עשרים שנה עברו מאז הרגע הזה, שנחרט בזיכרון של כל מי שצפה בו: דניאל רדקליף, אז עוד שחקן צעיר, מגלם את דמותו של הקוסם הארי פוטר בסצנה בה הוא נפרד לשלום מהאגריד בתחנת הרכבת, והולך לבלות עוד קיץ אצל דודיו המאמצים. גם היום, אין אף עין שנשארת יבשה לאחר צפייה ברגע ההוא מ"הארי פוטר ואבן החכמים", אבל כעת מתברר שהסיבה שמדובר בקטע כה מרגש נעוצה דווקא בתקלה של ההפקה.
בראיון עם מגזין הקולנוע הבריטי Empire, חשף דיוויד היימן - המפיק המיתולוגי של סדרת הסרטים המצליחה - שזו הסצנה הראשונה שצולמה ביום הראשון על הסט. והעיניים הנפוחות מבכי של רדקליף הן ממש לא תוצאה של משחק מהוקצע, אלא דווקא של תגובה אלרגית לעדשות מגע שניסו להרכיב לו.
"אני הבנתי שיש לי משהו מיוחד כשקראתי את הספר הראשון. אהבתי אותו. הוא ריגש אותי. התאהבתי בו עוד לפני שהוא יצא לאור", שיתף היימן. "אני לעולם לא אשכח את היום הראשון על הסט, כשצילמנו את הסצנה האחרונה מ'אבן החכמים', כשהאגריד והארי נפרדו בתחנת הרכבת בהוגסמיד. דניאל (רדקליף) הרכיב את עדשות המגע כדי להפוך את העיניים שלו לירוקות, וסבל מתגובה אלרגית אליהן. העיניים שלו נהפכו לאדומות ונפוחות ונאלצנו להוציא אותן".
בעבר סיפר רדקליף לאתר Cinemablend על האתגר בלהיות ילד-שחקן - ועל העובדה שהוא לא ממש רואה את עצמו בתור אחד כשרוני במיוחד: "הדבר שתמיד אגיד על עצמי הוא שאני לא הילד-שחקן הכי מוכשר. כשאני מסתכל על שחקנים צעירים אחרים, למשל כשאני מסתכל על הילדים ב"דברים מוזרים" או בסדרות מהסוג הזה, אני פשוט אומר, 'אלוהים! איך הם עושים את זה?', זה מדהים".
ולמה מראש היה צורך לשנות את צבע עיניו של הארי? התשובה נעוצה בספרי המותג: אחד המאפיינים החיצוניים הבולטים של הארי הוא שהוא דומה לאביו, אך הוא קיבל את עיניה של אמו, והן ירוקות. "חשבנו שאולי נהפוך אותן לירוקות דיגיטלית", המשיך היימן, "למרות שלבסוף החלטנו שלא כי זה הרגיש מלאכותי. אבל העיניים של דניאל היו נפוחות ואדומות, ובאופן מוזר זה די התאים לסצנה שבה הוא נפרד מהאגריד". ההחלטה שלא להפוך את עיניו של רדקליף לירוקות נחשבת לאחת ההחלטות השנויות במחלוקת מצד מעריצים אדוקים של הסדרה, אך לא פחות מכך - ההחלטה ללהק לתפקיד של לילי פוטר שחקנית עם עיניים חומות.