הסרט "אבא מתארס", שיצא לאקרנים בשנת 1998 (על בסיס סרט דומה שיצא בשנת 1961 - שניהם, כפי שציינתם בתגובות, שואבים השראה מ"אורה הכפולה" של אריך קסטנר), נחשב עד היום כאחד מסרטי הילדים האהובים ביותר של אולפני וולט דיסני, שכאמור הזניק את הקריירה של אחת בשם לינדזי לוהן למחוזות כוכבות נוער מוקדמת מדי. שאחר כך גם עלתה לה בבריאות ובשלמות מחיצת האף, אבל נעזוב את זה כרגע.
העלילה, למי שנולד בין שנות ה-60 לשנות ה-80 המאוחרות ולכן פספס כנראה את שני הסרטים, עוסקת בשתי תאומות זהות שנפגשות בטעות במחנה קיץ, מגלות שהן אחיות כאשר כל אחת מהן גרה עם הורה אחר, ורוקחות יחד מזימה כדי להפגיש בין שני ההורים ולהפוך למשפחה אחת גדולה ומאושרת. זה סיפור נחמד שלעיני ילדים נראה הגיוני וחמוד לחלוטין, אלא שמעריץ מושבע של הסרט חזר לצפות בו לאחר שנים, הוא גילה חורים על גבי חורים בעלילה, פרטים מגוחכים ולא מוסברים, וכשל הגיוני אחד גדול.
קודם כל, כותב המעריץ ב"באזפיד", מה הסיכויים ששתי בנות שחיות בקצוות שונים של העולם (אחת בלונדון והשנייה בקליפורניה, ימצאו את עצמן באותו מחנה קיץ בדיוק באותה השנה? כמו כן, הן מגלות שהן תאומות לאחר קרב סיף כאשר הן מורידות את המסכה ורואות שהן דומות אחת לשניה, אבל אז לוקח להן די הרבה זמן להגיע למסקנה שהן תאומות, וזה קורה רק כשהן מגלות שלכל אחת מהן יש חצי תמונה של הוריהן - למה? הן אובייסלי נראות אותו הדבר, בנות אותו גיל ולא מכירות את ההורה השני שלהן, האין זו המסקנה ההגיונית ביותר?
אבל חור העלילה הגדול ביותר בסרט, כאמור, קשור לשאר המשתתפים במחנה הקיץ: האם אנחנו אמורים להאמין שאף אחד - לא המדריכים, לא היועצים ולא עשרות הילדים ששהו במחנה הזה – לא שם לב לכך שיש שתי ילדות שנראות בדיוק אותו דבר? האם במהלך ימים שלמים הן הסתובבו בנפרד וכולם פשוט חשבו שהן אותה אחת? גם האנשים שרשמו אותן למחנה? גם המדריכים שהעבירו את כל הפעילויות? גם המדריכה שהחליטה להעניש אותן ולבודד אותן בבקתה בלב יער? (פעולה שכשלעצמה נראית לא אחראית בעליל). המסקנה המתבקשת היא שבדיסני חושבים שילדים הם צייתניים במיוחד ולכן לא טרחו לתפור את העלילה כמו שצריך או להסביר את החורים הללו.