בסוף החודש שעבר, שבועות בודדים לאחר שחגג יום הולדת 90, הלך לעולמו השחקן שון קונרי. רבים התאבלו על מותו של מי שהיה ג'יימס בונד הראשון על המסך, והיו נחושים להנציח אותו ולהעניק לו מעמד הרואי בהספדים. שירלי בסי, למשל, סיפרה כי קונרי היה "אדם נפלא וג'נטלמן אמיתי", והשחקן אנדי גרסיה אמר ש"הוא היה הגיבור של תקופתנו". את כישורי המשחק של קונרי אי אפשר לקחת ממנו, אין ספק - אבל מאז לכתו החלו לצוץ שוב טענות שכבר נשמעו בעבר, על כך שמחוץ למסך, השחקן היה אדם אלים.
בימים שחלפו מאז לכתו של קונרי, נשים וגברים רבים סירבו לקרוא לשחקן "גיבור", והקפידו שלא להפריד את היוצר מהיצירה. ויש לכך סימוכין: בשני ראיונות עבר של קונרי, השחקן הודה כי הוא "לא רואה דבר פסול בלהכות אישה" וכי הוא היה "מוכן לעשות זאת בעצמו" - הצהרות אותן הוא הכחיש מאוחר יותר. קונרי גם הכחיש בתוקף את הטענה לפיה הוא נהג להכות את אשתו הראשונה, השחקנית האוסטרלית דיאן סילנטו. עכשיו, חברה קרובה של סילנטו, שלא חשפה את זהותה, מספרת בטור אישי למגזין הדיילי מייל כי היא הייתה עדה לסימני אלימות של השחקן כלפי זוגתו, וטוענת: "הוא הכה אותה לאורך 11 שנות נישואים".
החברה האנונימית הסבירה כי "היו לי את כל הסיבות להאמין שסילנטו, שאותה הכרתי היטב, אומרת את האמת - כי ראיתי את החבלות על פניה. סילנטו הייתה מאוד יפה ומוכשרת אבל רגישה ופגיעה (...) ביקרתי את הזוג ב-1965, השנה בה היא התחתנה עם קונרי, הם היו נשואים אז שלוש שנים ובנם ג'ייסון היה בן שנתיים. לפני כן אף פעם לא פגשתי את קונרי, אבל ידעתי על המוניטין הקשוח שלו, על המזג שלו ועל יכולת האלימות שלו. הדבר הראשון ששמתי לב אליו היה שלדיאן הייתה פנס בעין ולחי חבולה ונפוחה, אותה היא ניסתה לכסות עם איפור. שאלתי אותה, 'מה קרה?' והיא ענתה 'זה היה טיפשי, פתחתי דלת ארון וקיבלתי מכה בפנים'".
"היא ידעה שאני לא מאמינה לה והתחילה לדבר, אבל הפסיקה בפתאומיות", הוסיפה החברה, "קונרי נכנס לחדר עם הפעוט על כתפו. היא הציגה אותי בפניו והיד שלי נעטפה בלחיצת יד מוחצת עצמות. הוא היה במצב רוח תוסס, הקפיץ את ג'ייסון מעלה ומטה, לא הראה שום סימן לאי נחת. אבל דיאן הייתה מתוחה, אפילו חוששת, והתבוננה בי מקרוב".
כפי שכבר תואר בעבר, קונרי לא היה הבחירה הראשונה לתפקידו של בונד - ורעייתו של אחד המפיקים היא זו ששכנעה אותו ללהק את השחקן. איאן פלמינג, יוצר הדמות, נבהל תחילה, והוא חשב שכישוריו של קונרי ממוצעים מדי בשביל התפקיד. לפי חברתה של סילנטו, "באותו יום קונרי דיבר בציבור על הסרט ועל ההשפעה השלילית שהייתה לפרסום הפולשני על חיי הזוגיות שלו. הוא אמר לי, 'אני שונא את בונד המניאק הזה. הייתי הורג אותו אם הייתי יכול'. מה שהתברר באותו יום היה עד כמה קונרי היה דומיננטי בנישואים האלה. היא לא הייתה שטיח אבל היה אפשר לראות שהיא מפחדת ממנו, היא בבירור הפכה להיות קורבן של אלימות במשפחה".
כעבור חודשים בודדים הנישואים החלו להתפרק. חברתה של סילנטו אמרה כי מאוחר יותר, היא סיפרה לה סיפור מחריד, שמופיע במלואו באוטוביוגרפיה שלה משנת 2006. בספרה, סילנטו תיארה מסיבה בה נכחה לצד בן זוגה, בסיומה "עליתי במדרגות לחדרנו. כשנכנסתי פנימה, בחושך, הרגשתי מכה בפנים והוטחתי לרצפה. אני זוכרת שצרחתי ואני חושבת ששנינו צעקנו. קמתי על הרגליים וניסיתי להרביץ בחזרה, אך מכה נוספת העיפה אותי שוב".
סילנטו אף תיארה בספרה כי "הצלחתי להיכנס לאמבטיה ונעלתי את עצמי. ביליתי את שארית הלילה שרועה על רצפת האמבטיה, מכוסה במגבות ומייבבת". כשראתה את פניה בבוקר, היא נחרדה - "הרגשתי שפניי לעולם לא יהיו שוב אותו הדבר. התמלאתי בושה, נואשת שאף אחד לא יראה אותי במצב הזה. הייתי צריכה להסתתר מהשחקנים, מהצוות ויותר מהכל - מהתקשורת. תמונה אחת שלי במצב הזה הייתה מציפה את הכל".
אם נפגעת מאלימות במשפחה, באפשרותך לפנות בשיחת טלפון למוקד 118
לגברים - שיחת טלפון למוקד הייעודי 1218
או בפנייה שקטה באמצעות שליחת מסרון (SMS) למספר 055-7000128