרים מה לעשות, ואחת שפשוט לא רצתה לשתות סיידר חם. ציטוט נבחר: "אני רוצה לעשות משהו, פיוז'ן, אני רוצה סלט בריאות שמתחפש לסלט טונה".
4. קובי עובדיה
למי: גבי בר חיים, "ידיעות אחרונות", דצמבר 2015
מה יותר סקסי וזוהר מראיון עם סופר ישראלי? כל דבר אחר שאפשר להעלות על הדעת, כולל החלפת חיתול משומש בעיניים עצומות. אבל קובי עובדיה, שהוא גם בנה של אשת העסקית המסקרנת ירדה עובדיה, ניצל את צאת ספרו השני והפך את הראיונות איתו למופעים מרתקים של האדרה עצמית והשתלחות בתעשיית הספרים הישראלית. על הדרך הוא גם מציג תפיסות רדיקליות של מין ומיניות, קורא להפיכה במוסדות התרבות בישראל ומשתמש בביטוי "עולם ישן" משהו כמו מאתיים פעם. ציטוט נבחר: "אני זוכר שהלכתי להוצאה והיה מאוד לא זוהר: הכל היה קטן. אנשים לא יפים שלבושים רע. ברור שזו טעות כי אתה צריך להיות מהמם בכל פרמטר כדי לכתוב ספר מהמם. בהשקות של ההוצאה הגישו בורקסים! ואפילו לא כאלה שמישהו הכין. וקאווה ב־25 שקל".
5. טום קשתי
למי: הדס בשן, מגזין mako, אוגוסט 2017
תראו, אפשר להתווכח על מקומו של טום קשתי בבידור הישראלי והרלוונטיות שלו, אבל קשה להתווכח עם צבר הציטוטים המוטרף שסיפק הכדורגלן לשעבר וכוכב תוכניות הריאליטי המרובות בראיון שנערך לפני כשנתיים. הוא שטח בו את משנתו בנושאי יחסי גברים ונשים ("גבר לא אוהב את הבדידות. הוא חייב אישה, הרי מה זה גבר בלי אישה? על מי תוציא את העצבים שלך?"), על דימוי גוף, על פרנסה וכמובן, על טום קשתי. אין נושא שמעניין את טום קשתי יותר מטום קשתי, ואחרי קריאת הראיון הזה, אתם תסכימו שפייר, אין נושא מעניין יותר מטום קשתי. ציטוט נבחר - בשן: "כולנו עברנו מכות באהבה, טום, והתגברנו", קשתי: "אבל הדסי, עם כל הכבוד ואני אוהב אותך מאוד, את לא טום קשתי. כשתהיי טום קשתי תגידי".
5. ברוריה אבידן-בריר
למי: נעמה לנסקי, "ישראל היום", מאי 2018
כשאנשי תקשורת מנוסים מתראיינים זה יכול לצאת יבש ומשמים משום שהם מכירים את המנגנון, ויודעים להיזהר ולא לספק פרטים עסיסיים מדי. ולפעמים זה יוצא כמו הראיון החשוף להפליא של הרכילאית ברוריה אבידן-בריר שנתנה בראיון שלה ל"ישראל היום" עבודה כמו שמעטים נתנו עבודה בחייהם. היא מפליאה לספר על התבגרותה בצל סוד משפחתי אפל (אמה הטביעה למוות את אחיה הקטן, תינוק שהיה ככל הנראה בעל לקות שכלית התפתחותית), אבל לוקחת גם כמה מאפיינים שגורים של ראיון-עומק-עם-אישה-מבוגרת כמו שיחות על מראה חיצוני או יחסיה עם מאהבים לשעבר והופכת אותם לשירה. ציטוט נבחר: "בגיל 55 עברתי מתיחת פנים וצוואר, כי ראיתי צילומים שלי ונתקפתי גועל. גם (בן זוגי) אמר לי יום אחד, 'את צריכה לעשות ניתוח פנים. אלוהים חנן אותך בגוף, אבל ההברגה לפנים לא מוצלחת'".
6. לוסי דובינצ'יק
למי: סמדר שיר, "ידיעות אחרונות", ספטמבר 2017
כשהיא מגובסת ומאושפזת במחלק האורתופדית בבית החולים איכילוב, חודש אחרי נפילתה מהקומה הרביעית, לוסי דובינצ'ק וסמדר שיר - צמד שצריך לקבל אלף תוכניות זוגיות בכל ערוץ טלוויזיה - שוחחו על החיים והמוות. דובינצ'ק סיפרה, למשל, שהיא חושבת שנפלה כיוון שכוח עליון דחף אותה מחלון ביתה כדי ללמד אותה איזשהו לקח. שיר, בתורה, תיארה בפרוטרוט את יחסיה של המרואיינת עם צוות המטפלים בבית החולים ("לא התרגשתי מלוסי-שמוסי, אצלי כולם שווים", מצוטטת אחת האחיות במחלקה), וכינתה אותה "רעמה ג'ינג'ית". אתם יודעים, דברים נחמדים כאלה שמדברים עליהם חודש אחרי תאונה שכמעט עלתה למישהי בחייה. זו שיחה ציורית שהנסתר בה רב על הגלוי, והקריאה בה מעוררת תמהיל מפתה של חמלה וחוסר נוחות. וכשחושבים על זה, זה בדיוק כמו לשכב במיטת בית חולים במחלקה אורתופדית. ציטוט נבחר: "שאלתי מה קרה והם אמרו, 'נפלת'. התעוררתי במצב רוח עליצותי במיוחד, התחלתי להתלוצץ ומאז אני לא מפסיקה".
_g.jpg "לוסי דובינצ'יק, אפריל 2019 (צילום: יחסי ציבור)")
7. ג'ניפר סנוקל
למי: רתם איזק, מגזין mako, פברואר 2017
לרגע אחד מושלם, ג'ניפר סנוקל זהרה כמו כוכב בשמיים. היא נפרדה מבן זוגה, הכדורגלן עופר טלקר, עזבה את הבית היקר בו התגוררו והפכה למה שאלוהי הרכילות ייעדו לה: קוגרית חדת לשון עם מעט מאוד להפסיד. ואכן, הראיון איתה הוא מופת של טינופים גזעניים למדי על האקס והצהרות בומבסטיות על איזהשהו עתיד שלא באמת התגשם בשום שלב. זה מסמך כמעט כצוב, כשחושבים עליו, אבל אפילו לא חובה לחשוב עליו ומותר גם רק לקרוא ולהתפעל מעוצמת השנינות. ציטוט נבחר: "זה כאילו הייתי בסרט הודי הכי דל תקציב, עם כל הסצינות הכי נמוכות שאת יכולה לדמיין, ואז אכלתי משהו מאוד חריף והתעוררתי לתוך שלשול".
8. נעמה קסרי
למי: הדס בשן, מגזין mako, ספטמבר 2015
"וואו, איזו תגלית חצופה ומרעננת היא נעמה קסרי" אמרתם לעצמכם בשנה האחרונה, נוכח ארבעים אלף הראיונות שהעניקה כוכבת הריאליטי לכל כלי תקשורת. ואנחנו כאן בשביל להגיד שאוקיי ונכון והכל בסדר, אבל קסרי נתנה לנו קצת מהג'וס המתוק והמפוכח שלה כבר לפני ארבע שנים, כשבאמת היה ראוי להתרשם מהצהרותיה על ניתוחים פלסטיים וטוקבקים רעים ברשת ("אנשים גם מתאבדים בגלל דברים כאלה, אבל אני לא אתאבד. זה בסדר, אני יותר מדי אוהבת את עצמי"), ועל העובדה שאימהות היא דבר חשוב, אבל יש עולם שלם של חוויות מחוץ לה. מה שכן, לא שאנחנו מעודדים כניסה לרחם, אבל דעו שארבע שנים לפני לידת בתה מיכאלה, קסרי הודיעה: "אל תדאגי, קשרתי את החצוצרות למעי. יש לי בת ובן וזה מספיק".
9. ניקול ראידמן
למי: גבי בר חיים, "ידיעות אחרונות", ספטמבר 2017
יותר משראידמן סיפרה דברים מעניינים על עצמה בראיון הזה ויותר משהבנו כמה זמן היא כבר טוחנת לדק את הז'רגון ההומואי שלה, מדובר בהצצה העמוקה ביותר שהקורא הישראלי הממוצע זכה לה לחייהם של בנימין ושרה נתניהו. ראידמן, פרש אוף הביקור שלה בבית ראש הממשלה, סיפרה על ההיכרות הראשונה עם שרה נתניהו ("הולכת כפוף, מכווצת") ועל המשיכה הבלתי נשלטת שכל אדם יחוש במפגש עם בנימין נתניהו ("הוא מקסים. מה זה. חמוד... עזבי, בעלי עכשיו קורא"). במערכות הבחירות האחרונות, עברו הנתניהו'ז, בדגש על ראש הממשלה עצמו, תהליך של האנשה. ביבי מנסה – ומצליח – למתג את עצמו כאיש חביב. ישיר כזה, מתוק. זה לא היה קורה אלמלא ראידמן היתה פולשת למעונו ומכריחה אותו ואת בת זוגו להיעשות קצת יותר אנושיים, והראיון הזה היה צעד ראשון. ציטוט נבחר: "הקירות. הריקבון. הסירחון! אמרתי (לשרה נתניהו), 'תבואו לישון אצלי'. והיא מתחילה שוב עם העיניים והגירודים. וגם אני. כנראה יש שם איזו פטרייה. את יורדת למטה והריסים המודבקות שלך נופלות כי את מתחילה לגרד את העיניים, מהעובש".
10. ליטל סמדג'ה
למי: נטע חוטר, מגזין mako, דצמבר 2014
ראיון ממוצע עם יוצא או יוצאת ריאליטי הוא, לרוב, אריג של אמת ואילוז'. המרואיין ירצה מצד אחד להקסים ולזרוח, אבל יחשוק גם להעמיק את הדמות שהשתקפה לצופים ממסך הטלוויזיה ולכן יספר איזה סיפור קורע לב או אנקדוטה מעוררת הזדהות. ליטל סמדג'ה, בוגרת "היפה והחנון", הגיעה לראיון שלה כשלא היה לה באמת מה לקדם מלבד עצמה. מלבד העובדה שהפכה בגיל 27 לאם יחידנית, ושנאלצה לחזור לגור עם הוריה כי לא הצליחה לכלכל את עצמה ואת בנה. אבל תנאי הפתיחה האפורים האלה הניבו שיחה מרגשת וחכמה, מפוצצת באינספור תובנות פמיניסטיות הכי נאורות באופן כל כך אגבי, שמתסכל כמעט לחשוב כמה זלזלנו בסמדג'ה בשעתו. בעולם מתוקן, היינו מראיינים אותה היום על הסמינרים שהיא מעבירה. ציטוט נבחר: "לקחתי פוסטינור ועדיין נקלטתי להריון וגם זה היה ממש לא מתוכנן, אבל מפאת הגיל, מפאת הפוסטינור ומפאת כל הנתונים האלה הרגשתי שזה מיד שמיים ושככה זה אמור להיות".