השחקן דב רייזר לא מחפש הזדמנויות לנוח. במהלך הקריירה הארוכה שלו כיכב בסדרות, סרטים והצגות רבות, וביסס את עצמו כמדבב מרכזי בגרסאות המקומיות של סרטי דיסני. כשהוא לא היה על במה או באולפן הקלטות, ניהל במשך יותר מחמישים שנים חיי נישואים אוהבים עם אשתו חיה, שנפטרה לאחרונה.
היום (ו') רייזר מתארח בתוכנית "כמעט שבת שלום" ומספר על הרצון להמשיך לעבוד ועל ההתמודדות עם לכתה של אשתו: "השנתיים האלה עברו מאוד מהר. ימי חג ושבתות ביחד, זה לא היה קל. פעם ראשונה שאני מעלה את זה, לא רק בפומבי אלא בכלל", אמר.
מה עושים בחג ובשבת?
"מתמודדים, לומדים לבשל בגילי המופלג מאוד. המשפחה הקרובה מאוד תומכת וגם התיאטרון. אני עושה חזרות להצגות מקבילות, 'האבא שיכלתי להיות' שאיתי סגל כתב ומשה קפטן ביים, 'גולדה' ו'אנפרנד' שזו קומדיה מצחיקה מאוד, הקהל נשפך מצחוק".
אתה בא לשמח אבל הלב כואב. אתה עושה הפרדה מהחיים האישיים?
"אתה לא בא לשמח, אתה בא לשחק בהצגה וזה חלק מהמקצוע. יש כפתור שמוחק את כל מה שראית והרגשת כשאתה עולה על הבמה. אתה לא בא במטרה לשמח את הקהל אלא לקיים את ההצגה, לשחק בה וכתוצאה מזה הקהל שמח וצוחק".
אם היה משהו שהיית רוצה להגיד לחיה, מה היית אומר לה?
"זה מורכב מאוד. היא לא הייתה מחזיקה מעמד יום אחד אחרי הקורונה והשבעה באוקטובר. היינו נשואים 51 שנים והספקנו לעשות מסיבה לציון ה-50, אני מכיר אותה והיא לא הייתה עוברת את זה. בימים האלה שאלו אותי בתיאטרון: 'יש לך מעמסה גדולה, תהיה הצגה ושעתיים אחרי זה הצגה אחרת ואתה משחק בשתיהן. אתה רוצה שנקל עליך איכשהו?'. אמרתי שלא, העיסוק לא מבריא ולא מרפא אבל הוא מרחיק ומדחיק".