"היי, כאן כריס פראט. יום שלישי של צום דניאל, חפשו את זה", פתח כריס פראט את הסטורי שפרסם באינסטגרם לפני כשבועיים. "אלה עשרים ואחד ימים של תפילה וצום. זה יחפוף, במקרה, עם הקידום ל'סרט לגו 2'. אז עד שתראו אותי, אני כנראה אהזה. תמשיכו להתעדכן". שירה - כן או כן? ואם לא שירה, אז לפחות המסר היעיל ביותר שניתן להעביר אודות פראט, כוכב הוליוודי ענק שהופך אל מול עיניהם של המעריצים לסמל מעודכן של שמרנות ויראת שמיים. צום דניאל כשלעצמו הוא סמל יעיל ואטרקטיבי לנצרות בת זמננו, שנאבקת על מקומה בשדה הראייה הציבורי, ורוצה לצאת כמה שיותר סקסית ושימושית בעיני מאמיניה הצעירים. ומה צעיר וסקסי יותר מכוכב הוליוודי? מגיבור על ומאלף דינוזאורים?
צום דניאל הוא כינוי שניתן לעשרות שיטות צום- מסחריות, פרטיות או קהילתיות - שקוראות לעוקבים/מאמינים לדבוק במשך שלושה שבועות בתפריט טבעונאי נזירי ברוח הנביא התנ"כי דניאל ("לֶחֶם חֲמֻדוֹת לֹא אָכַלְתִּי, וּבָשָׂר וָיַיִן לֹא-בָא אֶל-פִּי--וְסוֹךְ לֹא-סָכְתִּי", דניאל, י', ג'). נוסף על ההימנעות מבשר וממוצרי חלב, ממתיקים מלאכותיים, לחם מותפח ומזון מטוגן, צום דניאל הוא גם קריאה להתבוננות עצמית וחשבון נפש. "זכרו שצום דניאל, כמו כל צום רוחני אחר, לא עוסק באוכל", כותבת סוזן גרגורי, מחברת ספרי מתכונים יעודיים לצום דניאל באתר הרשמי שלה, שנחשב גם לאתר הרשמי של השיטה ונוסד ב-2007. "זכרו, צום תנ"כי פירושו 'לשלול מאוכל את תפקידו הרוחני'. הקפידו שהדבר החשוב יישאר הדבר החשוב, קרי מפגש משמעותי עם אלוהים והניסיון להתקרב אליו". גרגורי עצמה, אגב, אינה בעלת השכלה תזונאית אקדמית.
וגם פראט הדגיש בדבריו את המישמש בין הרוח והחומר, האינהרנטי לצום דניאל. כן, פראט יתקרב יותר לאלוהים, אבל היי, אם זה יחטב אותו לקראת סבב ההופעות הציבוריות שהוא צפוי לערוך בקרוב, שעה שיקדם סרט אנימציה בכיכובו שהושקעו בו מיליוני דולרים הוא בטח לא יתנגד.
נשאלת השאלה הקטנוניות והלא לגמרי ליברלית "רגע, זה קטע חדש הדתיות הזאת או שתמיד היה ולא שמנו לב?". ונענית התשובה - גם וגם. בראיון ל-Esquire מ-2014 סיפר פראט שהדת נכנסה לחייו כנער. "בחור אחד ניגש אלי ושאל 'מה אתה עושה הערב?'", סיפר על בחרותו הסוררת בעיר מאווי בהוואי, אליה התגלגל כמחוסר דיור. "עניתי לו כזה... 'לא יודע'. 'אתה מתכנן להתהולל הלילה?'... הוא ענה 'עצרתי כי ישוע אמר לי לעצור ולדבר איתך. הוא אמר לי להגיד לך שאתה מיועד לדברים דגולים'. החברים שלי הגיעו, ואמרתי להם 'היי, אני אלך עם האיש הזה. נתתי את הנפש שלי לישוע תוך איזה יומיים. מילאתי מעטפות בארגון שלו - יהודים למען ישוע". את שהייתו במאווי, אגב, תיאר בראיון אחר בשילוב של רומנטיקה ופכחות: "זה מקום די מדהים להיות בו הומלס. שתינו ועישנו וויד ועבדנו שעות מינימליות, רק כדי לכסות את הוצאות הדלק, האוכל וציוד הדיג". וכן, זה גם המקום להזכיר שפראט הוא חובב נלהב של ציד ודיג, תחביבים אכזריים למדי שהלגיטימיות שלהם מוזכרת לעתים תכופות בסיקור של פראט בתקשורת. בראיון מ-2015, למשל, אמר: "יש לי כבוד גדול לחיות שאני הורג, ואני מרגיש חרטה ואת כל הרגשות שנלווים לה. הדבר בתוכי שמניע אותי לצאת ולצוד הוא מאוד חייתי. אבל החרטה, הרגש והכבוד שאני מרגיש והקרבה שאני מרגיש לאלוהים כשאני בשטח - זו האנושיות שלי".
כלומר, המסירות הרוחנית הוטמעה בגיל צעיר ואפשר גם, במונחים פסיכולוגיסטיים בסיסיים, לנמק ולהבין אותה. פראט הוא בן למשפחת צווארון כחול ממינוסטה, שנשר מלימודיו בקולג' וחיפש את עצמו בעולם בשלל דרכים (לטענתו, בשלב מסוים התפרנס גם מחשפנות). חוסר הכיוון הזה הוביל אותו לחיקה החם של הדת עוד לפני שהפך לשחקן מוכר. המפתיע הוא שהפיכתו לשחקן מוכר - תחילה בסדרת הנוער "אברווד" ואחר כך בתפקיד משנה נפלא ב"מחלקת גנים ונוף", שסייע גם בליהוקו לתפקיד סטארלורד ביקום מארוול - לא לוותה כמעט בדיבור על אדיקותו. 2014, בהקשר הזה, איננה מקרית משום שזו השנה בה גילם לראשונה את סטארלורד בסרט "שומרי הגלקסיה", והפך מפנינה קומית קטנה ומוערכת לסופר-נובה של יחסי ציבור וכסף. הוא היה הגוד גאי המושלם: מספיק נאה, אמריקאי ותמים בשביל לא לאתגר אף מפיק ולהעליב שום תסריטאי, אבל גם מאלתר בחסד, שנון וכריזמטי שיוכל לשאת בחן תפקיד אקשן קומי במותג מצליח. העובדה שלצורך התפקיד ב"שומרי הגלקסיה" הפך פראט במחי קיץ אחד הפך גם מכד חלב אנושי לחתיך משורג שרירים - בטח לא הזיקה.
ולפתע, משבר
מאותו קיץ, פראט היה בשיאו. כלומר, בשיא ההוליוודי שלו. הוא לוהק לתפקיד הראשי בסרטי "פארק היורה" החדשים, דיבב את התפקיד הראשי ב"סרט לגו", והופיע לצידה של ג'ניפר לורנס ב"נוסעים", קומדיה רומנטית שהתרחשה על סיפון חללית. בכוונה ציינו את לורנס, שכן במובנים רבים פראט היה אז מקבילהּ הגברי: כוכב קולנוע אהוב ומוערך. מישהו שאפשר לבנות סביבו שובר קופות. הנטייה הדתית שלו נדחקה מעט הצידה בתודעה הציבורית: היא לא הוכחשה, אבל בשום שלב לא נדונה ברצינות, וכנראה לא הפריעה לאף אחד. יתרונותיו עלו על ה"חיסרון" הזה, על האמונה הלא מגניבה הזו שהיתה עלולה לתייג אותו כמיושן ושמרן בעיני עיתונות הבידור הנאורה (מטעם עצמה).
ולפתע - משבר. בקיץ 2017 נפרד פראט מהשחקנית אנה פאריס ("ממי", "מת לצעוק") אחרי שמונה שנות זוגיות ואחרי שהפכו להוריו של בן בשם ג'ק ("ניסינו בכל כוחנו במשך תקופה ארוכה, ואנחנו מאוד מאוכזבים", כתבו אז בהודעה משותפת לעיתונות). שמונה שנות זוגיות משולות בהוליווד לשישה מחזורי חיים בערך, ופאריס ופראט תמיד נראו כמו זוג אידילי. הם לא היו קים וקניה, הם לא היו זוג אנשים שמנהלים מערכת יחסים פוליאמורית עם צלע שלישית בדמות התקשורת. הם נתפסו כחמודים ותמימים, כשני שחקנים מצחיקים ומאוד לבנים שאוהבים אחד את השניה באמת ובתמים. עובדה - הם הכירו והתאהבו לפני שהתפרסמו.
רגע אחרי הודעת הפרידה, עלה פראט לבמה בטקס נבחרי הנוער אחרי שזכה בתואר כוכב המדע הבדיוני של השנה. בעודו מחזיק גלשן צבעוני עצום (המשמש כגביע בטקס, שכולל גם טקס השפלה מסורתי בו מוטבלים כוכבי העל בעיסה ירקרקה), הודה פראט למעריצים והמפיקים, וסיים - "לא הייתי כאן עם הקלות והחסד שיש לי בלב בלי אדוני ומושיעי - ישוע הצלוב".
הפעם זה נראה כבר מוזר. הופעה ציבורית אחרי פרידה, והאקס המיתולוגי שאתה מזכיר הוא ג'יזס קרייסט? תוסיפו לזה את העובדה ש"הנוסעים" נקטל בביקורות ולא הכניס את סכומי הכסף שחזו לו, את העובדה ש"שומרי הגלקסיה 2" לא הצליח לשחזר את קסמו של הסרט הראשון ואת העובדה ש"מחלקת גנים ונוף" הסתיימה ותקבלו איזה חלל. נוצר רִיק מהייפ חיובי סביב פראט (אם כי חשוב לציין, אף אחד מסרטיו לא נחשב לכישלון מוחלט, בטח לא מבחינה כלכלית). הוא ופאריס מיהרו לנתיבים רומנטיים חדשים, אבל מעטים חזו שפראט לא יחכה אפילו שנה וחצי לפני שיקשור את שמו לנצח, לכאורה, בשמה של אחרת.
בחודש יוני של 2018 דווח שהוא החל לצאת עם קתרין שוורצנגר - מעצבת פנים ובלוגרית שעיקר תהילתה (עד כה) ניתנה לה עקב היותה הבת של ארנולד. המשפחות נפגשו, חגים נחגגו במשותף, אבל רק בדצמבר פורסם בחשבון האינסטגרם של פראט פוסט שהכיר בקיומה של שוורצנגר כבת זוגו. "החיוך שלך מאיר כל חדר. הוקרתי את הזמן שלנו יחד. נרגש שאלוהים הכניס אותך לחיי", כתב פראט לשוורצנגר לרגל יום הולדתה. הכיתוב ליווה קולאז' תמונות ממערכת היחסים של השניים, ובו גם תמונה אחת של שוורצנגר אוחזת מגש עץ עליו חרוטים פניו של ישוע והכתובת "וחסד אדוננו שפע עלי יחד עם אמונה ואהבה אשר במשיח ישוע" (אגרת שאול הראשונה אל טימותיאוס, א', 14). בשבוע שעבר, שלושה ימים אחרי ההצהרה אודות צום דניאל וחודשים ספורים אחרי השלמת תהליך הגירושים מפאריס, הודיעו פראט ושוורצנגר שהם מאורסים. "גאה לחיות איתך באומץ ובאמונה, הנה אנחנו מתחילים", חתם פראט את ההודעה, שפורסמה גם היא באינסטגרם שלו.
דתי לפי דעתי
שוורצנגר עצמה מגיעה מהרקע הכי נכון שיש. בתו של כוכב הקולנוע ומושל קליפורניה לשעבר נראית כמו מה שהיה קורה אם היו לוקחים את התדמית של אנה פאריס, מסמנים את כל הדברים המגניבים ומחליפים אותם בצלבים וספלי חרסינה. לפאריס אין בעיה לקלל - שוורצנגר היא בת טובים אמידה ומנומסת. פאריס היא, כפי שיעיד מי שראה אות ב"ממי" וב"מת לצעוק", אחת משלנו - שוורצנגר היא אצולה. משפחת שוורצנגר-שרייבר מקושרת בשלל קשרי דם ונישואים לשושלת קנדי, למושל ניו יורק אנדרו קואומו ואפילו לטיילור סוויפט. כל מה ששמרני אמריקה אוהבים. הבחירה בה כבת זוג כמו גואלת את פראט מעברו השובב, המלוכלך (ובינינו, הכיפי) ומציגה אותו מחדש כילד טוב ירושלים. היה שלום, אנדי דווייר.
פרידות הוליוודיות הן עסק סבוך ובלתי ניתן לחיזוי. אולם באופן עקבי למדי הן מעצבות את התדמית הציבורית של הנפרדים, וכיוון שאנחנו אוהבים סטריאוטיפים, נפרד אחד מתויג פעמים רבות כטוב - והשני כרע. אחד פושע, אחד קורבן. הפרידה של טום קרוז וניקול קידמן, למשל, ערערה את מעמדו של קרוז בעיני הציבור והציגה בפנינו לראשונה את הדימוי שקצת בו מאז: לולי טרלולי עם אובססיית סיינטולוגיה. האם הסיינטולוגיה קדמה לפרידה. כן, וכנראה גם הטרלול. האם הסיינטולוגיה היא באמת סלע המחלוקת של טום וניקול? אין לדעת, אבל זה משנה משום שכך התקבע בזיכרון הקולקטיבי. באופן דומה, הפרידה של כריס ואנה מציירת כרגע את פראט כדתי יותר. אולי יותר ממה שהוא בפועל (כאילו שזה בכלל בר מדידה), ובטח שיותר ממה שנעים לנו להודות בו.
הנוסחה של פראט הופרה. אם עד הפרידה מפאריס, פטפוטיו הדתיים תפסו אולי 10 אחוזים מהתפיסה שלו בציבור, העובדה שמיהר כל כך לזנוח את עברו גרמה להם להיראות חמורים יותר. תמהיל הגלאם/פנאטיות יצא מאיזון. אין שום פסול בדת ואמונה כשלעצמן, אבל היה לנו נוח כל כך להדחיק את הדתיוּת של פראט משום שנהנינו מהתוצרים שקיבלנו ממנו ורצינו לחשוב עליו טובות. מרגע שהיו לנו קצת פחות סיבות לחשוב עליו טובות, פתאום נראה כאילו הונה אותנו. כאילו הוליך שולל את הציבור ויצא לקריירה בהוליווד בשביל למכור לנו באיזו דרך נכלולית את הנצרות החדשה ששבתה אותו בנעוריו. הציד פועל בצורה דומה: זה תחביב שפראט חטא בו מאז ומעולם, אולם עכשיו יש לו משמעות אחרת. ניקינו את רעשי הרקע ועכשיו אנחנו מתמודדים תפיסתית עם העובדה שזה נראה רע. צחנת הלוזריות הקלושה (כאמור, לא כל הפרויקטים האחרונים שלו הצליחו כפי שקיווה) בשילוב הייאוש היח"צני שניכר בצעדים כמו אירוסי אינסטגרם למישהי שאתה מכיר חצי שנה מעצבים דמות חדשה ומבאסת לפראט של 2019.